מעודכן ל-06/2022
איך מצהירים? האם צריך מיופה כוח? מה זו הגשה אנונימית (ומדוע היא פופולארית)? האם כדאי לגלות? גילוי מרצון – כל מה שצריך לדעת
גילוי מרצון הוא מסלול שמציעה רשות המיסים לאנשים שיש להם הון לא מוצהר, ובמילים פשוטות, כסף לא מוצהר – כסף שהם לא שילמו עליו מס (כסף שחור).
מדובר על שיטה שבה האנשים האלו כן מצהירים בשלב מסוים, גם אם לא בזמן אמת, על ההון שלהם ועל ההכנסות והרווחים שלהם, מדווחים למס הכנסה, ומשלמים מס הכנסה. למה שהם יעשו זאת? ראשית, כי רשות המס בעקבותיהם (מערכות הבנקאיות בעולם הופכות להיות שקופות לרגולטורים ויש העברת מידע בין הגופים); שנית – כי הם מן הסתם מעדיפים לישון טוב בלילה, ואולי הכי חשוב – הם מקבלים סוכריה. הם לא יצטרכו להתמודד עם עבירות המס שנעשו. כלומר, רשות המס באה ואומרת – "אנחנו סולחים לכם, רק בואו תצהירו נכון ומדויק, ונגבה על זה מס. לא תואשמו בעבירות פליליות, תוכלו להלבין את הכסף". מה יוצא מזה לרשות המס? המון – מיליארדים של שקלים שזורמים לקופה שלה. סך הכל עסקה טובה.
(עדכון: רשות המיסים כצפוי האריכה את נוהל גילי מרצון עד 2019)
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
גילוי מרצון – שלם מס, ומוותרים לך על העבירה הפלילית
אז האם זה ניצחון "לעבריינים"? האמת היא שלא – הם משלמים מס. נכון, אולי לא תמיד ממש כפי שהיו צריכים לשלם, והתשלום גם בא אחרי שהם "נהנו" משנים בלי מס בכלל; ועדיין הם משלמים לא מעט, כך שהקופה של הרשות מתנפחת, ובכלל, מה עדיף, להשאיר את ההון השחור הזה בכספת, בעיקר בכספות בחו"ל, שאז המדינה לא היתה רואה מזה כלום? גילוי מרצון זה מעין שם קוד לתהליך של גילוי ההכנסות החייבות במס ותשלום מס עליהן. הגילוי מרצון מיועד לא רק לאנשים שמחזיקים בהון רב בחו"ל ורוצים להכניס אותו לארץ, הוא מיועד גם להרבה אנשים שייצרו הון שחור מפעילות מקומית ועכשיו יכולים בעצם להצהיר עליו. ככה הם יוכלו לישון טוב בלילה וזה שווה הרבה כסף.
במקביל להנחיות של גילוי מרצון שהוציאה רשות מס הכנסה, היא מצליחה בשנים האחרונות לעלות על מעלימי מס רבים ובכך בעצם מגדילה את כוח ההרתעה שלה ומגדילה את מספר האנשים שמבקשים לעשות גילוי מרצון. לאחרונה נכנסה רשות המס לעובי הקורה של משכירי הדירות – מסתבר שיש אלפים רבים של משכירי דירות שלא משלמים מס הכנסה (למרות שמדובר על מס בשיעור נמוך) – למה? כי אפשר וכי לא תופסים אותך. זו כנראה הגישה. אבל רשות המס דרשה סוג של הצהרות הון מאלפים רבים של אזרחים עם מספר דירות (או הערכה שיש להם מספר דירות או נכסים רבים), וכך תפסה הון שחור בסכום ענק – מה שהכניס למדינה מעל 1 מיליארד שקל. "המבצעים" האלו של מס הכנסה ממשיכים כשכל פעם היא נכנסת לתחום אחר (יהלומנים, קבלנים, משכירי דירות ועוד).
