מעודכן ל-02/2023
מדד המחירים לצרכן – מה הוא מודד? איך הוא מחושב? ולמה הוא לא מתייחס לשינוי במחירי הדירות?
מדד המחירים לצרכן הוא מדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שמודד את אחוז השינוי במשך תקופה של חודש בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים. לצורך חישוב המדד הלמ"ס מבצעת באופן שוטף סקרים כדי לקבוע את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית, כלומר את הסל המייצג, ובאופן שוטף מודדים את כל מרכיבי המדד ואת השינויים בהם וכך מקבלים את השינוי האבסולוטי במדד החודשי. המדד מתפרסם מדי 15 בחודש בגין החודש שקדם לו.
למשל, נניח לשם הפשטות שמשקל העגבנייה במדד הוא 1% ונניח שבחודש מסוים מחירי העגבניות עלו ב-100%, אזי ההשפעה של העגבנייה על מדד המחירים לצרכן היא 1% (100% על 1%), וזה כמובן הרבה מאוד.
מנגד, אם נניח שמשקל הלחם למשל הוא 2% מהמדד (מסל המוצרים) ומחיר הלחם באותו חודש ירד ב-50%, אז ההשפעה של ירידת מחיר הלחם על המדד היא 1% (50% מ-2%). כלומר, אם נניח שאלו שני השינויים היחידים באותו החודש, אזי מדד המחירים למדד בחודש הזה יהיה ללא שינוי – עלייה של 1% בזכות העגבניות מקוזזת בירידה של 1% בגלל הלחם.
הלמ"ס – סקרים שוטפים כדי לקבוע את המדד
השינויים ברמת המחירים של מרכיב סל הקנייה, כלומר הסעיפים השונים במדד, נאמדים בהסתמך על מדגם של השינויים במחירי המוצרים והשירותים. המחירים מדווחים על ידי מדגם של עסקים ומשקי בית.
חוץ מזה, בלמ"ס גם מפרסמים את המדדים מנוכי עונתיות. מה זה אומר? המדדים מנוכי העונתיות מסבירים את התפתחות המחירים, לאחר שנוכו מהם ההשפעות של שינויי מחירים עונתיים. כלומר, אם נניח שההוצאה על תיירות עולה בחודשי הקיץ באופן עונתי ב-10%, אז מאותם סעיפים שקשורים לתחום התיירות מנכים את העלייה הזו כדי לקבל בעצם את המדד "האמיתי" בלי קשר לעונתיות (שמעלה וגם מורידה חלק מהסעיפים).
המדדים מנוכי עונתיות מדווחים במסגרת הפרסום של מדד המחירים לצרכן , אך הם לא מרכיבים את המדד עצמו.
מה זה סל קנייה "ממוצע"
כאמור, כשמחשבים מדד, מתייחסים לסל קנייה ממוצע, אבל כאן יש בעיה גדולה – אם נמדוד משפחה אחת, נמצא שסעיף הבילויים שלה מהווה 50% מההוצאה, אבל במשפחה אחרת זה 8%, אז מה נכון? ובכן, בשביל זה נקבע כי המדד מתייחס להכנסה הפנויה לנפש של שלושת החמישונים המרכזיים באוכלוסייה – החמישון התחתון (20% מכלל משקי הבית שהכנסתם לנפש היא הנמוכה ביותר), החמישון האמצעי והחמישון העליון (20% ממשקי הבית שהכנסתם לנפש היא הגבוהה ביותר). הסקרים, המדגמים והמדד עצמו מתייחסים לקבוצות האלו שהן בעצם "הממוצע".
בלמ"ס מסבירים כי ההכנסה הפנויה לנפש סטנדרטית נקבעה שמאפיינת את רמת חייו של משק הבית מהשיקולים הבאים: הכנסה פנויה היא זו שעומדת לרשות משק הבית והיא המקור להוצאות תצרוכתו; על ידי ההתייחסות להכנסה לנפש מנטרלים את השפעת גודל משק הבית (המקורות שעומדים לרשות כל בן משק הבית קטנים ככל שמשק הבית גדול יותר); על ידי התמקדות בנפש סטנדרטית יש ביטוי לכך שכל תוספת של נפש מגדילה את ההוצאות לתצרוכת בסכום הולך וקטן.
הלמ"ס מעדכנת את משקלות המדד מדי שנתיים. זאת בהתאם לתקנות של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), הממליצות לעדכן את סל המדד לעתים תכופות כדי להקטין הטיות אפשרויות במדד הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה.
