קופות גמל הן מכשיר מגוון: יש מסלולים שונים של השקעות – מסלול מנייתי, מסלול אג"חי, מסלול סולידי שקלי וניתן לשלב מסלולים מעורבים ■ מתי כדאי להשקיע בקופת גמל ובאיזה מסלול כדאי לבחור? במדריך שלפניכם תמצאו מידע שיעזור לכם להחליט בתבונה
מעודכן ל-11/2021
ההשקעות של הציבור מתחלקות לשניים: השקעות נזילות, שהן לרוב – קרנות נאמנות, תעודות סל ופיקדונות – והשקעות שמיועדות לטווח ארוך, כולל לתקופת הפנסיה – קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי חיים. את ההשקעות האלו מנהלים הגופים המוסדיים – בתי השקעות, חברות ביטוח, בנקים שהתפקיד שלהם הוא לייצר תשואה על הכסף, ובתמורה הם גובים דמי ניהול. לרוב הגופים האלו יש מגוון של מסלולים – קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל ומכשירים נוספים. תעשיית קופות הגמל היא זרוע מרכזית בכספים המנוהלים. סדר הגודל של הכסף שמנוהל בקופות הוא 500 מיליארד שקל.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מה זאת קופת גמל?
קופת גמל היא מכשיר חיסכון שמיועד לטווח בינוני או לטווח ארוך. כל משקיע בקופת גמל (עמית בקופה) מקבל מספר חשבון שבו רשומות הפקדותיו בקופת הגמל (חוסכים רבים מפקידים בהוראת קבע כל חודש), וכן מוצגים המשיכות אם נעשו (ניתן למשוך מקופות הגמל רק בהתקיים תנאים מסוימים על כך בהמשך), הרווחים של הקופה ודמי הניהול הנגבים ממנו. בדומה לקרנות הנאמנות, הכספים של כל העמיתים מנוהלים על ידי מנהלי הקופה יחדיו, כאשר כל עמית מקבל את חלקו היחסי בהשקעה הכוללת וברווח הכולל.
סכומים שנצברו בקופות הגמל לחיסכון עד שנת 2008 ניתנים למשיכה בכל מצב בגיל הפרישה בסכום חד פעמי. כספים שנצברו משנת 2008 ועד לפרישה, ניתן לקבל כקצבה חודשית. ניתן גם להעביר את קופת גמל לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים. במצב כזה, מקבלים חלק מהזכויות של החיסכון הפנסיוני כאשר יש מינימום של קצבה חודשית (היתרה תשולם כסכום חד פעמי), וכך בעצם הופכים את הכספים שנחסכו לפני שנת 2008 לכספים שניתן לקבל אותם בקצבה שוטפת (כפנסיה).
קופות גמל הן מכשיר מגוון. יש מסלולים שונים של השקעות – מסלול מנייתי, מסלול אג"חי, מסלול סולידי שקלי ועוד. כמו כן, ניתן לשלב מסלולים מעורבים – מניות לצד אג"ח ולצד אפיקים שקליים ועוד. קופות גמל הם לא מוצר ביטוחי. שלא כמו בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים אין כיסויים למקרה מוות או לאובדן כושר עבודה, אם כי, המשקיעים / החוסכים יכולים להוסיף אותם (לרכוש מחברות הביטוח). עם זאת, במהלך 2016 נחקק תיקון לחוק שיאפשר לקופות הגמל להעביר את החיסכון לקצבה שוטפת (בדומה לקרן פנסיה וביטוח חיים)
דמי הניהול המקסימליים בקופות גמל – תקרה של 4% מההפקדות ו-1.05% מהצבירה השוטפת.
שלא כמו האפיקים הקודמים, קופות גמל אינן כוללת כיסויים ביטוחיים.