המהלכים האלו כאמור מגדילים את הביקוש לגילוי מרצון. ומה זה בעצם תהליך גילוי מרצון?
גילוי מרצון (נוהל גילוי מרצון) הוא הליך שבו אדם חושף לראשונה בפני רשויות המס הכנסות לא מדווחות (ונכסים לא מדווחים). האדם כאמור מקבל בתמורה לגילוי מרצון חסינות מהליך פלילי נגדו. עם זאת, כמובן שהנוהל הזה לא חל על הכנסות שמקורן בעסקים לא חוקיים, וכן נדרש שהליך הגילוי מרצון יהיה אמיתי – כן ומלא. כלומר, ברגע שהאדם מגיע ונחשף, הוא צריך להיות חשוף לחלוטין, אין כאן מצב של "חצי הריון", לא ניתן להגיד אני מדווח על ההכנסות שלי מארה"ב אבל לא על ההכנסות מרומניה, כי אז בעצם הצד השני – רשות המס, לא חייבת לעמוד בהסכם.
כמו כן, הגילוי מרצון אפשרי רק שזו לא דרך להתחמק מבדיקה, רק במצב שבמועד הפנייה לא נערכה חקירה או בדיקה של רשות המס אצל המבקש (גילוי מרצון) או בעניין בן/בת זוגו או חברות שבשליטתם. זה כמובן ברור, אחרת, ברגע שתתחיל חקירה אנשים יבקשו גילוי מרצון ויבטלו את החקירה.
הליך הגילוי מרצון החל לפני שלוש שנים, והוא רושם הצלחה גדולה, ובצדק – אנשים שעברו עבירה, רוצים לפתוח דף נקי ומחזירים הון לארץ, מלבינים הון, כשבדרך הם משלמים מס. על פי ההערכות מעל 7,400 בקשות של אנשים לגילוי מרצון, חשפו הון שחור של 25 מיליארד שקל, כאשר המס הכולל הצפוי עשוי להגיע ל-3 מיליארד שקל.
במקור מסלול הגילוי מרצון היה עד לסוף 2016, אלא בהתאם להוראות שעה של רשות המס, בקשר למסלול האנונימי המקוצר (שאותו בוחרים הרוב) הוארכה התקופה עד לסוף 2017.בהמשך נקבעה הארכה נוספת עד סוף 2018.
רשות המיסים: גילוי מרצון או שנגלה בעצמנו!
עם השקת ההליך של גילוי מרצון, וגם לאורך השנים האחרונות, רשות המיסים, לרבות מנהל הרשות משה אשר, מנפנפים ברשימות של לקוחות ישראליים שיש להם חשבונות בבנקים בשוויץ. במקביל להעברת המידע בין הבנקים בעולם (שוויץ, ארה"ב, ישראל ועוד), רשות המיסים שמה יד על רשימות של ישראלים שיש להם הון רב, והישראלים, ברגע שהבינו שיש סיכוי לא רע שעומדים לתפוס אותם, נהרו למסלול של גילוי מרצון (מסלול אנונימי – מיד הרחבה). אגב, במקביל להשקה של הגילוי מרצון נעצרו ישראלים רבים בגלל הון שחור רב שנצבר להם בבנקים בשוויץ, בעיקר ב-UBS (שרשימת הלקוחות שלו דלפה החוצה).
זאת ועוד – במארס 2016 עברה בכנסת הצעת חוק הקובעת כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. ומכאן שמעלימי המס יוכלו להיות מואשמים לפי החוק לאיסור הלבנות הון. הענישה לפי החוק להלבנת הון חמורה יותר מאשר בעבירות מס. כמו כן, אושר כי הרשות להלבנת הון תעביר מידע לרשות המס, כך שהסיכוי לתפוס "עברייני" מס גדל, והחוק הזה גם דחף את האנשים לדווח במסגרת של גילוי מרצון. בעקבות החוק הזה, הוארכה הוראת השעה בדבר הגילוי המוקדם (וכאמור – ככל הנראה ההארכה תימשך עד לשנת 2018)
מסלול אנונימי – המסלול הפופולארי
המסלול האנונימי בגילוי מרצון הוא המסלול הפופולארי – הרוב של הבקשות היו במסלול זה (מעל 60%). על פי עיקרי המסלול, אפשר לנהל משא ומתן אנונימי מול רשות המסים באמצעות מיופה כוח. לאחר ניהול המשא ומתן, המבקש, יכול לבחור בין שתי אפשרויות – להיענות להסכם עם רשות המס, כלומר, לדווח על ההון וההכנסות ולשלם את המס הנדרש, או שלא להיחשף, רק שאז הוא עלול להסתכן בביצוע עבירה פלילית.
בנוסף קיי המסלול המקוצר – במסלול הזה הוגשו מעל 1,000 בקשות (עד כה). במסלול הזה ההון אינו עולה על 2 מיליון שקל , והכנסה החייבת במס אינה עולה על חצי מיליון שקל (בכל שנות הדיווח). במצב כזה, על רקע הסכום היחסית נמוך, האנשים יוכלו לגלות את ההכנסות והרווחים (במסגרת גילוי מרצון) ולקבל חסינות מהליכים פליליים בהליך מהיר, וללא צורך בניהול מו"מ מול רשות המס.
גילוי מרצון – הארכה נוספת?
על פי ההערכות של גורמי מיסים, רשות המס צפויה להאריך את נוהל גילוי מרצון האנונימי בשנה נוספת עד לסוף שנת 2018. הסיבה פשוטה – קצב המבקשים גילוי מרצון עולה על 2,500 בשנה בעוד שלפני שניתן היה להגיש גילוי מרצון אנונימי, היו בקושי 200 בקשות בשנה.
בשורה התחתונה מדובר על כסף גדול (מאוד) שרשות המס מקבלת, והיא כמובן צריכה את הכסף הזה (למימון תוכניות של שר האוצר – נטו משפחה, מחיר למשתכן ועוד).
מעבר לכך, ברשות מבינים שההתפתחויות בעולם המס דורשות מהאנשים זמן לעיכול ולהפנמה. היום יש יותר מתמיד קשר בין כל הרשויות מס ברחבי העולם, כשבמקביל הענישה בגין עבירות מס, הורחבה במדינות נוספות. כמו כן, הסכם ה-FATCA עם ארה"ב (העברת מידע בין רשויות המס) והסכמים נוספים במדינות המערביות, מקשים על הסתרת מידע, הסתרת חשבונות וכספים. אנשים מבינים שהטבעת מתהדקת, רק שלחלקם לוקח זמן, ורשות המיסים בעצם נותנת להם זמן נוסף.
גילוי מרצון – נוהל רשות המיסים
רשות המסים פרסמה לראשונה בשנת 2014 את הנוהל לגילוי מרצון, הנה הנוהל בנקודות עיקריות – "רשות המיסים מעוניינת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים אשר עברו עבירות על חוקי המסים, לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. לשם כך, רשות המסים, בתאום עם פרקליטות המדינה, מוכנה להתחייב שלא יינקטו הליכים פליליים נגד מי שיבצע גילוי מרצון בתנאים המפורטים להלן – הגילוי מרצון יהא כן ומלא ויעשה בתום לב; במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש על ידי רשות המסים (לרבות חקריה או בדיקה לגבי בת/בן הזוג של המבקש וחברות אשר בשליטתם); במועד הפנייה לגילוי מרצון אין בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון, לרבות ביחס לבת/בן הזוג של המבקש, חברות אשר בשליטתם ותיקי שותף.
"במועד הפנייה לגילוי מרצון לא נערכה בדיקה או חקירה בעניין המבקש, בת/בן זוגו או חברות בשליטתם על ידי משטרת ישראל בעניין הקשור לבקשה לגילוי מרצון, לרבות פעילותם העסקית, או כל פעילות אחרת המניבה הכנסות.
