מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות חשוב שתכירו את המסמך הזה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). האמת חשוב שכולם יכירו אותו – הוא מבטא את המגמות בעולם ההשכלה, את הביקוש להשכלה, ואת הכיוונים העתידיים שהמשק שלנו הולך אליו.

אז נתחיל –  בחמש השנים האחרונות ישנה יציבות יחסית במספר המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות, ובשנת תשע”ז (2016/17) הם עמדו על 31.9 אלף ועל 43.2 אלף, בהתאמה.

בין השנים תשע"ו (2015/16) לתשע”ז הייתה עלייה באחוז המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות (מ-25.0% ל-28%, בהתאמה) וכן מהמכללות האקדמיות )מ-15.1% ל-17.5%, בהתאמה).

• בממוצעי הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים בעדיפות ראשונה היה פער משמעותי (של 103 נקודות בממוצע) בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות (627 לעומת 524 נקודות, בהתאמה), ובמיוחד בביולוגיה (פער של 172 נקודות בממוצע).
• המקצועות הסלקטיביים ביותר באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (735), פיזיקה-מתמטיקה (720), מדעי הקוגניציה (713), התוכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (709), חישוב ועיבוד מידע-מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (687), מדעי הרפואה (683), איכות הסביבה ומשאבי טבע (681), מדעי המחשב (681), רפואת שיניים (680), הנדסת מחשבים – מדעי המחשב (680), התכנית הרב תחומית במדעי הרוח (678), כימיה פיזיקלית (677), הנדסת חשמל (677), לימודים קלאסיים (676). המקצועות הסלקטיביים ביותר במכללות האקדמיות היו: התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (652), הנדסת אלקטרו-אופטיקה (638), הנדסת מערכות תקשורת (633), ביואינפורמטיקה (628), מדע הדתות (627).
• נשים היו 53.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-56.5% מהמועמדים למכללות האקדמיות.
• המקצועות הבאים היו מבוקשים כמעט רק על ידי נשים: חינוך מיוחד, ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, עיצוב טקסטיל, חינוך עיוני ומחקרי, בריאות הציבור, ייעוץ חינוכי, לימודי נשים, לימודי עבודה, תולדות האמנות ועיצוב פנים. לעומת זאת, המקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים היו: הנדסת חשמל, הנדסת בניין, הנדסת אלקטרו-אופטיקה, הנדסה וניהול משאבי מים, הנדסת מכונות, פיזיקה-מתמטיקה והנדסת אלקטרוניקה.
• שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של המועמדים הערבים נמוכים יותר בהשוואה ליהודים והאחרים הן באוניברסיטאות (48.4% לעומת 68.3%, בהתאמה) והן במכללות האקדמיות (63.6% לעומת 75.5%, בהתאמה).
• המקצועות המבוקשים יותר יחסית בקרב הערבים (יותר מחצי מהמועמדים) היו: שפה וספרות ערבית, שפה וספרות אנגלית, תרבות ואמנות, מדעי הרפואה המעבדתית, רוקחות, מערכות מידע ניהוליות וכן מתמטיקה-פיזיקה.

מועמדים לפי מוסד לימודי

בשנת תשע”ז (2016/17) הגישו 31.9 אלף מועמדים 41.9 אלף טופסי הרשמה ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות, ו-43.2 אלף מועמדים הגישו 47.4 אלף טופסי הרשמה ללימודי תואר ראשון במכללות האקדמיות. 7.2 אלף מועמדים לאוניברסיטאות פנו לשתי אוניברסיטאות או יותר, ו-3.6 אלף מועמדים למכללות האקדמיות פנו לשתי מכללות או יותר. בנוסף על כך, 4.1 אלף מועמדים הגישו מועמדות גם לאוניברסיטאות וגם למכללות אקדמיות. באוניברסיטאות עמד ממוצע ההרשמות למועמד על 1.3, לעומת 1.1 במכללות האקדמיות.

על אף ההתרחבות של מערכת ההשכלה הגבוהה, בשנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות. בין תשס"ח  (2007/08) לתשע”ז (2016/17) מספר המועמדים לאוניברסיטאות ירד ב-4.5 אלף – ירידה כוללת של 12.2%. זאת למרות שבשנת תשע"ד (2013/14) נוספו גם המועמדים של אוניברסיטת אריאל שהפכה ממכללה אקדמית לאוניברסיטה .

מועמדים לפי תוצאות הרשמה

בשנת תשע”ז התקבלו בעדיפות ראשונה 64.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות לעומת 73.1% מהמועמדים למכללות האקדמיות. בין השנים תשע"ו לתשע”ז הייתה עלייה בשיעור המועמדים שנדחו (אלה שלא התקבלו – בין אם בעדיפות ראשונה ובין אם בעדיפות אחרת) הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות.

בין תשע"ו לתשע”ז מספר המועמדים לאוניברסיטאות עלה ב-2.8% (מ-31.0 אלף בהשוואה ל-31.9 אלף, בהתאמה), שיעור המתקבלים בעדיפות ראשונה ירד מ-66.3% ל-64.5%. במקביל, שיעור הנדחים עלה מ-25.0% ל-26.8%. באוניברסיטאות, למרות העלייה במספר המועמדים הייתה עלייה בשיעור הנדחים ולכן מספר המתקבלים נשאר דומה לשנה הקודמת.

בשנים אלו, מספר המועמדים למכללות האקדמיות ירד מ-45.1 אלף בשנת תשע"ו ל-43.2 אלף בשנת תשע”ז, ירידה של 4.4%. שיעור המתקבלים בעדיפות ראשונה במכללות האקדמיות עלה מ-71.1% ל-73.1%, בהתאמה, ושיעור הנדחים עלה מ-15.1% ל-17.5%, בהתאמה (ראו לוח א). במכללות האקדמיות ירד מספר המועמדים ועלה מספר הנדחים, ולכן בסך הכל ישנה ירידה במספר המתקבלים.

לוח א – מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות לפי תוצאת הרשמה

מועמדים לפי תחומי לימוד והעדפות

שיעוריהם של המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה נבדקו במקצועות שאותם העדיפו לפחות 50 מועמדים לאוניברסיטאות או למכללות האקדמיות.

באוניברסיטאות שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה הגבוהים ביותר היו בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום מדעי הרוח הכלליים (86.1%) ובקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום החקלאות (83.2%). השיעורים הנמוכים ביותר של המתקבלים היו ללימודים בתחום הרפואה (30.3%) ובתחום מקצועות העזר הרפואיים (48.8%).

במכללות האקדמיות השיעורים הגבוהים ביותר של המתקבלים בעדיפות ראשונה היו בקרב אלה שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום עסקים ומדעי הניהול (81.1%), ובתחום המדעים הביולוגיים (80.0%). שיעורי הקבלה הנמוכים ביותר היו בתחום השפות, ספרויות ולימודים רגיונאליים (52.5%) ובתחום אמנות, אמנויות ואמנות שימושית (59.9%). שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה לתחום ההנדסה והאדריכלות במכללות האקדמיות היו גבוהים מאשר באוניברסיטאות (71.2% לעומת 59.6%, בהתאמה).

מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות לפי תוצאת הרשמה ותחום לימוד מועדף

מועמדים ללימודי תואר ראשון במכללות האקדמיות לפי תוצאת הרשמה ותחום לימוד מועדף

כאמור, בין תשע"ו לתשע”ז עלו שיעורי המועמדים שנדחו באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות. בחינת המגמות לפי תחומי לימוד מועדפים מצביעה על כך שבאוניברסיטאות העליות המשמעותיות ביותר בשיעורי הדחייה היו בקרב אלו שהעדיפו ללמוד רפואה (עלייה של 5.8 נקודות האחוז) וכן בקרב אלו שהעדיפו ללמוד מקצועות עזר רפואיים (4.1%). במכללות האקדמיות, שיעורם עלה במיוחד בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצועות עזר רפואיים (10.4 נקודות האחוז) ומשפטים (3.2 נקודות האחוז). כך, המקצועות הסלקטיביים הפכו סלקטיביים עוד יותר.

