הלוואות בשוק האפור – למה אנשים לוקחים הלוואות בשוק האפור ומה הריבית בשוק הזה? 

הלוואות בשוק האפור נשמע לרובנו כמו משהו שלא נוגע לחיים של אנשים נורמטיביים, אלא שייך לעולמם של העבריינים וארגוני הפשע. אבל מנתונים רשמיים שמציג בנק ישראל, עולה  תמונה שונה לגמרי. לפי הנתונים, הלקוחות של השוק האפור  הם בעיקר משקי בית ועסקים קטנים, שהבנקים או המערכת המוסדית החוץ-בנקאית מסרבת להעניק להם הלוואות או כאלה שניצלו את מסגרת האשראי הבנקאית שלהם, למשל לקוחות מוגבלים, פושטי-רגל או לקוחות ללא ביטחונות מספקים. אין נתונים רשמיים או מעקב אחרי השוק הזה, אבל על פי ההערכות קיימות יותר מ-120 חברות פעילות בתחום, ויותר ממיליארד שקל מתגלגל בשוק הזה מדי שנה.

מידי פעם מתפרסמות פרשות שונות, שחושפות את מידת מעורבותו של השוק אפור גם בעסקים המגלגלים מיליונים, כמו ההסכם שנחשף לאחרונה בין מלך השוק האפור, שלי נרקיס, ליזמית הנדל"ן ענבל אור. על פי ההסכם שפרסם נרקיס, הוא השקיע באחד ממיזמי הנדל"ן של ענבל אור 7.5 מיליון שקל, והיא הייתה אמורה להחזיר לו תוך כמה חודשים את הסכום ההשקעה בצירוף רווחים של 2 מיליון שקל. מדובר בריבית של עשרות רבות של אחוזים בשנה! הפרשה הזו נחשפה רק במקרה, לאחר שענבל אור נקלעה לקשיים, אבל אפשר רק לשער שהיא אינה אשת העסקים היחידה שפנתה לעזרת השוק האפור.

ענבל אור לפני ההסתבכות בשוק האפור

השוק האפור משגשג בדרך כלל בתקופות של מיתון ומצוקה כלכלית, כאשר יותר ויותר אנשים ועסקים אינם עומדים בקריטריונים לקבלת הלוואות מהבנקים והגופים המוסדיים, ובלית ברירה פונים לגופים חוץ בנקאיים. גם היעדר חקיקה המגבילה ומפקחת על גופים חוץ בנקאיים עוזרת להמשך הפריחה של שוק האפור בישראל. כך או כך, השוק האפור נמצא כאן, וכדאי מאוד להכיר את דרך פעולתו, ואת הסכנות הגדולות שיש בו.

מה זה שוק אפור?

השוק האפור הוא כינוי לחברות או אנשים פרטיים המעניקים הלוואות בריבית גבוהה מאוד, ללא צורך בערבים או בהליכי אישור ארוכים. להבדיל מה"שוק השחור", שהוא שוק לא חוקי, השוק האפור הוא שוק חוקי מאז  1993, אז קיבלה הכנסת חוק להסדרת ההלוואות החוץ-בנקאיות.

החוק מתייחס רק להלוואות עד לגובה של 25 אלף שקל. עד הסכום הזה, מותר לגבות פי 2.25 מהריבית הממוצעת במשק על האשראי לציבור, אותה מפרסם בנק ישראל בכל חודש. החוק מאפשר לגופים חוץ בנקאיים  להעניק הלוואות בריבית  גבוהה יותר כי בניגוד לגופים הבנקאיים, במקרים רבים יש להם קושי בקבלת בטחונות לכן רמת הסיכון שנוטלות אותן חברות גבוהה יותר.  נכון להיום הריבית המקסימלית המותרת היא 13% (אבל זה מתעדכן על פני זמן – חשוב לבדוק ריבית מקסימלית) לכל השנה לכל היותר. אם אתם חושבים שהריבית הזו לא שונה בהרבה מהריבית שמציעות לכם חברות כרטיס האשראי למשל, אתם צודקים. הבעיה היא, שבניגוד לחברות האשראי או הבנקים, אין פיקוח על השוק האפור. אותו חוק שהזכרנו לא התייחס כלל לנושא הפיקוח, וגם לא קבע סנקציות על מי שעובר עליו. כך נוצר שוק פרוץ לחלוטין, שכל אחד יכול לעשות בו כרצונו ולקבוע ריביות שבמקרים רבים מגיעות לאחוזים בלתי נתפסים של 7%-8% בחודש, ולפעמים ליותר מ-150% בשנה. וזו לא הבעיה היחידה בשוק הזה.