"דרך פעולה – בקשה לגילוי מרצון תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים בלבד ורק הוא יהא מוסמך לאשרה. במקרה והוגשה בקשה לגורם אחר ברשות המסים יעביר אותו הגורם את הבקשה אל הגורם המוסמך לאלתר. הגילוי יהא כן ויכלול את כל המידע הרלבנטי לבקשה… לבקשה יצורפו כל המסמכים הרלבנטיים.
"מצא הגורם המוסמך כי הבקשה עומדת בתנאי הנוהל, יודיע למבקש שבקשתו מאושרת בכפוף לתשלום המס על פי קביעת הגורם האזרחי. לאחר אישור הבקשה יפנה הגורם המוסמך את הבקשה לגורם האזרחי הרלבנטי (פקיד השומה, ממונה תחנה מע"מ, מנהל מיסוי מקרקעין, גובה מכס וכדומה) אשר יקבע את סכום המס לתשלום.
"סייגים לחסינות מפני הליך פלילי – אדם זכאי ליהנות מהליך גילוי מרצון פעם אחת בלבד. בקשה נוספת תתקבל רק בנסיבות מיוחדות, כגון מחלה קשה של המבקש, גיל מתקדם וכדומה".
גילוי מרצון – שאלות ותשובות
גילוי מרצון – מהם הסיכונים והאם כדאי?
רוב האנשים שעברו את התהליך של גילוי מרצון, נכנסו למהלך אחרי חשיבה והרבה חשש. יש שאלות חשובות ועקרוניות רגע לפני התחלת התהליך שכל אחד חייב לשאול את עצמו. ראשית, התהליך אמור לחשוף הכל, אין חצי דרך. תמורת הפטור מהמסלול הפלילי, צריך לחשוף הכל. החששות בהתאם קשורים לעניין הכספי – מה יהיה היקף החוב למס הכנסה, וכן קיים חשש מהפללה עצמית. מי שהולך על התהליך כשאינו מוכן, יכול לגרום לעצמו נזקים כספיים ואחרים, לרבות הפללה עצמית.
חשוב לזכור – בקשה אנונימית לגילוי מרצון מאפשרת לכם להעריך מהו היקף החוב המשוער עוד לפני ההחלטה אם לשלמו. במקרים רבים ניתן גם לנהל משא ומתן מול רשות המס ואפילו להפחיתו באופן משמעותי (ההליך האנונימי צפוי להסתיים ב–31 בדצמבר 2018).
מעבר לכך, קיים כאמור חשש מהפללה עצמית – בקשה לגילוי מרצון שאינה מלאה, אינה כנה, ואינה נעשית בתום לב, ובשיתוף פעולה עם הרשות, תאפשר לרשויות להשתמש במידע שקיבלו בהליכים פליליים או אזרחיים כנגד הנישום. מנגד, רשות המסים מתחייבת שלא לעשות כל שימוש במידע, אם הבקשה היתה כנה, מלאה, בשיתוף פעולה ובתום לב, גם אם הבקשה לא התקבלה, וגם אם המגיש בהליך אנונימי בחר שלא להתקדם בהליך.
אם פניתי בעבר לרשות המסים בעבר, עדיין אני יכול לפנות שוב?
ובכן, לא. ניתן להגיש גילוי מרצון פעם אחת בלבד, ולא ניתן לבצע את ההליך אם כבר החלה חקירה של הנישום, בן זוגו, או חברות הקשורות אליו, בנוגע לעבירות הנדונות. כאמור תנאי הכרחי להגשת בקשה לגילוי מרצון הוא כי הגילוי יהיה כן, מלא וייעשה בתום לב – בקשה שלא תעמוד בתנאי הזה תיפסל ועשויה לשמש כראיה פלילית או אזרחית.
גילוי מרצון – מה צריך בשביל התהליך?
כמו תמיד בפרוצדורות של מס, תצטרכו להשיג מסמכים ונתונים המצביעים על היקף ההכנסות הלא מדווחות, וכן תצטרכו להשיג ראיות למקור הכספים, וזה רק חלק מרשימת המסמכים והחומרים שתצטרכו לארגן. במקרה של חשבונות בחו"ל, גם אם אלה חשבונות של כספי חסכונות או ירושות, יש לרוב להוכיח את מסלול הכספים – מאיפה הגיע הכסף, כמה נובע מירושות, חסכונות, רווחים אחרים, וכמה זה הכנסות לא מדווחות שיש לשלם עליהן מס?
אם מדובר על תקופות היסטוריות, זה לא פשוט לארגן את החומר הזה, ולכן חשוב להבין כבר בתחילת הדרך, אפילו לפני הפנייה במישור אנונימי או בכלל, מה אתם נדרשים להמציא והאם אתם יכולים לארגן את החומרים האלו.
עדכונים:
מארס 2018: משה אשר לכלכליסט – "במסגרת נוהל גילוי מרצון נסעתי ב־2014 לשוויץ, להסביר למערכת הבנקאית את ההליך שלנו. התקבלנו טוב מאד. הסברנו להם את ההליך האנונימי – מהלך שנועד להגביר את האמון בין רשות המסים לאזרח שמגלה את ההון. הסברנו את הכללים והפרוצדורה וגם ציינו בפניהם שאנחנו לא מבקשים להביא את הכסף לישראל. זה מאד הרגיע אותם. כעבור שנה השוויצרים החלו להאיץ בבעלי ההון הישראלים להסדיר את ההון שלהם. בשלב מסוים הם הודיעו לישראלים שאם הם לא מסדירים את ההון הם צריכים לקחת את הכסף שלהם למקום אחר. אין ספק שהמהלך היה מוצלח. קיבלנו יותר מ־7,500 בקשות לגילוי מרצון. רק בחשבונות בנקים חשפנו 30 מיליארד שקל ועוד נכסים רבים בחו"ל. הרוב היה בחשבונות בשוויץ. בעקבות התהליך גבינו 3‑4 מיליארד שקל – וכל ההון נמצא ברשת המס. זה מה שחשוב, כי בעתיד כל הרווח ממנו ידווח בצורה מסודרת לרשות המסים" (הרחבה כאן)
פברואר 2018: משה אשר, מנהל רשות המיסים נפגש עם מנהלי בנקים בלונדון במטרה להגיע לאותם ישראלים שמחזיקים בלונדון הון לא מדווח. המטרה העיקרית של רשות המיסים היא לגרום לאותם אנשים להגיע להסכם של גילוי מרצון עם הרשות, אך ישנה אפשרות שהצעדים של הרשות אכן יגרמו לקבלת האינפורמציה מהמוסדות הבנקאיים, במיוחד על רקע המגמה העולמית של שיתוף מידע בין רשויות. עכל פי ההערכות במערכת הבנקאית בלונדון נמצאים מיליארדי דולרים לא מדווחים של ישראלים – אשר רוצה להביא את ההון הזה הביתה ועל הדרך לקבל מס (במקביל לויתור על הליכים פליליים).
