הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה – תמונת מצב של אוכלוסיית ישראל על סמך מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי – ובכן, מסתבר שמצבנו טוב!

בהמשך להחלטת ממשלת ישראל מאפריל 2015 (החלטה מס' 2494) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת את מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי בתחומים: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, רווחה אישית וחברתית, סביבה, מעורבות אזרחית וממשל, רמת חיים חומרית, פנאי תרבות וקהילה וטכנולוגיות המידע.

עד כה פותחו 61 מדדים, בהשוואה לשנה הקודמת, ב-29 מהמדדים שפותחו נרשם שיפור, ב-8 נרשמה הרעה וב-12 מדדים לא נרשם שינוי משמעותי במגמה. בהשוואה לשנת הבסיס (לרוב 2002) ב-33 מדדים נרשם שיפור וב-4 נרשמה הרעה.

14 מדדים חדשים פותחו ב-2016:

בתחום הבריאות

• שנות החיים הבריאים הצפויות מהלידה עמדו על 65.1 בקרב נשים ו-65.4 בקרב גברים. נשים צפויות לחיות 77% משנות החיים ללא בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד, וגברים – 81%.
• התנהגויות בריאות:1% מבני 21 ומעלה הקפידו על אורח חיים בריא – לא עישנו, היו פעילים גופנית ואכלו פירות וירקות, 15.3% מהגברים ו-16.9% מהנשים.
• מקרים חדשים של שאתות ממאירות: בשנת 2014 התגלו 30,524 מקרים חדשים של שאתות ממאירות (סרטן), שיעור של 371.5 ל-100,000 נפש. 16,591 מקרים חדשים התגלו בקרב נשים ו-13,933 בקרב גברים.
• אמון במערכת הבריאות: אחוז הערבים שהביעו אמון במערכת הבריאות היה גבוה מאחוז מיהודים (84% לעומת 73%, בהתאמה ).

בתחום החינוך

• שביעות רצון של ההורים מהחינוך לגיל הגן: 89% מההורים לילדים בני 6-3 המבקרים בגני ילדים היו מרוצים במידה רבה מאוד ובמידה רבה מהחינוך בגיל הגן בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16).
• שביעות רצון ממערכת החינוך: 78% מההורים לתלמידים בבתי ספר יסודיים, 74% מההורים לתלמידים בחטיבות ביניים ו‑79% מההורים לתלמידים בחטיבות העליונות היו מרוצים ממערכת החינוך בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16). באותה שנה 75% מהתלמידים בכיתות ה-ו, 55% מהתלמידים בכיתות ז-ט ו-50% מהתלמידים בכיתות י-יא היו שבעי רצון מההערכה ומהמשוב שקיבלו ממוריהם.
• הסיכוי לרכוש השכלה גבוהה לפי השכלת הורים: הסיכויים לרכוש השכלה גבוהה בקרב בני 30 שלפחות לאחד מהוריהם יש השכלה גבוהה, גבוהים פי 2.5 מהסיכויים של אלו שהוריהם חסרי השכלה גבוהה (55% לעומת 23%, בהתאמה).

בתחום מעורבות אזרחית וממשל

• מעורבות אזרחית: 16% מבני 20 ומעלה היו מעורבים בחיים הציבוריים או הפוליטיים.
• הערכת יכולת ההשפעה על מדיניות הממשלה: אחוז היהודים שדיווחו כי הם חשים יכולת השפעה על מדיניות הממשלה היה כפול מאחוז הערבים (15% לעומת 7% בהתאמה).

בתחום רווחה אישית וחברתית

• תחושת אפליה: רבע מבני 20 ומעלה חשו אפליה כלשהי במהלך שנת 2016, 46% מהערבים לעומת 21% מהיהודים.
• אמון כללי: אחוז היהודים שדיווחו כי הם בוטחים בזולת היה גדול פי שלושה ויותר מאחוז הערבים (45% לעומת 14%, בהתאמה).

בתחום רמת חיים חומרית

• רמת העושר הפיננסי של משקי הבית: העושר הפיננסי נטו של מגזר משקי הבית הסתכם בסוף שנת 2015 ב-261 אלף ש"ח לנפש לעומת 116 אלף ש"ח בשנת 2001.

בתחום פנאי, תרבות וקהילה:

• שביעות רצון מהאיזון בין העבודה לתחומי חיים אחרים: 58% מהמועסקים היו מרוצים או מרוצים מאוד, מהאיזון שבין עבודתם לתחומי חיים אחרים.

בתחום טכנולוגיות המידע

• מועסקים בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת (ה-ICT): מספר המועסקים עמד על 199.5 אלף ב-2016, מתוכם 159.4 בענף השירותים ו-40.1 בענף התעשייה.