יש הרבה גורמים שפועלים מחוץ למערכת הבנקאים ומציעים הלוואות, וכמו שהסברנו מדובר בפעילות חוקית. אבל חוסר הפיקוח על התחום גרם לכך שגורמים פליליים, שזיהו הזדמנות להלבנת כספים, נכנסו לשוק. השיטה די פשוטה: כאשר מקור הכסף אינו חוקי, הפקדתו בבנק יעוררו מיד חשד, במיוחד אם מדובר בסכומי כסף גדולים. בשוק האפור לעומת זאת, לא צריכים לספק הסברים לאיש. אפשר להפקיד כל סכום אצל מלווה בשוק האפור, ותמורתו לקבל צ'קים בסכומים קטנים יותר שלא יעוררו חשד כאשר יופקדו בבנק. בנוסף, כאשר הלוואות בשוק האפור יכולות להיות להניב תשואות גבוהות הרבה יותר מכל השקעה אחרת, נוצר מצב שחלק גדול מהכסף המתגלגל בשוק האפור הוא כסף שמקורו בפעילות פלילית.

הלוואות בשוק האפור – ריבית רצחנית

למרות כל מה שציינו, רוב הלווים בשוק האפור אינם עבריינים אלא אנשים נורמטיביים. השאלה היא מדוע אנשים רגילים לוקחים הלוואות מגורמים מפוקפקים, והתשובה הפשוטה היא שאין להם ברירה אחרת.  הלווים בשוק האפור הם בעיקר כאלה שאינם יכולים לקבל הלוואה מהבנק, חברות אשראי, גופי פנסיה וכדומה. הבנקים מסרבים לתת הלוואות לבעלי הכנסה נמוכה, כושר החזר נמוך או עבר בעייתי, אבל פעמים רבות דווקא אותם אנשים הם אלה הזקוקים נואשות להלוואה. התופעה הזאת מתרחבת בתקופות של מיתון, מפני שהרבה מאוד אנשים מוצאים את עצמם במצוקה כלכלית, והבנקים אפילו זהירים יותר באישור הלוואת. במצבים כאלה, הפיתוי לפנות לשוק האפור רק גדל ונראה כמוצא היחיד.

בנוסף, יש טענות שהבנקים מסרבים באופן אוטומטי לבקשות ההלוואה של אוכלוסיות שלמות בישראל כמו בני מיעוטים, עולים חדשים (יוצאי ברה"מ ויוצאי אתיופיה) ויוצאי עדות המזרח, ולמעשה דוחפות את אותם אנשים לזרועות השוק האפור.

קל מאוד לקבל הלוואה בשוק האפור, הלווים נדרשים לשלוח בפקס למלווה תלושי שכר של שלוש החודשים האחרונים, שלושה תדפיסי בנק של שלוש החודשים האחרונים בחשבונם וצילום תעודת זהות. אחרי בדיקה מהירה, אם הלווים אינם בעלי חשבון מוגבל, או שחזרו להם שיקים בשנה החולפת, הם יחתמו על טפסים  והכסף יועבר ישירות לחשבונם. החברות הפועלות בתחום ההלוואות החוץ בנקאיות לא דורשות החתמה של ערבים על ההלוואה, ובמקום הן משעבדות רכוש כלשהו של המלווה, כמו רכב, נדל"ן או אפילו תכשיט יקר.

הבעיה היא שמי שפונה לשוק האפור לאחר שקיבל סירוב מהבנקים, ברוב המקרים כבר מסובך בחובות. גם אם ההלוואה תיצור הקלה רגעית, כאשר יגיע מועד הפירעון, יתברר לו שהריבית הרצחנית לא תעזור לו לצוף, אלא להפך.

גביה בסגנון השוק האפור

מי שאי פעם הסתבך בחובות לבנק, יודע שזה מאוד לא נעים בלשון המעטה. הריביות של הבנקים רצחניות, ושיטות הגביה אגרסיביות. מעיקול חשבון הבנק ועד פינוי מהבית, לבנקים יש שיטות רבות לגבות חובות, אבל כולן חוקיות. במקרה של השוק האפור מדובר בסיפור אחר לגמרי. שיטות הגביה של השוק האפור יכולות להיות אלימות מאוד, וכוללות איומים, פגיעה ברכוש ובגוף, עד כדי רצח. רוב הלווים שלא עומדים בהחזר ההלוואות חוששים לפנות למשטרה גם כשמאיימים עליהם, לכן העדויות שמתפרסמות הן רק קצה הקרחון. גם המעטים שמעזים להתלונן, יאלצו בסופו של דבר להחזיר את חובותיהם, בדרך זו או אחרת. במקרה של הלוואות לעסקים, אחת משיטות הגביה הידועות של השוק האפור היא השתלטות על העסק ודחיקת הבעלים תוך איומים, או גרוע מכך,  הפיכת בעל העסק לעובד של המלווה, כאשר העסק והחובות ממשיכים להיות רשומים על שמו של בעל העסק.

מעדיפים עובדי מדינה

חברות ההלוואות בשוק האפור, כמו כל גוף המעניק הלוואות, מעוניינים בלווים שיוכלו להחזיר את ההלוואה. המודעות שמפרסמות החברות הללו פונות בעיקר לשכירים ועובדי מדינה, כיוון שיש להם מקור הכנסה קבוע והם חוששים מחשיפת הקשיים הכלכליים שלהם או מאיומים אם יתקשו לפרוע את ההלוואה.

אבל ההלוואות לא מוצעות רק לשכירים. מודעות השוק האפור מציעות הלוואות גם לאנשים שחשבונם מוגבל והלוואות לחילוץ מכונס נכסים. בנוסף, יש הלוואות לשבוע או חודש בריבית אפקטיבית שיכולה להגיע לשיעור אפקטיבי של 700% ויותר, ומי שמאחר בפירעון משלם קנס כבד.  איחור של שבוע בלבד, יחויב בקנס של 10% מסכום ההלוואה. הריבית שגובים בשוק האפור על איחורים בהחזר לא כפופים לחוק או נורמה כלשהי, ונקבעים שרירותית כל ידי חברת ההלוואה. כאמור, אין נתונים רשמיים, אבל ממחקרים שנעשו מדובר בריביות של בין 5% ל-20% בחודש במקרה הטוב (כך שחוב של 5,000 שקל יכול לצמוח לחוב של 44 אלף שקל תוך שנה) ויכולות להגיע לשיעור מטורף של כ-792%. אבל זה לא נגמר רק בריביות גבוהות, מקרים של אי עמידה בהחזרי ההלוואות עלולים להגיע להפעלת אלימות קשה ולהרס חייהם של משפחות שלמות שנגררות למעגל של חובות טופחים שלעולם לא נגמרים.

השוק האפור פועל ומשגשג כיוון שיש ביקוש לשרותיו, והביקוש רק הולך ועולה. ייתכן גם שחלק מהחברות הפועלות בו  הן חברות  לגיטימיות שנותנות שירותים לאלה שהבנקים והמערכת המוסדית מסרבים לתת, וכך מגדילות את הנגישות של הציבור לאשראי. גם החוק חסר השיניים מאפשר לחברות לפעול כפי שהן פועלות, ללא פיקוח ,הגבלה או הגנה על אלה שבלית ברירה פנו לשוק האפור. אבל בסופו של דבר, האחריות על ההחלטה לפנות לשוק האפור ותוצאותיה היא שלכם בלבד. לכן, אם נקלעתם לחובות, שקלו היטב מי אתם מעדיפים שיהיה בעל החוב שלכם, בכלל לא בטוח שהתשובה תהיה אנשי השוק האפור.

והנה עוד סיפור שאמור להסביר לכם עד כמה השוק האפור עשוי להיות מסוכן –  הזמר קובי פרץ, זמר מצליח לכל הדעות, הסתבך בהעלמות מס, ובית המשפט מצא אותו אשם. בדיון על הערעור במאי 2017 אמר פרץ – "אני מרוסק כלכלית, אין לי כסף, אני בחובות, איימו עליי לא פעם ולא פעמיים, ופניתי לגורמים שונים לרבות לשוק האפור. פרשת המס והמשפט הרסה את חיי, ואני נאלץ לפנות לגורמים בשוק האפור על מנת לכלכל את משפחתי". פרץ ערער על הרשעתו בחמישה מקרים של העלמת מס בסך מיליוני שקלים (כסף שקיבל בהופעות ולא דיווח למס הכנסה).

קובי פרץ בזמנים טובים יותר

  אז איך נמנעים מהשוק האפור?

אז מה עושים? אתם צריכים מימון והבנק לא נותן לכם, מה לעשות?

אם יש לכם קרן השתלמות, קופת גמל, קרן פנסיה, כדאי לברר מול הגופים המנהלים אם ניתן לקחת הלוואה כנגד החיסכון. כאן, תוכלו לקרוא מדריך הלוואות מקרן פנסיה וקופת גמל.

אפשרות נוספת היא לקחת מימון מחברות כרטיסי האשראי – הנה מדריך הלוואות מהחברות האלו, ואתם גם יכולים לפנות לחברות ביטוח וחברות מימון שונות, לרבות מימון ישיר שמספקות אשראי צרכני.

ואופציה נוספת – הלוואות חברתיות. זה תום בחיתולים בארץ, אבל הרעיון שלו שיש קבוצה של משקיעים שמזרימה כסף לזירת ההלוואות, ומנגד יש לווים שמקבלים כסף (אחרי שעברו סינון ובדיקה של הזירות) – כאן, תוכלו לקרוא את המדריך להלוואות חברתיות (לרבות סקירת החברות בתחום).

עדכון יוני 2017 –  במשטרת ישראל ניהלו חקירה סמויה כנגד פעילות ארגון פשיעה בגזרת לכיש של המחוז הדרומי במשטרה. במשטרה זיהו כי חלה עלייה במקרי האלימות החמורה – מדובר ברצף אירועים שכללו בין היתר הצתות כלי רכב ועסקים, השלכת רימונים ניסיון רצח ועוד. החקירה העלתה כי המכנה המשותף בין כלל המקרים הנו חובות בגין הלוואות שנטלו הקורבנות ב"שוק האפור" מארגון פשיעה.

להערכת המשטרה מדובר במאות לווים תושבי אשדוד, אשקלון, קריית מלאכי והסביבה, וכי מדובר בהלוואות הנושאות עמן ריבית חודשית גבוהה מאוד. משאיחרו החייבים בתשלומים, הופעלה כנגדם וכנגד משפחתם אלימות חמורה שסיכנה לא אחת את חייהם באופן ממשי. המשטרה מסרה כי במספר מקרים אלימות זאת הפכה לניסיונות רצח.

ריבית פריים – הריבית שגורמת לכם לשלם יותר!