ינואר 2018 – גילוי מרצון נפוץ יחסית בקרב יהלומנים. מסתבר שיהלומנים רבים עוברים גילוי מרצון והופכים את הכסף השחור שלהם לכשר. אלא שהבנקים בגלל קושי בבקרה על יהלומנים ועל רקע הפרשות (הונאה) של השנים האחרונות בענף היהלומנים, הפחיתו את הפעילות מול היהלומנים. הדבר יצר קושי גדול בקרב יהלומנים רבים בענף שלא מתאשר להם לקבל אשראי. על רקע זה, משה אשר מנהל רשות המיסים וד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים, הוציאו מכתב לכל הבנקים לפיו ביקשו הקלה ליהלומנים שנמצאים בשלב של גילוי מרצון, לרבות אפשרות לפתיחת חשבון בנק וקבלת אשראי (הרחבה כאן)
ספטמבר 2017 – משה אשר, יו"ר רשות המיסים, אמר בוועידה הכלכלית של כלכליסט כי במסגרת הליך גילוי מרצון אותרו 30 מיליארד שקל! והסכומים האלו גדלים, כשעכשיו עסוקים ברשות בגביית המס על ההעלמות האלו. אשר אמר כי "בקרוב תחל הרשות בהליך גילוי מרצון חדש. זה הליך מדהים שבצד היד הכבדה שלו נתן לאנשים גם יד שנייה שמאפשרת להם לדווח על ההון שלהם. אנחנו בדיונים עם משרד המשפטים ונוכל בקרוב להודיע על הליך חדש.
"בשנים הקרובות אנשים יתקשו להסתיר כספים מחוץ לגבולות המדינה. המערכת הבנקאית בעולם עוברת רוויזיה מאוד משמעותית ועמוקה שמשמעותה צייתנות לחוקי הלבנת ההון. כתוצאה מהשינויים האלו, יהיה קשה יותר למעלימי המס. אנשים מוציאים את הכספים הלא כשרים ומדווחים עליהם, ייחשפו.
"בתחילת השנה קיבלנו נתונים על עשרות אלפי ישראלים שמושקעים בארה"ב. בשנה הבאה נחליף נתונים עם כמאה מדינות, ובסופו של יום לא יהיה מקום בעולם, לא תהיה מדינה בעולם שבה מישהו יוכל להכניס כספים למערכת בנקאית רצינית והנתונים לא יהיו חשופים למדינת המוצא שלך".
האמירות של אשר מבטאות שני דברים חשובים – גילוי מרצון יימשך, ובמקביל ההתראה של רשות המיסים רק תלך ותגדל – המטרה – להניע אנשים לדווח במסגרת של גילוי מרצון, ונראה שזה מצליח.
יולי 2017 – משה אשר, מנהל רשות המיסים בכנס של לשכת רואי החשבון – "בסוף 2016 סיימנו את הוראת השעה של הליך הגילוי מרצון, וזו הייתה מבחינתנו הצלחה גדולה. הגיעו 7,400 בקשות לגילוי מרצון, הרבה מעבר למשוער; הרבה יותר ממה שהערכנו מלכתחילה. זו הצלחה חסרת תקדים. זה נתן מפלט לאותם אנשים שרצו לחזור בתשובה ולפתוח דף חדש. בין 400 ל-500 מהבקשות הן של יהלומנים, סקטור שלם חוזר בתשובה, ומדווח על מס כמו שצריך. אנשים שעסקו שנים בצללים פותחים עכשיו גילוי מרצון, עושים להם שומות, הם משלמים את המס, זה מאוד חשוב. אבל לא רק יהלומנים, יש אנשים עם חשבונות בחו"ל, אנשי עסקים ועוד שנכנסו להליך – וכך חשפנו מעל 25 מיליארד שקל הון, שומות של מעל 3 מיליארד שקל. ומי שלא גילה, אנחנו נגיע אליו".
ואיך רשות המיסים תגיע אליהם – "אנחנו ברשות המס, מבצעים מעצרים ומגישים כתבי אישום כל הזמן, ויש עוד כמה כתבי אישום בצנרת בעקבות המלחמה שלנו בהון השחור", אומר אשר, "אנחנו חושפים הון רב. אנחנו עוסקים הרבה מאוד באיסוף מידע על כסף ישראלי בעולם, באמצעות הרשימות שמגיעות אלינו, UBS, פנמה ועוד. התחלנו בהחלפת מידע עם ארצות-הברית, והחל מהשנה הבאה נחליף מידע עם למעלה מ-90 מדינות. העולם נסגר, זו המגמה. אם כל מדינה תגבה את מיסי האמת שלה, כל מדינה תעשה דברים לטובת כלל האזרחים".