סוגי קופות גמל
קיימות קופות גמל מסוגים שונים וליעודים שונים. ישנן קופות גמל שמיועדות לשכירים, לעצמאיים, להשתלמות וכו'. הנה מגוון קופות הגמל הקיימות –
קופת גמל לתגמולים לעמיתים שכירים. בקופת גמל זו, שהיא המוכרת ביותר, העובד ומעסיקו מפקידים כסף מדי חודש דרך שכרו של העובד. המעסיק מפריש לעובד על חשבונו, העובד מפריש בעצמו, ומועבר תשלום שמתבטא בתלוש השכר. תשלום זה כולל את ההפרשה של המעביד לצד ההפרשה של העובד.
קופת גמל לתגמולים לעמיתים עצמאים – העמית עצמו מפקיד לקופה כספים, כאשר כאן אין כמובן את המעביד; העמית כעצמאי הוא המעביד והעובד גם יחד.
קופת גמל אישית לפיצויים – המעביד מעביר לקופה זו כספים להבטחת זכויות העובדים במקרה שיצטרך לשלם להם פיצוי פיטורין. הכספים אמנם בקופה רשומים על שם העובד, אך הוא לא יכול להשתמש בהם, הם שלו רק בהינתן שמגיעים לו פיצויים. יודגש כי במקרים רבים התפטרות ממקום עבודה אינה מזכה בתשלום פיצויים.
קרן השתלמות לשכירים– העובד ומעבידו מפקידים לקרן ההשתלמות הפקדות חודשיות, כאשר הפקדות המעביד גבוהות משמעותית מהפקדות העובד (לפחות פי 3); ההפקדות מועברות דרך המשכורת, ומקבלות ביטוי מלא בתלוש.
קרן השתלמות לעצמאים – קרן שמיועדת לעצמאים, שיש להם הכנסה מעסק שלהם (או משלח יד שלהם). הם אלו שמפקידים לעצמם.
קופת גמל מרכזית לפיצויים – קופה בה העמית הוא המעביד, המפקיד כספים להבטחת זכויות עובדיו לפיצויי פיטורין. כלומר, המעביד מעביר כספית לקופת הגמל כדי להבטיח את הזכויות של העובדים בעסק. אבל, הוא לא רושם את ההפקדות על שמות העובדים, אלא מפקיד בגין כולם בצורה מרוכזת.
קופת גמל לדמי מחלה – קופת גמל של המעביד שמפקיד לה לתשלום כספים שמיועדים לעובדים בגין דמי מחלה.
קופת גמל כללית /למטרות אחרות – קופת גמל של המעביד (הוא העמית בה), קופה זו נועדה לתשלומים שונים כמו הבראה לעובדים, תשלום בגין ימי חג ועוד (משרד האוצר לא מאשר פתיחה של קופות גמל חדשות מסוג זה).
קופת גמל לחופשה – קופות גמל שהוקמו בהתאם לחוק חופשה שנתית. הקופה נועדה לייעד כספים לתשלום עבור חופשה של עובדים. (משרד האוצר לא מאשר פתיחה של קופות גמל חדשות מסוג זה).
מעבר לקופות האלו, ישנן קופות מיוחדות לגופים שונים וקבוצות שונות, כך למשל ישנן קרנות השתלמות מיוחדות לעובדי הוראה, יש קופות שהתשואה בהן מובטחת לחוסכים מסוימים ועוד.
במהלך שנת 2016 נוצר מוצר חדש בשוק קופות הגמל עם השלכות על כל סוגי ההשקעות – גם לטווח הקצר והבינוני וגם לטווח הארוך. קופות הגמל שאיבדו מזוהרן כאשר האצר הפך אותן למוצרי פנסיה (בכך שמנע את המשיכה ללא מס לאחר 15 שנה ואיפשר משיכה רק בתקופת הפנסיה) צפויות לחזור לבמה כשחקן ראשי – המוצר החדש, קופו הגמל להשקעה, קופה שניתן למשוך את הכסף בכל גיל ולא דווקא בגיל פרישה, אבל – מי שמעוניין להתמיד ולחסוך בקופת הגמל החדשה עד לגיל פרישה ייהנה משתי הטבות מס: פטור ממס רווח הון על הרווחים של הקופה, ופטור ממס על הקצבה (קצבת פנסיה פטורה ממס).
החוסכים בקופת הגמל להשקעה יוכלו לחסוך בקופת הגמל לכל תקופת זמן שירצו, אבל, בעת המשיכה הם ישלמו מס רווח הון (מס על רווחי ההשקעות). אלא אם הם חוסכים כאמור לפנסיה ואז המשיכה (דרך הקצבה) תהיה פטורה.
קופת הגמל להשקעה היא סוג של קרן נאמנות משוכללת (מה זאת קרן נאמנות? – המדריך המלא למתעניינים) – החוסכים בעצם משקיעים במכשיר השקעה מסוים (והם קובעים את התמהיל שלו, ובהתאמה את רמת הסיכון שלו) ובעת מימוש ההשקעה – משלמים מס על הרווח. זו עשויה להיות תחרות גדולה לקרנות הנאמנות וגם לפוליסות החיסכון/ פוליסות ההשקעה של חברות הביטוח (מה זאת פוליסת חיסכון/ פוליסת השקעה?), שהפכו בשנים האחרונות לפופולאריות במיוחד, ולא רק להם – המוצר הזה יכול להתחרות בפיקדונות בבנקים.
לקופות החדשות יתרון בולט על פני הקרנות נאמנות, פוליסות החיסכון והפיקדונות – הן מוצר דומה, כשמעבר לדמיון, יש למוצר הטבת מס במידה והחיסכון יהיה לטווח ארוך – משיכת קצבה פטורה ממס הכנסה. כמו כן, בקופת האלו דמי הניהול תלויים בכם, ביכולת המו"מ וכשר המיקוח שלכם.
מעבר לכך, לא כולם צריכים את הגופים המוסדיים כדי שינהלו לכם את הכסף בקופת הגמל, ואז דמי הניהול שהם בעצם דמי התפעול נמוכים במיוחד – אתם יכולים להשקיע בקופות גמל בניהול אישי (IRA), שבה החוסך הוא זה שנותן את הוראות ההשקעה (הוראות הקניה והמכירה). קופות גמל אישיות יכולות להיות לרבים ממכם מוצר השקעה מנצח – כנסו כאן להרחבה, במיוחד על רקע ההתפתחויות בתחילת 2016 – אז, התקבלה פסיקת בג"ץ בעתירה שהגיש הראל פרימק, שמאפשרת ניהול של קופות גמל אישיות לכל החוסכים (עד אז זה היה מוגבל לגיל ולהיקף מסוים), ומדובר כאן על פוטנציאל גדול (גם לקופות וגם לכם – החוסכים).
קופות גמל – הטבות מס
קופות הגמל מחולקות לכאלו שמיועדות לשכירים וכאלו שמיועדות לעצמאיים. אלו שמיועדות לשכירים הן – קופת גמל לתגמולים לעמיתים שכירים וקרן השתלמות לשכירים. כמו כן, יכול עובד שכיר להפקיד בקופת גמל לתגמולים עצמאיים. אז הוא בעצם מפקיד לא דרך השכר שלו, אלא באופן עצמאי (הוראת קבע בבנק). אז אגב, מומלץ לעשות תיאום מס בסוף שנה כי בהפקדות האלו יש הטבות מס (פרטים בפרק הבא).
הקופות שמיועדות לעצמאיים – קופת גמל לתגמולים לעצמאים; קרן השתלמות לעצמאים.
בכל סוגי הקופות יש הטבות במס, כאשר אם מדובר בחיסכון פנסיוני הלכה למעשה, הטבות המס הן המקסימליות.