איכות התעסוקה

עלייה בשיעור התעסוקה ובהכנסה; ירידה בשביעות הרצון מעבודה; עלייה בשיעור האבטלה הממושכת; גידול בפערים בין יהודים לערבים בשיעור התעסוקה  ובשיעור התעסוקה החלקית שלא מרצון

שיעור התעסוקה בקרב יהודים גבוה יותר בהשוואה לערבים (64.9% לעומת 42.5% ב-2016, בהתאמה). הפער בשיעור התעסוקה בין יהודים לערבים הולך וגדל לאורך השנים, מ‑17.4 נקודות האחוז בשנת 2002 ל-18.7 נקודות האחוז ב-2011, ומ-22.0 נקודות האחוז ב-2012 ל-22.5 בשנת 2016. לאורך כל השנים שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות היה נמוך באופן ניכר בהשוואה לנשים יהודיות (24.6% לעומת 63.1%, בהתאמה).

בשנת 2016 שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון בקרב נשים ערביות היה 9.2% לעומת 3.3% בקרב נשים יהודיות.

בשנים 2002–2016 ההכנסה החציונית ברוטו מעבודה של משק בית עלתה בכ-28%, מ‑12,750 ש"ח ל-16,264 ש"ח.

אחוז המועסקים המרוצים מעבודתם עלה מ-82% ב-2002 ל-87% ב‑2016. במרבית השנים השיעור הנמוך ביותר של המרוצים מעבודתם נמצא בקרב גברים ערבים.

שיעור האבטלה הממושכת ירד מ-27.5% ב-2012 ל-25.5% ב‑2016. בקרב יהודים, בהשוואה לפי אורח חיים של הגרים בדירה מבחינה דתית, שיעור האבטלה הממושכת הגבוה ביותר ב-2016 היה בקרב אלו שאורח חייהם חרדי (27.4%).

ביטחון אישי

עלייה בתחושת הביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה; ירידה בשיעור היפגעות מעבירת אלימות, במקרי רצח, בשיעור ההרוגים והפצועים בפעולות איבה ובשיעור ההיפגעות מעבירות בעלות אופי מיני; עלייה בשיעור ההרוגים והפצועים בתאונות דרכים לעומת השנה הקודמת

בשנת 2016 3.1% מבני 20 ומעלה נפגעו מעבירת אלימות (שימוש בכוח פיזי) או מאיום בשימוש באלימות.

בשנת 2016 85% מבני 20 ומעלה חשו בטוחים ללכת לבדם בשעות החשכה באזור מגוריהם, אחוז גבוה בהשוואה לממוצע של המדינות המשתתפות בסקר החברתי האירופי.

נשים נפגעות מעבירות בעלות אופי מיני בשיעור גבוה במידה ניכרת בהשוואה לגברים. ב-2016 כ‑3.8% מהנשים נפגעו מהטרדה מינית, לעומת כ-0.8% מהגברים.

משנת 2013 חלה עלייה של כ-18%במספר ההרוגים בתאונות דרכים ל-100,000 תושבים וכ-7% במספר הפצועים קשה בתאונות דרכים.

לאורך השנים שיעור מקרי הרצח בקרב ערבים היה גבוה במידה ניכרת בהשוואה ליהודים. בשנת 2015 השיעור בקרב הערבים היה גבוה פי 6.2 מהשיעור בקרב היהודים (3.7 לעומת 0.6, בהתאמה).

בשנת 2016 55% מבני 20 ומעלה נפגעו מהתנהגות אלימה בכביש, 18.6% נפגעו בכל יום או כמעט בכל יום (כ-34% מכלל הנפגעים).

בריאות

עלייה בתוחלת החיים ובהערכה העצמית של בריאות; שנות חיים בריאים בישראל – 65.4 לגברים, 65.1 לנשים; עלייה במקרים חדשים של שאתות ממאירות (סרטן) אצל נשים וירידה – אצל גברים

בשנת 2016 שיעור תמותת התינוקות ל-1,000 לידות חי היה 3.1 (ללא שינוי בארבע השנים האחרונות), 2.3 בקרב יהודים ו-6.1 בקרב ערבים.

תוחלת החיים נמצאת במגמת עלייה מתמדת, אם כי בחמש השנים האחרונות התמתנה העלייה (80.7 שנים לגברים ו-84.2 שנים לנשים ב-2016). שנות החיים הבריאים הצפויות מהלידה עמדו בשנת 2016 על 65.1 בקרב נשים ו-65.4 בקרב גברים. נשים צפויות לחיות 77% משנות החיים ללא בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד, והגברים – 81%.

בשנת 2015 האוכלוסייה בישראל דיווחה כי בריאותה טובה מאוד או טובה, הרבה מעל ממוצע ה-OECD (83.9% ו-68.2%, בהתאמה). ישראל דורגה במקום החמישי מבין מדינות ה-OECD שמציגות את המדד, יחד עם אוסטרליה ואירלנד.

בשנת תשע"ז (2016/17) 18% מתלמידי כיתות א-ו ו-30% מתלמידי כיתות ז סבלו מעודף משקל או מהשמנת יתר. האחוזים האלה נמוכים מעט מאלה שנמדדו בשנים האחרונות.

קיים הבדל ניכר בין המינים בתחושת הדיכאון – 30% מהנשים חשו מדוכאות לעיתים קרובות או מדי פעם, לעומת 19% מהגברים.

בשנת 2016 16.1% מבני 21 ומעלה הקפידו על אורח חיים בריא – לא עישנו, היו פעילים גופנית ואכלו פירות וירקות, 15.3% מהגברים ו-16.9% מהנשים.

בשנת 2014 התגלו 30,524 מקרים חדשים של שאתות ממאירות (סרטן), שיעור של 371.5 ל-100,000 נפש. 16,591 מקרים חדשים התגלו בקרב נשים ו-13,933 – בקרב גברים.

ערבים הביעו אמון במערכת הבריאות באחוז גבוה יותר מיהודים (84% לעומת 73%, בהתאמה).

דיור ותשתיות

פערים גדולים בין עשירונים באחוז ההוצאה על דיור מתוך ההכנסה הפנויה, למרות הירידה הכללית באחוז ההוצאה; מרוצים מהדירה ומאזור המגורים אך לא מהתחבורה הציבורית

כ‑50% ממשקי הבית בעשירון התחתון מוציאים על דיור 30%  או יותר מסך הכנסתם הכספית נטו, לעומת כ-11% ממשקי הבית בעשירון העליון. באחוזים אלה חלה ירידה בשנים האחרונות.

בשנים 2002–2016 שביעות הרצון מהדירה עלתה מ-80% ל-86%, ושביעות הרצון מאזור המגורים עלתה מ-81% ל-83%.

בהשוואה לפי מידת דתיות בקרב יהודים, נמצא שיותר ממחצית מהחרדים (52%) היו מרוצים מהתחבורה הציבורית באזור המגורים, לעומת 41% מהמסורתיים, 39% מהדתיים ו-34% מהחילונים.

בהשוואה לפי אורח חיים של הגרים בדירה מבחינה דתית בקרב היהודים, צפיפות הדיור עולה עם העלייה במידת דתיות. בשנת 2016 צפיפות הדיור הגבוהה ביותר הייתה בקרב אלו שאורח חייהם חרדי (1.37 נפשות לחדר), והנמוכה ביותר בקרב אלו שאורח חייהם חילוני (0.72 נפשות לחדר).

חינוך, השכלה וכישורים

עלייה בשיעורי הלמידה ובשיעור בעלי השכלה על-תיכונית;  ירידה בשיעור המתקשים במתמטיקה במחקר פיזה, אם כי הוא עדיין גבוה יותר מהממוצע במדינות ה-OECD; הסיכויים לרכוש השכלה גבוהה בקרב בני 30 שלפחות לאחד מהוריהם יש השכלה גבוהה, גבוהים פי 2.5 מהסיכויים של אלו שהוריהם חסרי השכלה גבוהה

אחוז הערבים עם השכלה על-תיכונית והשכלה גבוהה נמוך באופן ניכר בהשוואה לאחוז היהודים (36.4% לעומת 60.0% – פער של 23.6 נקודות האחוז). שיעור היהודיות עם השכלה על-תיכונית וגבוהה היה כמעט כפול מזה של הערביות (70.7% לעומת 37.2%, בהתאמה).

בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) שיעור הלמידה של בני 15–17 עמד על 95.6%.

למרות יתרונן של הנשים בשיעור הזכאות לבגרות ועמידה בדרישות סף של האוניברסיטאות, שיעור הנשים בנות  26 הזכאיות לבגרות אשר נבחנו במתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד נמוך משיעור הגברים הזכאים (16.1% לעומת 23.2%, בהתאמה).

שיעור בעלי אוריינות קריאה ברמה גבוהה בקרב יהודים דומה לממוצע במדינות ה-OECD (44% בהשוואה ל-46%, בהתאמה), ואילו בקרב הערבים שיעור זה נמוך באופן ניכר (16%).

89% מההורים לילדים בני 3–6 המבקרים בגני ילדים היו מרוצים במידה רבה מאוד ובמידה רבה מהחינוך בגיל הגן בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16).

78% מההורים לתלמידים בבתי ספר יסודיים, 74% מההורים לתלמידים בחטיבות ביניים ו‑79% מההורים לתלמידים בחטיבות העליונות היו מרוצים ממערכת החינוך בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16). באותה שנה 75% מהתלמידים בכיתות ה–ו , 55% מהתלמידים בכיתות ז-ט ו-50% מהתלמידים בכיתות י-יא היו שבעי רצון מההערכה ומהמשוב שקיבלו ממוריהם.

בשנת 2016 הסיכויים לרכוש השכלה גבוהה בקרב בני 30 שלפחות לאחד מהוריהם יש השכלה גבוהה, גבוהים פי 2.5 מהסיכויים של אלו שהוריהם חסרי השכלה גבוהה (55% לעומת 23%, בהתאמה).

מעורבות אזרחית וממשל

ירידה באמון בממשלה ובאמון במערכת המשפט; רק 13% חשים יכולת להשפיע על מדיניות הממשלה

16% מבני 20 ומעלה היו מעורבים בחיים הציבוריים או הפוליטיים. מפילוח לפי סוגי פעילות המרכיבים את המדד עולה כי 8% חתמו על עצומה; 5% הביעו דעה באמצעי התקשורת או באינטרנט; 4% השתתפו בחרם על קניית מוצר; 4% השתתפו בהפגנה או בצעדת מחאה; 4% השתתפו באספה, בכנס פוליטי או בחוג בית; 4% יצרו קשר עם גורם ממשלתי או עם נבחר ציבור; 3% היו פעילים במפלגה או בקבוצה ציבורית ו-2% השתתפו בתהליכי עיצוב מדיניות. לא נמצאו פערים בין גברים לנשים.

41% מהיהודים דיווחו כי הם נותנים אמון בממשלה, לעומת 30% מהערבים.

יותר מ-60% מהחרדים 'בכלל לא' הביעו אמון במערכת המשפט, לעומת 24% מהדתיים, 19% מהמסורתיים הדתיים, 15% מהמסורתיים לא כל כך דתיים ו-13% מהחילונים.

אחוז היהודים שהעריכו כי הם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה, היה כפול מאחוז הערבים (15% לעומת 7%, בהתאמה).

סביבה

מרוצים יותר מהפארקים ומהשטחים הירוקים, אבל מרוצים פחות מהניקיון באזור המגורים

21% מהפסולת ב-2016 הועברה למחזור (1.12 מיליון טונות פסולת), לעומת 20% ב-2015 (1.03 מיליון טונות פסולת) וכ-18% ב-2012.

53% מבני 20 ומעלה היו מרוצים מהניקיון באזור מגוריהם בשנת 2016, 14% מהם היו מרוצים מאוד. יהודים היו מרוצים יותר מערבים (57% לעומת 37%, בהתאמה). יהודים חילונים היו מרוצים יותר מחרדים (61% לעומת 52%, בהתאמה).

מבין הערים הגדולות, האחוז הגבוה ביותר של מדווחים על רעש חיצוני שמפריע בדירה נמצא בבת ים (48%), והנמוך ביותר – בנתניה (29%).

אחוז ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת מסך ייצור החשמל בישראל (1.9%) הוא הנמוך ביותר מבין מדינות ה‑OECD (ממוצע OECD –23%).

64% מהיהודים היו מרוצים מהפארקים ומהשטחים הירוקים, לעומת 13% מהערבים. בקרב יהודים, 70% מהחילונים מרוצים, לעומת 49% מהחרדים.

רווחה אישית וחברתית

עלייה לאורך השנים בשביעות רצון כללית מהחיים; מדדי תמיכה חברתית נמוכים באוכלוסייה הערבית לעומת האוכלוסייה היהודית; 40% מבני 20 ומעלה בוטחים בזולת; 25% מבני 20 ומעלה חשים אפליה

יהודים מרוצים מחייהם יותר מערבים (90% לעומת 81%, בהתאמה). בקרב היהודים, 97% מהחרדים מרוצים מחייהם, לעומת 91% מהדתיים, 90% מהמסורתיים ו-89% מהחילונים.

בשנת 2016 55% מבני 20 ומעלה העריכו שחייהם יהיו טובים יותר בשנים הבאות, ללא הבדל בין גברים ונשים, יהודים וערבים. בקרב יהודים, 76% מהחרדים מעריכים שחייהם ישתפרו בשנים הקרובות, לעומת 62% מהדתיים, 53% מהמסורתיים ו-51% מהחילונים.