בשנת תשע”ז באוניברסיטאות, מקצוע הלימוד שבו הייתה ההתאמה הגבוהה ביותר בין הביקוש להיצע (כלומר, יותר מ-80% מהמועמדים התקבלו בעדיפות ראשונה) היה לימודים כלליים (80.1%). לעומת זאת, היו 17 מקצועות לימוד שבהם ההיצע היה נמוך מהביקוש באופן משמעותי (מקצועות שבהם פחות ממחצית מהמועמדים התקבלו): מתמטיקה-פיזיקה (10.1%), רפואה כללית  (27.0%), רפואת חירום (28.3%), הנדסת בניין (29.9%), רב-תחומי במדעי הרוח (36.8%), שפה וספרות ערבית (36.8%), חינוך מיוחד (37.3), רפואת שיניים (37.8%), סיעוד (38.7%), הנדסת מחשבים-מדעי המחשב (40.0%), מדעי הרפואה המעבדתית (43.9%), הפרעות בתקשורת (44.6%), שפה וספרות אנגלית (46.4%), רוקחות (47.3%), לשון עברית (49.0), אופטומטריה (49.1%) וריפוי בעיסוק (49.8).

במכללות האקדמיות, ההתאמה הגבוהה ביותר בין הביקוש להיצע (כלומר, יותר מ-80% מהמועמדים התקבלו בעדיפות ראשונה) הייתה במקצועות הבאים: ניהול מערכות בריאות (89.8%), מערכות מידע (89.5%), זואולוגיה (86.3%), ניהול תעשייתי (84.5%), טכנולוגיה למערכות למידה (82.7%), תרבות ואמנות (82.4%), אקולוגיה (82.4%), ניהול שירותי אנוש (82.2%). לעומת זאת, היו 9 מקצועות מועדפים שבהם פחות ממחצית מהמועמדים התקבלו:  עיצוב אופנה (25.4%), רב-תחומי במדעי הרוח (33.1%), מינהל כללי ומינהל ציבורי (34.0%), כימיה (39.1%), ארכיטקטורה ובינוי ערים (39.4%), עיצוב פנים – מבנה וסביבה (40.6%), הפרעות בתקשורת (42.6%), הנדסת בניין (44.7%) והנדסת חומרים (46%).

הבחינה הפיכומטרית

בשנים האחרונות חלה ירידה באחוז הנבחנים, הן במכללות האקדמיות הן באוניברסיטאות. באוניברסיטאות אחוז הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית גבוה משמעותית מאחוז הנבחנים במכללות האקדמיות, אך שיעור זה הולך ופוחת. בשנת 2010 נבחנו 90% מהמועמדים לאוניברסיטאות, לעומת 83% בשנת 2017.  בשנת 2010 נבחנו כשני שלישים מהמועמדים למכללות האקדמיות, ואילו בשנת 2017 רק 52% נבחנו.

מועמדים לפי ציון פסיכומטרי

ניתן ללמוד על הביקוש הגבוה למקצועות השונים גם מהציון הפסיכומטרי הממוצע של המתקבלים לעדיפות ראשונה. ככלל, ככל שהמקצוע מבוקש יותר, כך עולה סף הכניסה אליו המתבטא גם בציון הבחינה הפסיכומטרית של המתקבלים. נמצא פער משמעותי (של 103 נקודות) בין הציון הפסיכומטרי הממוצע של המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה לאוניברסיטאות לזה של המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה למכללות האקדמיות (627 לעומת 524 נקודות, בהתאמה). פער זה היה קיים בכל תחומי הלימוד המועדפים. הפערים המתונים ביותר היו בקרב המתקבלים בעדיפות ראשונה למקצועות עזר רפואיים ולעסקים ומדעי הניהול (פערים של 63 ו-73 נקודות, בהתאמה). הפער המשמעותי ביותר היה בקרב המתקבלים למשפטים (פער של 138 נקודות בממוצע), ולאחריו בקרב המתקבלים למדעי החברה (פער של 103 נקודות בממוצע; ראו תרשים 3).

המקצועות שבהם היה הפער הגבוה ביותר בציון הפסיכומטרי הממוצע בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות היו: ביולוגיה (ממוצע של 639 נקודות באוניברסיטאות לעומת 467 במכללות האקדמיות) ותולדות התאטרון (561 ו-396 נקודות, בהתאמה).

במקצוע מדעי הניהול-מערכות מידע היה הציון הפסיכומטרי במכללות האקדמיות גבוה יותר מאשר באוניברסיטאות (550 לעומת 498, בהתאמה) וכן במקצוע הנדסת מערכות תקשורת (633 בהשוואה ל-624, בהתאמה).

המקצועות שבהם היה הפער הנמוך ביותר בציון הפסיכומטרי הממוצע לטובת האוניברסיטאות היו: מדעי ההנדסה (ממוצע של 602 נקודות באוניברסיטאות לעומת 595 במכללות האקדמיות) ולימודי ארץ ישראל (ממוצעים של 523 ו-512 נקודות, בהתאמה)

מההיבט של ההישגים בבחינה הפסיכומטרית, 15 המקצועות הסלקטיביים. ביותר באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (ציון פסיכומטרי ממוצע של המתקבלים בעדיפות ראשונה 735), פיזיקה-מתמטיקה (720), מדעי הקוגניציה (713), התוכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (709),  חישוב ועיבוד מידע-מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (687), מדעי הרפואה (683), איכות הסביבה ומשאבי טבע (681), מדעי המחשב (681), רפואת שיניים (680), הנדסת מחשבים – מדעי המחשב (680), התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (678), כימיה פיזיקלית (677), הנדסת חשמל (677), לימודים קלאסיים (676). במכללות האקדמיות, 5 המקצועות הסלקטיביים ביותר היו: התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (652), הנדסת אלקטרו-אופטיקה (638), הנדסת מערכות תקשורת (633), ביואינפורמטיקה (628), מדע הדתות (627).

מועמדים לפי מין

53.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות היו נשים. שיעורן בקרב מועמדי המכללות האקדמיות עמד על 56.5%. 65.0% מהנשים המועמדות לאוניברסיטאות התקבלו בעדיפות ראשונה, לעומת 63.9% בקרב הגברים המועמדים. 73.5% מהנשים המועמדות למכללות האקדמיות התקבלו בעדיפות ראשונה, בהשוואה ל-72.6% בקרב הגברים המועמדים. ישנם מקצועות לימוד אשר הביקוש להם הינו מגדרי.  מקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי נשים (בין 90% ל-99%) היו: חינוך מיוחד, ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, עיצוב טקסטיל, חינוך עיוני ומחקרי, בריאות הציבור, ייעוץ חינוכי, לימודי נשים, לימודי עבודה, תולדות האמנות ועיצוב פנים. לעומתם, היו מקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים (יותר מ-85%) – הנדסת חשמל, הנדסת בניין, הנדסת אלקטרו-אופטיקה, הנדסה וניהול משאבי מים, הנדסת מכונות, פיזיקה-מתמטיקה והנדסת אלקטרוניקה.

מועמדים לפי קבוצת אוכלוסייה

בין תשע"ו לתשע"ז לא נרשמו שינויים משמעותיים בשיעור המועמדים הערביים באוניברסיטאות (19.8% לעומת 20.0%, בהתאמה) ובמכללות האקדמיות (19.9% בהשוואה ל-19.8%, בהתאמה). באוניברסיטאות היו פערים משמעותיים בין שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של היהודים והאחרים לבין שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של הערבים (68.3% לעומת 48.4%, בהתאמה) וכך גם במכללות האקדמיות (75.5% לעומת 63.6%, בהתאמה).

מקצועות לימוד שבהם יותר משליש מהמועמדים היו ערבים: שפה וספרות ערבית (73.7%), שפה וספרות אנגלית (69.7%), תרבות ואמנות (66.5%), מדעי הרפואה המעבדתית (60.4%), רוקחות (56.9%), מערכות מידע ניהוליות (52.3%), מתמטיקה-פיזיקה (52.2%), לשון עברית (50.0%), סיעוד (49.3%), מנהל מערכות בריאות (49.1%), תולדות האמנות (45.3%), הנדסת מזון וביוטכנולוגיה (41.4%), הנדסה וניהול משאבי מים (40.2%), רב-תחומי במדעי החברה (39.4%), חינוך (36.9%), אופטומטריה (36.4%), הכשרה להוראה (36.2), רפואת שיניים (34.9%).

הגדרות והסברים

אוכלוסיית ההודעה כוללת מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות לשנת תשע”ז (2016/17).

מועמד הינו אדם שהגיש בקשה להתקבל ללימודי שנה ראשונה לתואר ראשון באוניברסיטה, במכללה אקדמית מוכרת (אחת או יותר) או בשלוחה של אוניברסיטה. כל בקשה כזו הינה הרשמה.

הן לאוניברסיטאות הן למכללות האקדמיות, מועמדים נספרו פעם אחת (ספירה של נפשות) לפי טופס ההרשמה שבו המועמד קיבל את התוצאה הטובה ביותר, בסדר הבא: התקבל ולומד, התקבל ולא לומד, נדחה.

מקצוע לימוד בעדיפות ראשונה הוא מקצוע שסומן בעדיפות ראשונה על גבי טופס ההרשמה.

תחום לימוד מועדף הוא התחום שאליו משויך מקצוע הלימוד בעדיפות ראשונה (בקובץ).

מקצועות הלימוד קובצו לפי התחום המדעי שאליו הם משתייכים. התחומים המדעיים הוצגו בלוחות בכמה רמות פירוט, כדלקמן:

קבלה בעדיפות ראשונה – מועמדים שהתקבלו למקצוע שאותו סימנו כמועדף עליהם ביותר – בין אם החליטו ללמוד אותו ובין אם החליטו שלא ללמוד אותו. כדי לתת מושג על הקלות/הקושי של קבלה בעדיפות ראשונה למקצוע מסוים השתמשנו ביחס ביקוש/היצע (כלל המועמדים לתואר ראשון, חלקי כלל המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה לפי תחום לימוד בעדיפות ראשונה).

נבחנים בבחינה הפסיכומטרית – נבדקה היבחנות בשנים 2016-1991  של המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות בשנים 2017-2010 .

הציון הפסיכומטרי נע בין 200 לבין 800 והוא מורכב משלושה תחומים – חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. הציון הממוצע מבוסס על הציון הגבוה ביותר של הנבחן בכל ניסיונותיו. הנתונים מבוססים על קובצי נבחני הבחינה הפסיכומטרית אשר מתקבלים מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

מקצוע סלקטיבי – מקצוע שכדי להתקבל אליו נדרש ציון פסיכומטרי גבוה במיוחד.

קבוצת אוכלוסייה ודת – אוכלוסיית ה"יהודים ואחרים" כוללת: יהודים, נוצרים שאינם ערבים ואנשים ללא סיווג דת במרשם האוכלוסין; והאוכלוסייה הערבית כוללת: מוסלמים, נוצרים-ערבים ודרוזים.

מוסדות לימוד (תשע”ז 2016/17)

אוניברסיטאות: האוניברסיטה העברית בירושלים; הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת בר-אילן; אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בן גוריון בנגב; אוניברסיטת אריאל בשומרון.

המכללות האקדמיות: המרכז האקדמי רופין; שנקר – בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב; בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים; האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים; המרכז האקדמי לב; המסלול האקדמי – המכללה למינהל; מכון טכנולוגי חולון; המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה; המכללה האקדמית של תל אביב-יפו; המכללה האקדמית הדסה ירושלים; המכללה האקדמית נתניה; המרכז הבינתחומי הרצלייה; המכללה האקדמית תל חי; המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן; המכללה האקדמית ספיר; אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב; המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון; מכללת שערי משפט – המכללה ללימודי משפט; המרכז האקדמי למשפט ולעסקים; עזריאלי – המכללה האקדמית להנדסה ירושלים; הקריה האקדמית אונו; המכללה האקדמית אשקלון; המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן; המרכז האקדמי פרס; המכללה האקדמית צפת; המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה; המכללה האקדמית אחווה; המרכז המכללה האקדמית גליל מערבי; המכללה האקדמית לישראל ברמת גן; המכללה האקדמית לחברה ואמנויות; המרכז האקדמי שלם.

תואר ראשון: כולל תארים כגון .B.Ed., B.Tech., B.Sc., B.A.