רגע לפני שצוללים להטבות המס חשוב להדגיש – אנחנו משתדלים לעדכן באופן שוטף את המדריכים באתר ומקווים שהנתונים מעודכנים, אבל שיעורי המס, ההטבות, ההכנסה השנתית המזכה, מתעדכנים באופן שוטף, אז תיכנו גם לאתר של רשות המיסים כדי לוודא שהנתונים שלנו תקינים, ואם לא נשמח אם תעדכנו אותנו.
הטבות המס ניתנות בשני אופנים – זיכוי וניכוי. זיכוי הוא הטבת מס המפחיתה את חבות המס בשיעור (אחוז) הזיכוי שנקבע. זיכוי מפחית את המס שהיינו אמורים לשלם. שיעור הזיכוי שנקבע הוא 35% מההפקדה, ורק להמחשה נניח שחבות המס השנתית שלנו לפני הפקדות לקופות גמל מסתכמת ב-20 אלף שקל, ונניח שהפקדנו לקופת גמל השנה 4 אלף שקל (ונניח שכל ההפקדות במסגרת התקרה המותרת – יש רף מקסימלי שמעליו לא ניתנות הטבות). אז המשמעות היא שההפקדה לצורך זיכוי היא 4 אלף שקל כפול 35% – 1.4 אלף שקל, ומכאן שחבות המס מופחתת ת-18.6 אלף שקל (20 אלף שקל לפני ההפקדות לקופת גמל בניכוי הזיכוי בסך 1.4 אלף שקל).
בנוסף יש הטבת – ניכוי מס. הטבה זו מפחיתה את השכר החייב במס בשיעור הניכוי, כלומר השכר לצורכי מס מופחת ובהתאמה כמובן גם חבות המס מופחתת גם כאן כמובן יש תקרה.
התקרה תלויה בשכר המבוטח של העובד – השכר שבגינו מופקדים כספים לקופת הגמל על ידי העובד והמעסיק ( הטבות שמהן נהנה העובד השכיר על הפקדות במעמדו כשכיר יפחיתו את הזכאות להטבות כמפקיד עצמאי ).
התקרה תלויה גם בשאלה אם העמית הוא עמית מוטב או עמית לא לא. עמית מוטב נהנה מהטבות מס מוגדלות והוא מוגדר כמוטב אם הוא מפקיד בשנה סכום העולה על 16% מהשכר הממוצע במשק.
הטבות המס ניתנות כאמור בשני מישורים – כשכיר וכעצמאי. שכיר נהנה מהטבות מס על הפקדות לקופת גמל כאשר הפקדת המעביד בגובה 7.5% מהשכר (ועד לתקרת שכר של 4 פעמים השכר הממוצע במשק שתרד לפי 2.5 מהשכר הממוצע במשק) לא תחשב לחלק מהכנסתו של העובד החייבת במס ותוכר למעסיק כהוצאה. הפקדת העובד בשיעור של 7% מהשכר עד לתקרה חודשית (שמשתנה משנה לשנה – סדר גודל של 17.5 אלף שקל לעמית מוטב או כ-8.8 אלף שקל לעמית שאינו מוטב) תהנה מזיכוי מס.
עובד עצמאי ועובד שחלק מהשכר שלו ללא הטבות (שכר שאינו מובטח) יכול להפקיד בקופות גמל וליהנות מהטבת מס במעמד עצמאי, כאשר קיימת הטבת זיכוי במס בגובה 35% מההפקדה עד תקרה, וכן הטבת מס של ניכוי עד התקרה.