החל מינואר 2023, עודכן הרכב התצרוכת של משקי הבית שמהווה את הבסיס לסל המשקלות של המדד במחירי 2022. בלמ"ס מציינים כי על אף שבעדכונים קודמים נאמדו משקלות המדד על סמך של שנתיים נעות של נתוני סקר הוצאות משקי הבית, שנת 2020 התאפיינה בשינויים גדולים בדפוסי הצריכה כתוצאה ממשבר הקורונה, ועל כן לא נכללה שנה זו בחישוב המשקלות בעדכון של 2023.
מרישומי ההוצאות על הסעיפים השונים, חושבה ההוצאה החודשית הממוצעת למשק בית למוצרים ולשירותים השונים. המעבר מהרכב הוצאות משק הבית, למשקלים של המוצרים והשירותים על כל קבוצותיהם, כפי שהם משמשים בסל המדד, נערך בשלושה שלבים עיקריים:
בשלב הראשון נקבעו ההוצאות שבמסגרת המדד. בשלב זה הוצאו מסל המדד סעיפי הוצאה ספורים מן התצרוכת, בהתאם לנתונים שהתקבלו בסקרי הוצאות משקי הבית.
בשלב השני נעשתה התאמה של נתוני סקר הוצאות משקי הבית עבור סעיפים שבהם חלו שינויים ניכרים בדפוסי הצריכה בשל משבר הקורונה לנתוני סקר הוצאות משק הבית 2019 ,לנתוני כרטיסי אשראי לשנים 2019-2022 ולקבצים מנהליים נוספים.
בשלב השלישי הותאמו ההוצאות לתקופת הבסיס של המדד (ממוצע 2022) בהתאם לשינויי המחירים של סעיפי ההוצאה השונים.
על פי העדכון הנוכחי, סעיפי הצריכה הגדולים ביותר בסל הצריכה הממוצע של משק הבית הם: דיור – 26%, תחבורה ותקשורת – 17.5% ומזון (כולל ירקות ופירות) – 18.3%.
משקלו של סעיף הדיור, הגבוה ביותר בסל הצריכה הממוצע של משק הבית, עלה ל-26% בהשוואה ל-24.7% בסל הקודם.
משקלו של סעיף תחבורה ותקשורת ירד ל-17.5% בסל החדש, לעומת 18.4% בסל הקודם. משקלו של סעיף המזון (כולל ירקות ופירות) עלה ל-18.3% מסל הצריכה החדש, לעומת 17.9% בסל הקודם.
האם המדד מחשב באמת את יוקר המחיה?
בשנים האחרונות המדד נע סביב האפס (אם כי נכון ל-2022 אנחנו נמצאים בעיצומה של התפרצות אינפלציונית שמעמידה את קצב האינפלציה השנתי של 5.2%). מנגד, כמעט כל משפחה שתשאלו אותה, תגיד לכם שנהיה "יותר קשה", שיוקר המחיה עלה. אז איך זה יכול להיות? ובכן יש כמה "באגים" במדד. למשל, וזה מאוד חשוב – המדד מודד את השינוי בהוצאה על דירה דרך מדד שירותי דיור בבעלות, מדד שמודד את השינוי במחירי שכירות אצל שוכרים חדשים. המדד הזה לא מתקרב לעליית מחירי הדירות – הנסיקה בדירות לא מתבטאת במדד המחירים לצרכן. האם זה נכון? לא בטוח, אבל זו השיטה, שכן המדד לא בוחן שינוי בערכי נכסים, אלא שינוי בסל הוצאות – שכר דירה והחזקת דירה זה הוצאות, אבל מחיר דירה זה לא הוצאה.
מה עוד המדד לא מודד? כל מה שקשור לנכסים, חסכונות, השקעות, לא מוגדרים כסל הוצאות ולכן לא מחשבים אותם במסגרת המדד. לדוגמה – שיפוץ בדירה לא נכלל במדד, דמי ניהול על קרנות נאמנות, דמי ניהול על פנסיה, זה לא חלק מהמדד.
המדד מכיל בפועל סדר גודל של 1,400 מוצרים ושירותים, כאשר הסקר השוטף נעשה מול יותר מ-12 אלף משפחות. כלומר, יש כאן מדגם גדול של מוצרים ושל משפחות, כך שהמדד אמור להיות מייצג. אלא שגם אם הוא מייצג, חשוב להבין – הוא מייצג את מה שהגדירו בו – לא מחירי דירות, אלא שכר דירה, לא הוצאות פיננסיות כמו דמי ניהול ועוד. כאן תוכלו לקבל פירוט של משקל כל סעיפי המדד
השיטה הסטטיסטית לחישוב מדד המחירים לצרכן נקראת סטטיסטיקה הדוניסטית. בעצם מעין מפרקים את כל סעיפי המדד ואז מחשבים את המשקל של כל רכיב ואת השינוי שלו בכל חודש.
מחשבוני מדד נוספים: