הדולר התחזק מאז תחילת 2023. לא חסרות סיבות: התנודות בבורסות בוול סטריט, העלאות הריבית בארץ ובעולם וכמובן החששות מפני התוכניות של הממשלה לבצע רפורמה מקיפה במערכת המשפט. לאחרונה חווה השקל היחלשות משמעותית נוספת כאשר חצה את רף 3.7 שקלים והוא נסחר כעת בסביבות 3.77 שקלים. אבל בחיים, כידוע, הכל יחסי. אחרי שנים שבהן הוא נסחר גם מעל 4 שקלים, במהלך 2021 פלירטט המטבע האמריקאי במשך תקופה ארוכה עם רף השפל של 3 שקלים – מה שגרם לבנק ישראל לרכוש מט"ח בסכומים עצומים כדי שלא יירד מתחתיו. כלומר, הרמות הנוכחיות ממקמות את הדולר מעל השפל, אבל עדיין נמוך בהרבה מהשיאים של שנים עברו. 

מחשבון המרה – שקל לדולר ודולר לשקל  (שקל לדולר – כמה שקלים שווים דולר אחד; דולר לשקל – כמה דולרים (כמה סנטים שווים שקל אחד)

האם הוא ימשיך להיחלש? האם יחזור לעלות? נכון לעכשיו, האינפלציה בארה"ב נחלשת בהדרגה בעקבות העלאות הריבית של הפד אבל עדיין לא רואים את הפסקת התהליך ובטח שלא שינוי מדיניות לכיוון של הורדת הריבית. כלומר, התשואה על החזקת דולרים עדיין גבוהה יותר מבכל מטבע אחר.

בנוסף, אחרי מהלך עליות מרשים, וול סטריט חווה כעת תקופה של חולשה, מה שגורם לגופים מוסדיים לקנות יותר דולרים על מנת לגדר הפסדים בבורסה.

בהיבט המקומי, בנק ישראל החל גם הוא באפריל 2022 במהלך של העלאת ריבית, לראשונה מאז 2018, אשר הביא את הריבית לרמה של 4.75% נכון לעכשיו, וכרגע לא רואים את סוף המהלך. ההתחזקות האחרונה של הדולר תייקר מוצרי יבוא רבים, כך שלמעשה היא עלולה לתרום להמשך התחזקות האינפלציה, שתגרום להמשך העלאות הריבית.

אז לקנות עכשיו דולרים? למכור? לחכות? הדעות חלוקות. כך או אחרת, אם אתם רוצים להשקיע בדולר, תוכלו להיעזר במדריך זה, שמתאר את כל הדרכים להשקיע בדולר, כולל היתרונות והחסרונות של כל מכשיר.  

לשער הדולר וחישובי הצמדה על הדולר

מי שמעוניין להשקיע בדולר יכול לעשות זאת דרך פיקדונות בבנקים, לרבות פיקדונות מובנים (סטרקצ'רים) שצמודים לדולר. הריבית על פיקדונות דולריים נמוכה במיוחד וזה החיסרון הגדול של האפיק הזה, אבל מצד שני מדובר באפיק בטוח – מה שנקבע מול הבנק בתחילת הדרך זה מה שמקבלים בסוף הדרך. אז נכון, זו ריבית נמוכה אבל בטוחה.

בפיקדונות המובנים כבר מקבלים תשואה גבוהה יותר אבל בפיקדונות המובנים יש גם סיכון, אם כי הוא מוגבל. היתרון של הפיקדון המובנה הוא שבהתקיים תנאים מסוימים (וכל פיקדון ותנאיו) המשקיע מקבל "סוכרייה", סוג של תשואה עודפת. מנגד – וזה החיסרון הגדול – אם התנאים לא מתקיימים, אז המשקיע עלול להפסיד ריאלית. בפיקדונות אלו, מנפיקי הפיקדונות לרוב מבטיחים רצפה נומינלית (סכום ההשקעה המקורי), לכאורה זה נשמע מפתה – מעין רצפה ויש בזה משהו, אבל הרצפה הזו עלולה לבטא הפסד ריאלי. לדוגמה, אם משקיע רוכש פיקדון מובנה ל-3 שנים, ובסוף הוא מקבל רק את הסכום הנומינלי, הוא מפסיד את התשואה האלטרנטיבית שהיה יכול לקבל באפיקים אחרים, הוא מפסיד את התשואה המדדית (יש לו הפסד ריאלי – הפסד מול המדד). חיסרון נוסף של הפיקדון המובנה הוא שלרוב מדובר על פיקדון למספר שנים שאין בו תחנות יציאה, ואם כן מתאפשר לצאת אז זה ללא רווח ואפילו עם קנס מסוים.

אפשרות נוספת להשקעה בדולר, היא השקעה ישירה – פשוט לרכוש דולרים בבנק. אלא שיש בשיטה הזו מספר חסרונות לעומת האלטרנטיבות האחרות – ישנן עלויות יחסית גדולות של המרות מטבע ומעבר לכך, אם הדולרים סתם "שוכבים" בחשבון הם לא מייצרים תשואה.

אם מפקידים את הדולרים בפיקדון אז כאמור הריבית הדולרית נמוכה מאוד.

מדריך פורקס – כל מה שצריך לדעת על שוק המט"ח

חשיפה לדולר

דרך נוספת להיחשף לדולר היא לרכוש איגרות חוב צמודות לדולר – יש למשל איגרות חוב קונצרניות (של חברות) שצמודות לדולר ונותנות תשואה שתלויה בסיכון הספציפי של החברה. כאן נדרשת הבנה ומומחיות, כדי להבין ולשקלל את הסיכון הגלום באגרת, וזה בעצם החיסרון הבולט של הדרך הזו – המשקיע חשוף לסיכונים נוספים שקשורים לחברה עצמה. זו כבר לא רק חשיפה לדולר. מעבר לכך, צריך לזכור שברכישת איגרות חוב (וגם במימוש) יש עמלות קנייה ומכירה.

אפשרות נוספת היא לקנות קרנות נאמנות שמשקיעות באפיק הדולרי, וכאן יש רשימה ארוכה של קרנות נאמנות דולריות. אפשר להיחשף בצורה סולידית – לקרנות שמשקיעות באג"ח דולרי, או פיקדונות דולריים, ואפשר להיחשף לקרנות דולריות שמשקיעות בשוקי המניות והאג"ח בחו"ל, רק שאז כמובן הסיכון הוא בהתאם, זו כבר לא רק חשיפה לדולר, אלא לשוקי המניות והחוב בחו"ל. חוץ מזה יש גם קרנות נאמנות כספיות שמשקיעות/ צמודות לדולר.

היתרון בהשקעה דרך קרנות נאמנות הוא שיש מומחים שמנהלים את הכסף, ולא צריך לשבור את הראש מה לקנות – מנהל הקרן כבר מגוון בין אפיקים דולריים (תלוי באיזו קרן מדובר). החיסרון הבולט הוא דמי הניהול – על הניהול השוטף, חברת ניהול הקרנות גובה דמי ניהול שמקזזים את התשואה של הקרן.

דרך קרובה אחרת להיחשף לדולר היא להשקיע בתעודות סל שנסחרות בבורסה המקומית ועוקבות אחר שער הדולר. מדובר בעצם במכשיר שנקרא תעודת פיקדון (חלק מקבוצת תעודות הסל). זאת דרך יחסית נוחה שלא דורשת המרת מטבע, אך מנגד ברכישת תעודות סל יש עמלות קנייה ומכירה שאין בקרנות נאמנות, וכן יש פער בין המחיר ההוגן של התעודה למחיר בשוק (הציטוט בשוק) שלרוב מגלם הפסד/ עמלה יחסית נמוכה. היתרון בחשיפה דרך תעודות סל הוא הזמינות – ניתן להשקיע בתעודה (וגם לממש) על פני כל היום, בדומה למסחר במניות ואיגרות חוב. יתרון נוסף הוא שדמי הניהול מאוד נמוכים, אך מנגד יש כאמור עמלות קנייה ומכירה (כמו בכל נייר ערך – מניות ואיגרות חוב לדוגמה).

לאוהבי סיכון, ניתן גם לרכוש תעודות סל בשוק המקומי עם חשיפה דולרית וחשיפות נוספות למניות, אג"ח וכו'. זה דומה לאותן קרנות נאמנות דולריות שחשופות גם למניות או לאיגרות חוב, אבל אז כאמור מדובר ברמת סיכון גבוהה יותר.

למדריך מסחר בפורקס

לרשימת פיקדונות דולרים בבנקים