רפורמה רודפת רפורמה
שוק קופות הגמל ידע מספר רפורמות משמעותיות בשנים האחרונות, ולכן הבלגן חוגג – רבים לא יודעים מה מותר ומה אסור, האם הסכום פטור ממס? האם הסכום מיועד למשיכה הונית (חד פעמית) או שהוא מיועד לקצבה. הנה כמה דגשים בהקשר זה –
העובד החוסך בקופת גמל, יכול למשוך את קרן ההפקדות עד לשנת 2005 (סכומי ההפקדות בקופה) בפטור ממס לאחר 6 חודשים ממועד הפרישה ולא משנה אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות, וזאת בתנאי שלא התחיל לעבוד במקום אחר. במידה והעובד החל לעבוד אצל מעביד חדש בתוך 6 חודשים, ואין לו קופת גמל אצל המעביד החדש, אזי העובד יוכל אחרי 13 חודשים מתחילת העבודה אצל המעביד החדש, למשוך את הכספים בקופה (ההפקדות בקופת הגמל). בכל מקרה, ניתן למשוך את הכספים בפטור ממס וללא תנאים בגיל 60 .
סכומים שהופקדו החל משנת 2005 ניתנים למשיכה בפטור ממס רק בגיל 60 ובתנאי שיש לקופה וותק של 5 שנים. עם זאת, בסוף 2011 יכולים מפקידים בקופות אחרי 2005 בתנאים מסוימים על פי הוראת משרד האוצר למשוך את ההפקדות מ-2005 ואילך ללא מס. חלון הזדמנות זה ניתן על רקע חוסר בהירות סביב תקנה זו ורצון שלא לפגוע בציבור החוסכים. אבל החל מ-2012 לא ניתן יהיה לפרוע את הקופות האלו ללא מס.
עד כאן על מיסוי הקרן שבקופת הגמל (על ההפקדות השוטפות). על הרווחים יש מיסוי אחר – רווחים שנצברו על הפקדות מלפני ינואר 2003 פטורים ממס במועד המשיכה בעוד הרווחים שנוצרו על הפקדות אחרי ינואר 2003 חייבים בשיעור מס של 15%; על רווחים שנצברו מהפקדות אחרי 2006 שיעור המס הוא 20%. רווחים אלו יהיו פטורים ממס במידה והמשיכה תהיה – לגבר בגיל 67, לאישה בגיל 64 ובתנאי שחלפו 15 שנים ממועד ההפקדה הראשון בקופת הגמל (יוצא מהכלל אם ההפקדה הראשונה היתה לאחר שהחוסך הגיע לגיל – 67 לגבר; 64 לאישה, התנאי הוא להפקדה ראשונה לפני 5 שנים).
מיסוי על עובד המפקיד עצמאית – במידה והעובד מפקיד עצמאית לקופת גמל, אזי העמית יקבל ניכוי וזיכוי ממס. הניכוי לא יעלה על 5% מההכנסה המזכה ממשכורת (כ-90 אלף שקל, הסכומים מתעדכנים), והזיכוי ממס מוענק עבור סכום של עד 5% מאותה ההכנסה. הזיכוי הכולל המקסימלי מסתכם ב-1.1 אלף שקל (הסכומים כאמור משתני על פני הזמן), הניכוי (להבדיל מזיכוי שהוא הזדכות על מס ששולם, ניכוי זה הקטנת ההכנסה החייבת) הוא בהינתן שהשכר השנתי הכולל לא עלה על כ-360 אלף שקל (יש לוודא את הסכומים, הם כאמור מתעדכנים), הניכוי בגובה 5% עשוי להיות משמעותי – מוערך במקסימום חיסכון במס של 4 אלף שקל (בהכנסה מקסימלית) וחיסכון של כ-1-1.5 אלף שקלים בשכר ממוצע. במידה והעובד השכיר מפקיד גם דרך העבודה וגם באופן עצמאי, אזי הוא לא יקבל זיכוי נוסף במס (מעבר ל-7% שהוא מקבל כעמית בקופת גמל לשכירים), הוא יקבל את הניכוי האמור על הפקדותיו השוטפות.
הטבות המס לעצמאי שחוסך בקופת גמל – החוסך באופן עצמאי בקופת גמל נהנה בעת ההפקדה מניכוי ומזיכוי ממס. הניכוי לא יעלה על סכום השווה ל- 7% מההכנסה המזכה שאינה ממשכורת (תקרה של כ-130 אלף שקל שמשתנה מעת לעת), כאשר סכום הזיכוי במס (החיסכון במיסים) הוא 25% כך שהחיסכון המקסימלי הוא כ-2.3 אלף שקל (25% משיעור של 7% על הכנסה של 130 אלף שקל). בנוסף מקבל העמית העצמאי ניכוי בגובה 5% מההכנסה (130 אלף שקל נתונה כאמור לשינויים) שזה חיסכון של כ-2 אלף שקל במס.
מיסוי על קרן השתלמות לשכירים – על ההפקדות לקרן אין הטבות מס, אך יש יתרון מיסוי גדול בכך שההפקדות לקרן ההשתלמות לא חייבות במס (עד לתקרה מסוימת). כלומר, העובד מקבל הטבה (קרן השתלמות) לא ממוסה. המעביד מכיר בתשלומים אלו כהוצאה לצרכי מס. ניתן למשוך את הכספים בקרן ההשתלמות (סכום הקרן) בפטור ממס אחרי 6 שנים ממועד ההפקדה הראשון בקרן. במידה ומלאו לעובד – 67 (גבר) 64 (אישה), אזי ניתן למשוך את הכסף (קרן השקעה) בלי מס אם חלפו 3 שנים ממועד ההפקדה הראשונה. במידה והסיבה למשיכה היא השתלמות ניתן למשוך את הכסף (הקרן) ללא מס כעבור 3 שנים ממועד ההפקדה הראשון (בכפוף לכללים של האוצר)
ולגבי הרווחים בקרן השתלמת – רווחים מהפקדות עד ינואר 2003 פטורים ממס במועד המשיכה בעוד שרווחים על הפקדות שנצברו אחרי ינואר 2003 חייבים במס בשיעור של 15%. רווחים על הפקדות לאחר ינואר 2006 חייבים בשיעור מס של 20%. עם זאת, יש הטבה נוספת, המס לא יחול על רווחים שנצברו על הפקדות סך של כ-14 אלף שקל בשנה (סכום משתנה). במילים אחרות, אם ההפקדה היא עד סכום זה הרווחים פטורים.
מס על קרן השתלמות לעצמאים – בהפקדות השוטפות, ההוצאה מותרת בניכוי לצורכי מס בגובה הסכום שהופקד בקרן בניכוי סכום השווה ל- 2.5% מהכנסתו החייבת מעסק (לוקחים את ההפקדות ומורידים 2.5% מההכנסה החייבת, וסכום זה ניתן לנכות). יודגש כי תקרת ההכנסה מעסק – 230 אלף שקל (משתנה מעת לעת). על כל פנים, סך ההוצאה שתותר לא תעלה על 4.5% מהכנסתו החייבת של העצמאי.
העצמאי יכול למשוך את הקרן ללא תשלום מס בדומה לשכיר – אחרי 6 שנים, או אחרי 3 שנים בהגיעו לגיל פנסיה; במידה והכסף נמשך למרת השתלמות, ניתן למשוך את הקרן לאחר 3 שנים.
והמיסוי על הרווחים די דומה לשכירים – רווחים שנצברו על הפקדות עדי דצמבר 2002 פטורים ממס בעוד שרווחים על הפקדות לאחר מכן חייבים במס בשיעור של 15%; רווחים על הפקדות לאחר ינואר 2006 חייבים במס של 20%. וגם כאן יש הטבה נוספת, , המס לא יחול על רווחים שנצברו על הפקדות סך של כ-14 אלף שקל בשנה (סכום משתנה). במילים אחרות, אם ההפקדה היא עד סכום זה הרווחים פטורים.
ואיך נהנים בעצם מהטבות המס (המאוד משמעותיות)? השובה תלויה במפקיד – אם הוא שכיר, אזי הכל מחושב אוטומטית דרך השכר (זה לא אומר שצריך לבדוק), לכאורה הזיכוי במס הוא שוטף. אם מדובר בשכיר שחוסך בקופת גמל חיצונית (לא דרך העבודה) אזי על החוסך להעביר אישור ההפקדה לקופה, לחברה (סדרך כלל לחשב השכר המכין את תלוש המשכורת שלו) ואז החברה תעדכן את ההפקדה לקופת הגל והעובד יזוכה במשכרותו (הנטו יגדל). יש דרך נוספת, השכיר החוסך יכול לאחר תום השנה להגיש לפקיד השומה את "טופס 135 – דו"ח שנתי לשכירים, בקשה להחזר מס" . טופס זה יחד עם אישור קופת הגמל על ההפקדות יזכה אותו בהחזר. (הטופס נמצא באתר רשות המיסים – www.mof.gov.il/taxes )
וביחס לעצמאי – הוא צריך לצרף אישור ההפקדה לקופה בדוח השנתי לפקיד השומה, ואז יוכרו לו הפקדות אלו. ניתן ליהנות מהטבת מס על הפקדה לקופת גמל (באון עצמאי) באותה שנה בה בוצעה ההפקדה. ניתןי לנצל את הטבת המס גם בשל הפקדות שנעשו על ידי החוסך לקופות גמל על שם בן/ בת זוגו וילדיו.
כמה מפקידים בקופת הגמל?
ההפקדה תלויה בסוג הקופה. בקופת גמל לתגמולים לשכירים שיעור ההפקדות למרכיב תגמולי המעביד לא יעלה על 7.5% ממשכורתו של החוסך. שיעור ההפקדות למרכיב תגמולי העובד לא יעלה על 7% ממשכורתו. עד שיעור של 5% יפקידו המעביד והעובד סכום זהה.
בקופות של המעביד – בקופת גמל אישית לפיצויים יש להפקיד עד 8.33% בהתאם לחוק פיצוי פיטורים.
משיכת הכסף
בקופת גמל לתגמולים לשכירים, מושכים את הכסף כאשר העמית מגיע לגיל 60 ויש לו וותק של 5 שנים. אם העמית הפקיד כספים אחרי שמשך, הוא יוכל למשוך כספים אלו רק לאחר 5 שנים (כלומר, משיכה פוגעת בזכויות של הקופה). כמו כן, ניתן למשוך את הכסף במקרים שבהם העובד התפטר או פוטר ולא החל במקום עבודה אחר תוך 6 חודשים מפטירתו, או שהחל בעבודה אחרת אבל לא מפקידים לו בקופת גמל ועברו 13 חודשים מיום תחילת העבודה. בנוסף, ניתן לקבל את הכסף במקרה של פטירה (יש לבדוק עדכונים בעניין),ובמקרים של תנאים כלכליים קשים
בקופת גמל של עמית עצמאי – כספים שהופקדו עד סוף 2005 יכולים להימשך בתנאי שעברו 15 שנים מיום שהחלו להפקיד בחשבון. כספים שהופקדו לאחר מכן בתנאי שהעמית הגיע לגיל 60 וותק של 5 ששנים בקופה. וגם בתנאים כלכליים קשים, ולאחר פטירה.
בקופה אישית לפיצויים (דגש על אישית, המעביד מפריש בגין עובדים ספציפיים), ניתן למשוך את הכסף לאחר פרישה מעבודה ולאחר פטירה (למוטבים).
בקרן השתלמות ניתן למשוך למטרת השתלמות החל מהשנה השלישית, ולכל מטרה החל מהשנה השישית (המיסוי בהתאם למוזכר למעלה), וכן בפטירה (למוטבים).
כיצד בוחרים קופת גמל?
קופות הגמל שונות אחת מהשנייה במסלולי ההשקעה, בתשואות העבר, בדמי הניהול, בגוף המנהל. ניתן לקבל מידע השוואתי באתר של משרד האוצר – http://gemelnet.mof.gov.il. צריך לזכור שקופה היא מכשיר השקעה לטווח בינוני וארוך ולכן חשוב לעשות שיעורי בית לפני שבוחרים בקופה. אנחנו כאן באתר, נעלה מאמרים ומדריכים שוטפים שיעזרו ויקלו לכם את המלאכה בבחירת הקופה הטובה. עם זאת, כמובן שהמידע מסתמך על נתוני העבר, אף אחד לא נביא וקופה טובה יכולה בשנים הבאות לייצר דווקא תשואות חלשות וההיפך.
על כל פנים, גם אם בוחרים ולא מרוצים ניתן לעבור לקופה אחרת. החוסך יכול להעביר כספו לקופה אחרת מאותו סוג. הוותק שלו בקופה הקודמת יישמר. משך העברה בין קופות גמל – שבעה ימי עסקים. מעבר לניהול הקופה ולהשגת תשואה, חשוב כמובן לבחון שתמהיל הקופה מתאים לנו מבחינת סיכון וכן חשוב מאוד לעשות סקר שוק ולנסות צמצם עד כמה שאפשר את דמי הניהול. דמי הניהול הם מרכיב קריטי כאשר התשואות נמוכות , ואנחנו נמצאים בתקופה של תשואות נמוכות בעיקר בגלל הריבית הנמוכה. אז כל פיפס בדמי הניהול הוא חשוב ולכן כדאי מאוד לבדוק ולהתמקח.
בקופות הגמל להשקעה שהן גם עשויות להיות – השקעה לזמן קצר (נזילות) להבדיל מקופות הגמל המסורתיות, דמי הניהול הן לרוב 0.7%-0.8% וניתן להירשם לקופות האלו באופן קל ומהיר דרך האינטרנט. מעבר לכך, הן מבטאות יתרונות גדולים לעומת הקופות הרגילות, אם כי הן לא מכשיר פנסיונו וככזה הן לא נהנות מהטבות מס בהפקדה. הן נהנות מהטבות מס מרחיקות לכת באופן שוטף ובמשיכה (להרחבה)
קופות גמל לעומת קרנות פנסיה
קרן פנסיה היא אפיק חסכון לטווח ארוך שאמורה להבטיח את הפנסיה (לחוסך ומשפחתו) כאשר החוסך בקרן פנסיה מגיע לגיל פרישה הוא משתמש בכספי פנסיה (אם הוא נפטר לפני גיל פרישה, זה משמש כקצבת שאירים למשפחתו). החוסך לפנסיה מעביר לקרן תשלומים חודשיים בהתאם לרמת השכר שלו, והוא נהנה מהחיסכון כאמור בשלב הפנסיה.
קופת גמל היא מכשיר השקעה לטווח בינוני וארוך שיתרונו בהטבות המיסוי. יחד עם זאת, חוסכים רבים בקופות גמל משאירים את הכספים עד לתקופת הגמלאות.
ביטוח מנהלים – שילוב של חיסכון לטווח ארוך עם ביטוח שקיבל את אישור מס הכנסה להיחשב כקופה (לצורך הטבות המס). המעביד והעובד מפרישים מדי חודש לביטוח המנהלים שמספק מרכיב של חיסכון לצד מרכיב ביטוחי ( הכנסה חודשית במקרה של אובדן כושר עבודה, מחלה או תאונה, דאגה לשאירים במקרה של פטירה).
למדריכים נוספים:
רוצים לדעת כמה כסף יהיה לכם בפנסיה? תוכלו להיעזר במחשבונים שלנו:
פוליסת חיסכון – כל מה שצריך לדעת
קופת גמל להשקעה – לכו על זה