73% מהיהודים השיבו שהם מצליחים להתמודד עם בעיותיהם, לעומת 49% מהערבים החשים כך. בקרב יהודים 76% מהחרדים ומהדתיים מצליחים להתמודד עם בעיותיהם, לעומת 71% מהמסורתיים ו‑74% מהחילונים.

ערבים חשו בדידות יותר מאשר יהודים (27% לעומת 22%, בהתאמה). בקרב יהודים 11% מהחרדים חשו בדידות, לעומת 22% מהדתיים ומהחילונים ו-25% מהמסורתיים.

בקרב ערבים 15% חשו שאין להם על מי לסמוך בשעת משבר או מצוקה, לעומת 6% בקרב היהודים.

25% מבני 20 ומעלה חשו אפליה כלשהי במהלך שנת 2016, 46% מהערבים לעומת 21% מהיהודים. בקרב יהודים, 36% מהחרדים חשו אפליה, לעומת 19% מהיהודים שאינם חרדים.

יהודים דיווחו שהם בוטחים בזולת בשיעור הגדול פי שלושה ויותר מערבים (45% לעומת 14%, בהתאמה). בקרב היהודים: 52% מהדתיים, 51% מהחילונים, 39% מהחרדים ו-38% מהמסורתיים בוטחים בזולת.

רמת חיים חומרית

עלייה ברמת העושר הפיננסי, בהכנסה הפנויה, בצריכה ובשביעות הרצון מהמצב הכלכלי, במקביל לעלייה בחוב משקי הבית כאחוז מהתמ"ג; ירידה באי-השוויון (מדד ג'יני) אם כי הוא עדיין גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD

העושר הפיננסי נטו של מגזר משקי הבית הסתכם בסוף שנת 2015 ב-261 אלף ש"ח לנפש, לעומת 116 אלף ש"ח בשנת 2001.

הצריכה האינדיבידואלית למעשה לנפש במחירים שוטפים הסתכמה ב-2016 ב-95.6 אלף ש"ח לנפש, לעומת 55.4 אלף ש"ח ב-2000.

בשנים 2008–2011 חלה עלייה מתונה באי-שוויון, ואילו בשנים 2014–2016 נצפתה ירידה. ב-2016 עמד מדד ג'יני לאי-שוויון על 0.346, לעומת 0.360 ב-2015. בהשוואה בין המדינות החברות ב-OECD, ישראל ממוקמת גבוה יחסית.

בשנת 2016 ההכנסה הכספית השנתית נטו לנפש סטנדרטית (לאחר ניכוי תשלומי חובה) הייתה 97,622 ש"ח, ועלתה ב-0.3% לעומת השנה הקודמת, במחירי 2016. ההכנסה הכספית השנתית נטו לנפש סטנדרטית במשקי בית יהודיים גבוהה פי 1.9 מאותה ההכנסה במשקי בית ערביים, וההכנסה הכספית הכלכלית השנתית נטו לנפש סטנדרטית במשקי בית יהודיים גבוהה פי 2.3.

החוב הממשלתי הגיע ב-2016 ל-741 מיליארד ש"ח, כ-61% מהתוצר המקומי הגולמי.

חוב משקי הבית הסתכם בסוף 2015 ב-565 מיליארד ש"ח – 49% מהתוצר המקומי הגולמי.

יהודים מרוצים ממצבם הכלכלי יותר מערבים (63% לעומת 49%, בהתאמה). בקרב היהודים, 70% מהחרדים מרוצים ממצבם הכלכלי, 67% מהדתיים, 63% מהחילונים ו‑61% מהמסורתיים.

פנאי, תרבות וקהילה

עלייה במעורבות בפעילות התנדבותית; 58% מהמועסקים מרוצים מהאיזון בין העבודה לתחומי חיים אחרים

ב-2016 58% מהמועסקים היו מרוצים או מרוצים מאוד, מהאיזון שבין עבודתם לתחומי חיים אחרים. ערבים היו מרוצים יותר מיהודים (71% לעומת 57%, בהתאמה).

20% מבני 20 ומעלה עסקו בפעילות התנדבותית בשנת 2016, 21% מהגברים ו-19% מהנשים; 24% מהיהודים, לעומת 6% מהערבים.

טכנולוגיות המידע

עלייה במועסקים בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת ((ICT

מספר המועסקים בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת בשנת 2016 עמד על 199.5 אלף, מתוכם 159.4 בענף השירותים ו-40.1 בענף התעשייה.

בישראל שיעור בעלי מיומנות גבוהה בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת (רמות 2 ו-3) עמד על 27%. שיעור זה היה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD