הנפקות – איך יודעים אם ההנפקה במחיר גבוה? מה זאת הצעת מכר בהנפקה? האם היא מרמזת על כדאיות ההנפקה? מה זאת עמלת חיתום ומה השיעור שלה מלמד אותנו על אטרקטיביות ההנפקה?
השוק הראשוני ( שוק ההנפקות) חי ובועט – הנפקות אקוויטי (הון) בבורסה שלנו עלו מדרגה בשנה האחרונה ומשיחות עם גורמים בתחום נראה ששנת 2018 תיפתח בסערה. זה עדיין לא גל של הנפקות, וזה לא מזכיר את הנפקות האג"ח , אבל זה הולך וגדל.
במהלך השנה הושלמו, הנפקות ראשוניות (IPO) של נובולוג, אירונאוטיקס, טלרד, לסיכו, מנרב פרויקטים, רציו פטרוליום, ריט מניבים כשבקנה, חברות נוספות לרבות הולמס פלייס, אלמור, האחים, יעקובי, רימון, SK, עדיקה ועוד.
ההנפקות האלו מוצעות לציבור כולו, אך בפועל משתתפים בהם בעיקר הגופים המוסדיים והמשקיעים המתוחכמים. הציבור הרחב כמעט ולא משקיע בהנפקות, וזה ברור – הוא הרי לא נמצא בשוק המשני (המסחר השוטף בבורסה), על אחת כמה וכמה ששוק ההנפקות גדול עליו. אלא שזה לא מדויק – הציבור הרחב אמנם לא משתתף בהנפקות באופן ישיר, אבל הוא חשוף להנפקות דרך הגופים המוסדיים שהם אלו שמנהלים לציבור את הכסף.
הנפקות כרמז לנפילות בבורסה
הנפקות של חברות חדשות בבורסה הן הכרחיות לשוק ההון. למעשה, מדובר באחת מהמטרות העיקריות של הבורסה – להשיג מימון לחברות, ובפועל הן מגוונות את יכולת ההשקעה של השחקנים בשוק.
אלא שהנפקות מבשרות, לפחות בהסתמך על העבר, את המשבר בשווקים. כמעט תמיד לפני נפילה בבורסות היה גל גדול של הנפקות, וההסבר לכך הוא פשוט – רמת המחירים בשווקים היא כזו שקורצת לבעלי הבית לצאת בהנפקה. הרי הכל זה עניין של מחיר, וכשהמחיר גבוה בעלי הבית מוכנים להיות מדוללים. מנגד, אגב, כאשר בעלי המניות קונים זו אינדיקציה להערכתם שהמחיר טוב.
אז אולי אנחנו לא בגל גדול של הנפקות, אבל קצב ההנפקות גדל וזה יותר מרמז על הצפי של בעלי העניין – הרי המטרה שלהם היא למכור ביוקר ולקנות בזול. אין פה הרבה חוכמות, ולכן הנפקה ומכירה היא בעצם הבעת עמדה.
בעלי העניין יגידו לנו שזה לא מש כך, שהם רוצים שאחרי ההנפקה הציבור ירוויח, שהם לא מנפיקים בשיא, שיש הרבה יתרונות בלהיות חברה נסחרת, שהם צריכים את הגיוס עצמו. הכל יכול להיות נכון, אבל הם לא היו עושים את זה במחיר שלא היה מתאים הם לאקזיט.
הנפקות שבהם כסף נכנס לחברה ובעלי הבית מדוללים יוצרים ערך לחברה – היא תשתמש בכסף הזה לצמוח ולהתרחב (יותר נכון, אמורה להשתמש בכסף הזה לצמוח ולהתרחב), אבל יש הנפקות רבות שבהם במקביל לכסף שנכנס לחברה, יש הצעת מכר של הבעלים.
פעם, וזה לא היה מזמן, השוק לא קיבל הנפקות כאלו – הצעת מכר היתה סימן לשוק לא להתקרב להנפקה. הרי זה לא רק שהבעלים מדולל (כמו בהנפקה רגילה) הוא עצמו מוכר מניות ונפגש עם כסף. במילים אחרות, בעל הבית מוכר, האם אתם תקנו שבעל הבית מוכר?
והפלא ופלא – ההנפקות האלו מצליחות. הסיבה פשוטה, יש יותר מדי כסף נזיל במערכת שמחפש תשואה כי הציבור רוצה לקבל יותר מריבית האפס שהוא מקבל בבנק. הציבור קונה קרנות נאמנות, קופות גמל, ומכשירים נוספים ומנהלי ההשקעות בגופים האלו – רוכשים, כי אין להם ברירה. הם לא יכולים להיות מחוץ למשחק. זה פשוט שוק של מוכרים – מוכרי ההנפקות מחוזרים על ידי קונים רבים.
הבעיה שלפעמים מנפיקים לנו חברות בערכים לא ריאליים. הולמס פלייס היתה אמורה לצאת לגיוס לפי שווי של 320 מיליון שקל – מתחנו על כך ביקורת גדולה, ולבסוף החברה בעצת החתמים המלווים את הגיוס הורידו את השווי ל-227 מיליון שקל במקביל להפחתה של הצעת המכר.
עמלת החתמים – מה ניתן ללמוד ממנה
מעבר להצעת המכר שמרמזת על כדאיות ההשתתפות בהנפקה, חשוב גם לבחון את עמלת החתמים. ככל שעמלת החתמים גבוה יותר המשמעות היא שהחברה מוכנה לתגמל יותר את החתם על הצלחה, כי פשוט זה לא טריוויאלי להנפיק במחיר הזה, משהו בסגנון – "אם תצליח לגייס לפי שווי כזה, תקבל עמלה שמנה". מנגד, ככל שעמלת החתמים נמוכה יותר המשמעות שקל להנפיק את החברה המסוימת ולכן התשלום בהתאמה הוא נמוך. אז תיזהרו מעמלות גבוהות, זה לא סתם שהחברה מוכנה לשלם כל כך הרבה כסף.
ומי הם בעצם החתמים? החתמים הם כל יכול בהנפקות – הם אלו שמביאים את החברה הפרטית והופכים אותה לחברה ציבורית. הם בעצם מכירים אותה לאנשי שוק ההון, הם קובעים את המחיר, מקבלים אינדיקציות מהשוק ויוצאים להנפקה ברגע שהם מרגישים נוח עם המחיר (נוח מהבחינה שיהיה לסחורה ביקוש). הם אלו שעומדים מאחורי ההנפקה אם היא לא תצליח. במצב כזה הם יקלטו את הסחורה, אבל אל דאגה, זה שוק שבו יד רוחצת יד – הם יעזרו לחתם אחר בהנפקה אחרת וזה יעזור להם בהנפקה הזו. כל אחד עוזר לשני כדי למכור סחורה (לא כל כך טובה) לגופים מוסדיים שהם בעצם אתם, הציבור.
כן, זה משחק כזה שבו החתמים מרוויחים ( עמלות שמנות מאוד), החברה נהנית (מקבלת הזרמת הון), הבעלים נהנים (תג מחיר גבוה לחברה שלהם ועל הדרך במקרים רבים הם מוכרים מניות), אבל…הציבור לא ממש נהנה.
וחשוב לסייג – זה לא אומר שאין הנפקות טובות שיצרו למשקיעים תשואה. יש, אבל הרוב הוא הנפקות של מניות שבמקרה הטוב מדשדשות ובמקרה הרע יורדות.
עמלות חיתום דוגמאות
הולמס פלייס, רשת משועדוני הכושר, הפחיתה כאמור את מחיר ההנפקה שלה משמעותית. הנה נתונים על תמורת ההנפקה (ברוטו) ועמלות החיתום:
הצעת המכר בהנפקה (של בעלי השליטה) – 28.4 מיליון שקל
התמורה הצפויה לחברה – 56.8 מיליון שקל
הוצאות ריכוז הנפקה 3.8 מיליון שקל
הוצאות אחרות (מוערך) 1.6 מיליון שקל
ההוצאות מסתכמות ב-5.4 מיליון שקל, שזה כ-6.5% מהיקף ההנפקה והצעת המכר. זה הרבה כסף, אבל לפני שלושה חודשים הנפיקה OPC והחתמים נהנו מתמורה של 10% מתמורת ההנפקה. העלויות האלו גבוהות ביחס להנפקות שהיו בשנה האחרונה. רוב ההנפקות היו עם עמלות של 5% עד 7%.
.
מחיר למשתכן – האם זה הצלחה או לא? כאן תוכלו לקרוא מה חושבים על התוכנית הציבור (וגם להשתתף בסקר הגדול) – אתם, ומסתבר שאתם…
היום מדווחים במשרד השיכון ובמשרד האוצר כי הסתיימה ההרשמה להגרלות ההמשך: 14,195 זכאים מסדרות א' ו-ב' נרשמו לההגרלות עבור למעלה מ-2,400 דירות ב-14 ישובים ברחבי הארץ. ההגרלות מתקיימות בימים אלה ומכתבי הזכיה יישלחו כבר בשבוע הראשון של דצמבר.
שימו לב לנתונים – 14,195 איש ממודדים על 2,400 דירות – כלומר, בחישוב גס סיכוי של 1 ל-6 לזכות. זה תלוי כמובן באזורים, יש אזורים שהסיכוי נמוך מכך, ויש סיכוי שכל הצעה זוכה (בעיקר בפריפריה).
מנתוני האוצר עולה כי – 2,468 דירות מוגרלות במסגרת הגרלות ההמשך – 1,161 הינן דירות המיועדות עבור בני מקום שנרשמו משתי הסדרות. הגרלות ההמשך הינן הגרלות עבור יחידות דיור אשר הוגרלו בשנה האחרונה במסגרת התכנית, ועומדות בתנאים המחייבים בפרויקט "מחיר למשתכן" הן מבחינת המפרט והן מבחינת המחיר המוזל. הישובים אליהם נרשמו המשפחות הרבות ביותר לפי סדר יורד הן: מודיעין (7,426), אור יהודה (5,754), באר שבע (3,006), חריש (2,144) וקרית מוצקין (1,721).
במשרד הבינוי והשיכון מקפידים על עריכת ההגרלות בצורה הוגנת ומוצלחת, ותוצאות ההגרלות יפורסמו בשבוע הראשון של דצמבר. בתוך כך, ב-3.12 תיפתח ההגרלה הגדולה הבאה, במסגרתה יוגרלו כ-9,000 יחידות דיור בירושלים, מבשרת ציון, אשקלון, אילת ובעוד מגוון ישובים ברחבי הארץ. לראשונה תיפתח ההגרלה בישובים ערביים.
עד כה, סך כל הזוכים בפרויקט "מחיר למשתכן" מעל ל- 33,000.
עדיאל שמרון, ראש רשות מינהל מקרקעי ישראל, הציג בעיר הנדל"ן של מרכז הבנייה הישראלי את נתוני השיווקים במהלך 2017. לדבריו, "במהלך השנה הזו נסגרו מכרזים לבניית 45,000 יחידות דיור – מספר שיא. מדובר בעסקאות שהקבלנים כבר העבירו את הכספים ושילמו ערבויות ולכן אין מצב שהבנייה לא תחל בקרוב. מדברים על צרכים של 60 אלף יח"ד בשנה, יש כבר 45 אלף עסקאות קרקע מדינה וצריך להוסיף כ-30 אלף יח"ד שייבנו על קרקעות פרטיות. כך שאנחנו עומדים ביעד ההיצע".
שמרון התייחס להסכמי הגג ואמר כי "שיווקנו 8,000 דירות במודיעין ו-5,000 בראשון לציון. בלי הסכמי הגג זה לא היה קורה. אנחנו עושים הסכמי גג גם בפריפריה, אבל שם קצב השיווק נמוך. בראש העין שווקו 8,500 יח"ד מתוך פוטנציאל של 15,400 יח"ד, אבל כרגע יש האטה בשיווקים בגלל התארגנויות התושבים. יש עכשיו התארגנויות בכל הארץ. התושבים מתנגדים לבנייה בגלל בעיות תשתית ותחבורה, אבל אם אף אחד לא רוצה שייבנו לידו אז איפה נבנה?".
בישראל לוקח המון שנים לבנות ושומרון ציין כי "מיום הזכייה במכרז שלבי הפיתוח הבנייה לוקחים בין 3 ל-5 שנים גם קבלנים כמו גינדי ששיווקו ברעש גדול את פרויקט שרונה לקח להם לפחות חמש שנים לבנות, אז למה באים אלינו בטענה?. על מנת לזרז את הבנייה החמרנו בנושא לוחות הזמנים, וקבלן שזוכה במכרז חייב לסיים את הבנייה בלוחות זמנים סדורים".
חיים פייגלין: "הספירה של רמ"י רחוקה מהמציאות"
רשות מקרקעי ישראל סופרת את יח"ד הכלולות בהסכמי הגג עם הרשויות המקומיות כ"היצע דירות" או גידול בהיצע. לצערנו, הדבר רחוק מן המציאות", אמר חיים פייגלין, מבעלי קבוצת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ בכנס עיר הנדל"ן של מרכז הבנייה הישראלי.
לדברי פייגלין, "רק כ-50% מהסכמים אלו יתממשו וגם זאת לאורך 10 שנים לפחות. זאת כתוצאה משלל חסמים ברמה התכנונית והיישומית של ענף התכנון והבניה בכל מקום בעולם ובישראל בפרט. הסכמי הגג תורמים בפועל לכ-20 אלף דירות לשנה והפוטנציאל שלהם קרוב למיצוי מוחלט. עדיין אין בכך מענה לביקושים של 60 אלף דירות לשנה ומעלה".
"גם הבניה הפרטית על קרקעות פרטיות נמצאת בנסיגה משמעותית בגלל חסמי תכנון ומיסוי והתייקרות משמעותית של הקרקע הפרטית", אמר פייגלין והוסיף כי "סך התחלות הבניה נמצא בירידה משמעותית, כפי שהדבר מתבטא בנתונים המתפרסמים על ידי הלמ״ס".
פייגלין מתח ביקורת נוספת על מדיניות הממשלה בנושא הנתונים ואמר כי "ממשלת ישראל השתיקה כל מקור מידע אחר המפרסם נתונים סטטיסטיים על ענף הבניה והמגורים ונותרה רק הלמ״ס כמקור לגיטימי יחיד לנתונים אשר מוטב וגורמי השוק השונים לרבות הממשלה והשלטון המקומי – יתנו בו את אמונם. אחרת כל השוק יגלוש לכאוס בהעדר נתונים".
"דרושה רפורמה אמיתית ויסודית הכוללת הפשרה מסיבית של קרקע חקלאית בהיקף של כ-300 אלף דונם (המהווים כ-1.5% בלבד מהקרקע הפתוחה בישראל) לטובת מרקמים עירוניים חדשים, צפופים ואיכותיים, אשר יתנו את המענה העיקרי לגידול במשקי הבית בדור הקרוב בישראל. לצד זה ניתן יהיה לקיים גם את ההתחדשות העירונית בערים הקיימות כמוצר משלים למרקמים החדשים. התחדשות עירונית ובניה במרקמים העירוניים הקיימים בלבד – לא תיתן את המענה לביקושים הגואים לדיור בישראל".
הדיווח על עסקאות במקרקעין עובר לאינטרנט
בתחילת דצמבר תצא לדרך מהפכת הדיווח המקוון על עסקאות במקרקעין. בהתאם להוראות תקנות מיסוי מקרקעין החל ב-1.12.2017 חלה חובת הגשת הצהרה ומסמכים באופן מקוון בלבד. הדיווח המקוון על עסקאות במקרקעין מהווה צעד נוסף לקראת הסטנדרט החדש של "רשות ללא נייר".
הדיווחים המקוונים נועדו לשפר את השירות, בין השאר, בכך שיחסכו את ההגעה הפיזית למשרדי מיסוי מקרקעין, לייעל את הליכי השומה כך שניתן יהיה להנפיק אישורי מסים לרישום העסקה ברשם המקרקעין בזמן קצר. כמו-כן, יביאו לטיוב ניכר בנתוני העסקאות המפורסמים לציבור במערכת מידע נדל"ן, שמעתה יהיו מלאים יותר בשל השימוש בשדות חובה.
לקראת המהלך השיקה הרשות באתר האינטרנט שלה דף ייעודי ובו מידע מפורט על הדיווח המקוון כולל נוסח התקנות והכללים (לרבות המקרים החריגים שפטורים מהגשה מקוונת), דברי הסבר כלליים, שאלות ותשובות, מצגת להגשת הצהרה מקוונת במערכת שבח.נט ע"י עו"ד מייצג באמצעות כרטיס חכם, מדריך להגשת הצהרה מקוונת למי שאינו מיוצג בעמדת מחשב ציבורי, פרטי התקשרות עם מרכז התמיכה ועוד.
לחץ כאן לכניסה לדף חובת דיווח מקוון על עסקאות במקרקעין https://taxes.gov.il/RealEstateTaxation/Pages/hovat_divuah_mequvan.aspx
בנק ישראל ירכוש בשנת 2018 1.5 מיליארד דולר במסגרת התכנית לקיזוז השפעת הפקת הגז על שער החליפין.
כזכור, בנק ישראל הצהיר כבר במאי 2013 כי הבנק ירכוש בשנים הבאות מט"ח בהתאם לאומדן ההשפעה של הפקת הגז על מאזן התשלומים. הערכות הבנק להשפעה הכוללת על מאזן תשלומים כתוצאה מהפקת הגז ורכישות המט"ח יעודכנו מעת לעת ויפורסמו לציבור. מדובר בעצם במכירות הדולרים הצפויות בעקבות פרויקטי הגז. מפיקות הגז צפויות לייצא חלק מהגז ולקבל בתמורה דולרים, דולרים אלו הן אמורות לממש – כלומר יהיה היצע בשוק המט"ח, ובדיוק כדי לקזז את המכירות האלו, בנק ישראל מתכוון לרכוש דולרים.
בנק ישראל מעריך כי ההשפעה הכוללת של הפקת הגז על מאזן התשלומים תסתכם בשנת 2018 ב-1.5 מיליארד דולר, סכום זהה להערכת הבנק לגבי ההשפעה על מאזן התשלומים בשנת 2017, והבנק ירכוש בשנת 2018 מט"ח בהתאם.
תוכנית רכישות זו מהווה כלי נוסף במדיניות המוניטרית של בנק ישראל ומדיניות שער החליפין העיקבית איתה. בנק ישראל ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין, אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות.
מדובר בעצם על רכישה של מעל 4 מיליון דולר ביום, לא דבר שיכול לזעזע את שוק המט"ח המקומי, אבל בהחלט סוג של ביקוש שעשוי לעזור מול מגמת ההחלשות בדולר
הדולר לאן? בכתבה המתעדכנת הזו, ננסה לעדכן, לעקוב אחרי מומחים, פרשנים, אנליסטים וכלכלנים שמספקים תחזית על שוק המט"ח.
ספטמבר 2023 – הדולר פתח את החודש ברמה של 3.8 שקלים, ומאז הוא במגמת התחזקות מתמדת, ונע סביב 3.85 שקלים. התנועה כלפי מעלה מתרחשת על רקע הדריכות לקראת הדיון בבג"ץ על עילת הסבירות, קריסה של הצעת פשרה נוספת בעניין, וחששות מפני משבר חוקתי שייווצר בעקבות החלטת בית המשפט. בנוסף מוטרדים המשקיעים מזהותו של נגיד בנק ישראל הבא והאם פרופ' אמיר ירון יעזוב את תפקידו או ימשיך לקדנציה נוספת. על התחזקות הדולר אמר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "ירידות השערים בארה"ב גרמו לביקושי מט"ח מצד הגופים המוסדיים, לצד החשש ממשבר חוקתי, אשר יצר עודפי ביקוש משמעותיים והזניקו את הדולר לעבר רמת 3.85 שקלים. להערכתנו, התייצבות הדולר מעל לרמת 3.85 שקלים, תאותת על תנועה לעבר רמת 4 שקלים לדולר. הפיחות המהיר של הדולר, בתקופה של מחירי אנרגיה גבוהים, מהווה זרז לעליות מחירים ולנסיקה מחודשת של האינפלציה".
אוגוסט 2023 – הדולר פרץ את רף 3.8 השקלים, לראשונה מאז שנת 2017. זאת לאחר שפתח את החודש ברמה של 3.66 שקלים, ומאז טיפס בהדרגה. ההיחלשות בתחילת החודש הסתמנה הן בשל סיבה גלובלית – הורדת דירוג האשראי של ארה"ב מצד סוכנות פיץ', והן בשל סיבה מקומית – יציאתה של הכנסת לפגרה ועצירה, נכון לעכשיו, של ההתקדמות בחקיקה המשפטית. ההתחזקות בהמשך החודש נובעת מהמשך האי ודאות סביב החקיקה המשפטית לצד מגמה שלילית בוול סטריט שגורמת לגופים מוסדיים להתגדר בדולרים לצורך צמצום הפסדים. התחזקות הדולר מייקרת עוד את מחיריהם של מוצרים מיובאים, וגורמת בעקיפין להתחזקות מחודשת של האינפלציה, וכעת מתעוררות שמועות שבנק ישראל עשוי להתערב בשוק על מנת למנוע התחזקות נוספת של המטבע האמריקאי.
יולי 2023 – הדולר סוגר את החודש ברמה של 3.69 שקלים, אבל המטבע עבר רכבת הרים משמעותית בדרך. לאחר שפתח את החודש בהתחזקות לרמה של 3.71 שקלים, נחלש הדולר בהמשך וירד ל-3.6 שקלים. ההתחזקות בראשית החודש נבעה מהמשך האי ודאות הפוליטית וכוונות הממשלה לחוקק לפחות חלק מן הרפורמה המשפטית המתוכננת, לצד פתיחתו של מבצע צבאי בג'נין. בהמשך נחלש כאמור הדולר מול השקל כתוצאה מהעליות שנרשמו בבורסות העולם במקביל להיחלשותו של המטבע האמריקאי בעולם. ב-24 ביולי עבר בכנסת סופית חוק ביטול עילת הסבירות, שהוא השלב הראשון ברפורמה המשפטית. בתגובה זינק הדולר ביומיים שאחרי אישור החוק עד רמה של 3.72 שקלים, כאשר בהמשך נרגע מעט וסגר את החודש כאמור מתחת ל-3.7 שקלים.
יוני 2023 – חודש של תנודות חדות בדולר. את החודש פתח המטבע האמריקאי בהתחזקות אל עבר 3.75 שקלים. אחת הסיבות להתחזקות היתה החששות המתחדשים מפני היכולות הגרעיניות המתעצמות של איראן בעקבות הודעת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי היא סוגרת תיק חקירה של מתקן חשוד באיראן. נוסף על כך, נראה כי המשך האי ודאות בנוגע ליישום הרפורמה המשפטית משפיע על תנועה של כספים אל מחוץ למדינה, הן של חברות הייטק והן של משקיעים מוסדיים. בהמשך החודש נחלש הדולר על רקע הערכות בנוגע להסכמות אפשריות בנוגע לרפורמה במערכת המשפט וכן על רקע אפשרות שבנק ישראל מתערב בשוק המט"ח על מנת להחליש את שער המטבע האמריקאי, במטרה למנוע העלאה נוספת של הריבית בישיבתו בחודש יולי. ב-14 בחודש חווה הדולר רכבת הרים קיצונית במיוחד כאשר פתח את היום ברמה של 3.55 שקלים, זינק ל-3.66 שקלים על רקע ההצבעה בכנסת לנציגי הוועדה לבחירת שופטים, ונחלש חזרה ל-3.55 עם היוודע תוצאות הבחירות. בהמשך התחזק שוב אחרי שראש הממשלה נתניהו הצהיר כי בכוונתו לשוב ולקדם את הרפורמה המשפטית לפחות בחלקה.
מאי 2023 – הדולר פתח את החודש ברמה של 3.62 שקלים, היחלשות קלה לעומת הרמה שבה נמצא במהלך חודש אפריל, אבל לקראת סוף החודש התחזק וחצה את רף 3.7 שקלים. הגורמים שמשפיעים על כיוון המטבע האמריקאי הם חיצוניים-גלובליים – בדמות החלטת הריבית הקרובה של הפד, שצפוי על פי הקונסנזוס להעלות אותה בפעם העשירית ברבע אחוז, ופנימיים-מקומיים – בדמות שיחות ההידברות על הרפורמה המשפטית שמתנהלות בבית הנשיא בין נציגי הקואליציה לנציגי האופוזיציה.
אפריל 2023 – לאחר שפתח את החודש ברמה של 3.6 שקלים ואף ירד מתחתיה, בהמשך החודש התחזק הדולר לרמה של 3.66 שקלים. זאת על רקע המתיחות הביטחונית בכמה זירות במקביל ובעקבות הורדת תחזית הדירוג של חברת מודי'ס לישראל מ"חיובית" ל"יציבה".
מרץ 2023 – הדולר פתח את החודש במגמה של יציבות יחסית סביב שער של 3.66 שקלים, לאחר שהתחזק למרות העלאות הריבית ועל רקע חששות מהשלכות הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט. בהמשך נחלש הדולר במידה ניכרת לרמה של 3.60 שקלים לאחר שהנשיא יצחק הרצוג אמר כי נציגים משני צדי הקשת הפוליטית שנועדים אצלו "קרובים מתמיד להשגת פשרה" בדבר השינויים במערכת המשפט. במחצית השנייה של החודש שוב שינה הדולר כיוון, כלפי מעלה, עד כדי גירוד של רף 3.7 שקלים. ברקע ההתחזקות – המשך האי ודאות בנושא הרפורמה במערכת המשפט ומגמה שלילית בבורסות וול סטריט (להרחבה – כאן).
פברואר 2023 – אחרי שפתח את החודש ברמה של 3.42 שקלים, זינק הדולר בהמשך החודש אל מעל 3.5 שקלים ואף מעל 3.6 שקלים, עלייה של כ-7% ושיא של כמעט שנתיים. בחודש האחרון היה השקל המטבע החלש ביותר בעולם כמעט. העלייה האחרונה באה למרות העלאת הריבית, השמינית ברציפות, שביצע בנק ישראל במטרה לרסן את האינפלציה. העלאת ריבית בדרך כלל מעודדת משקיעים זרים להזרים דולרים ישראל, למכור אותם, לקנות שקלים ולהשקיע באפיקים השקליים בריבית גבוהה, אך הפעם זה לא קורה. יש הקושרים את הקפיצה בשער החליפין לביקורות והאזהרות שנשמעות מבנקי השקעות וכלכלנים מקומיים וזרים בנוגע להשלכות הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט על הכלכלה הישראלית. ייתכן שזה נכון במידה מסוימת, אבל נראה כי הגורם שמשפיע יותר מכל על הכיוון של המטבעות הוא וול סטריט – כאשר הבורסות שם עולות, הדולר נחלש מול השקל, וכאשר הן יורדות, הדולר מתחזק, כאשר גופים מוסדיים שונים מצטיידים במט"ח לצורך גידור הפסדים.
ינואר 2023 – אחרי שפתח את השנה החדשה ברמה שמעל 3.5 שקלים נחלש הדולר בהמשך החודש לרמה של 3.37 שקלים אבל לקראת סוף החודש הוא שב ומתחזק לרמה של 3.4 שקלים. חוזקו של המטבע האמריקאי נבע בין היתר מהטון הנצי שעלה מפרוטוקול ישיבת הפד האחרונה, לפיו אין מבין חברי הוועדה המוניטרית בארה"ב מי שמאמין שהריבית תשנה כיוון ותרד השנה ויש אף כאלה שסבורים כי היא תצטרך להמשיך לעלות. ההיחלשות בהמשך באה בעקבות המגמה החיובית שנרשמה בוול סטריט, שכן בדרך כלל שער השקל-דולר נע ביחס הפוך למדדי המניות כך שכאשר הם עולים, הדולר נחלש. לקראת סוף החודש כאמור, שב הדולר והתחזק, וליתר דיוק השקל הוא שנחלש על רקע הוויכוחים סביב הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט והשלכותיה על הכלכלה ועל התנהגותם של משקיעים זרים. בסקירה שהפיץ ללקוחותיו בנק ההשקעות האמריקני גולדמן זאקס נכתב: "לאחרונה, רפורמת המשפט שהציעה ממשלת נתניהו עוררה חשש בקרב חלק מהמשקיעים, כולל המקומיים, כי הרפורמה עלולה להפחית את העצמאות השיפוטית בישראל ולהוביל לצמצום של השקעות וצמיחת ההייטק בישראל". בבנק ההשקעות הוסיפו כי "השקל עשוי להיות נתון לסיכוני מדיניות פנים יותר מאשר בשנים האחרונות".
דצמבר 2022 – אחרי שפתח את החודש בהיחלשות לרמה של 3.39 שקלים, הדולר טיפס בסוף החודש ל-3.52 שקלים. היחלשות המטבע נבעה מהמשך אפקט נאומו של יו"ר הפד ג'רום פאואל שאותת כי האינפלציה בארה"ב נחלשת וכי העלאות הריבית החדות עומדות להגיע אל סיומן. מדד חודש נובמבר שהתפרסם בארה"ב והצביע על היחלשות של האינפלציה בקצב מהיר מהתחזיות תרם גם הוא להחלשת המטבע לאור ההערכות שהפד יפסיק את העלאות הריבית מוקדם מהצפוי. כאמור, לקראת סוף החודש התחזק המטבע על רקע מכירות שקלים שמבצעים גופים מוסדיים במטרה לפצות על הירידות שנרשמות בבורסות (הרחבה כאן).
נובמבר 2022 – לאחר שהדולר פתח את החודש בהתחזקות לרמה של 3.55 שקלים, נחלש המטבע האמריקאי בהמשך וסגר את החודש ברמה של 3.42 שקלים, ירידה של 5% בחודש. התחזקות הדולר התרחשה לאחר שהפד האמריקאי העלה בפעם הרביעית ברציפות את הריבית בארה"ב ב-0.75%. כעת עומדת ריבית הפד על 3.75%-4%, רמתה הגבוהה ביותר מאז משבר 2008, וגבוהה משמעותית מריבית בנק ישראל שנמצאת כעת ברמה של 2.75%. במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר הודעת הריבית בארה"ב השמיע יו"ר הפד ג'רום פאואל טון נצי והבהיר כי ריסון האינפלציה עדיין לא נראה, כך שהריבית עומדת להמשיך לעלות במשך טווח ארוך יותר מהתחזיות.
עם זאת כאמור, בהמשך החודש נחלש הדולר לאחר שמדד המחירים לצרכן האמריקאי לחודש אוקטובר עלה פחות מהציפיות, מה שהתפרש בקרב משקיעים כהיחלשות של האינפלציה, שתביא לסיומו של מהלך העלאות הריבית של הפד, אולי אפילו מוקדם מהצפוי. חיזוק לדברים סיפק שוב פאואל בסוף החודש כאשר בנאום שנשא אמר כי העלאת הריבית הקרובה, ב-14 בדצמבר, כבר תסתכם ב-0.5%, ואותת כי העלאות הריבית החדות מגיעות אל סופן.
אוקטובר 2022 – אחרי יותר מחודש, הדולר לראשונה מתחת ל-3.5 שקלים, לאחר שהספיק לבקר כבר ברמה של 3.6 שקלים ממש בתחילת החודש. העלאת הריבית, החמישית ברציפות, על ידי בנק ישראל לרמה של 2.75% צמצמה את פער הריביות מול ארה"ב, וגרמה להיחלשות מסוימת של הדולר מול השקל. בנוסף, האופטימיות הזהירה שחווים לאחרונה השווקים והעליות שרושמים המדדים מחלישים גם הם את המטבע האמריקאי.
ספטמבר 2022 – הדולר נסחר ברמה של 3.55 שקלים, שיא של שנתיים וחצי. רכבת ההרים במטבע האמריקאי נמשכת, כאשר לאחר כמה ימים של היחלשות, נסק הדולר לשיא תקופתי מול השקל. זאת בעקבות נתוני האינפלציה בארה"ב שאיכזבו כאשר הראו כי האינפלציה אומנם יורדת אך לא בקצב שציפו לו, משמע מהלך העלאות הריבית של הפד צפוי להימשך במלוא הכוח, כך שפער הריביות מול השקל יתרחב. כזכור בסוף אוגוסט הבטיח יו"ר הפד ג'רום פאואל להעלות את הריבית עד שהאינפלציה תחזור אל היעד.
התחזקות הדולר מול השקל נובעת גם מהתחזקותו מול מטבעות אחרים בעולם, כגון האירו והליש"ט. במהלך החודש נרשמה באירו רמת שפל של 20 שנה מול המטבע האמריקאי והוא נסחר בפחות מדולר אחד. הסיבה העיקרית לחולשת האירו היא מחירי האנרגיה הנוסקים ביבשת לאחר שרוסיה השביתה את צינור הגז בינה לבין גרמניה כחלק מכיפופי הידיים בין הצדדים על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. החששות מפני מיתון באירופה הופכים ליותר ויותר מוצקים בכל יום שעובר, מה שכמובן מוסיף לחולשת האירו. כמו כן האיחור האופנתי של הבנק המרכזי האירופי בהעלאות הריבית פתח פער ריביות גדול בין האירו לדולר, ותרם את חלקו להתחזקות המטבע האמריקאי. לקראת סוף החודש התחזק מעט האירו וחצה חזרה את רף השוויון כלפי מעלה.
אוגוסט 2022 – הדולר ברמה של 3.33 שקלים. אוגוסט אופיין בתנודתיות בשער החליפין. החודש נפתח במגמת ההיחלשות של הדולר בין היתר בגלל צמצום פער הריביות בין ישראל לארה"ב לאחר העלאת הריבית של בנק ישראל לרמה של 2%. מוקדם יותר במהלך החודש נחלש הדולר בגלל המתיחות שגברה בין סין לארה"ב על רקע ביקורה של יו"רית בית הנבחרים האמריקאי ננסי פלוסי בטייוואן, שמצטרפת לחששות ממיתון בארה"ב ובעולם. לקראת סוף החודש התהפכה המגמה והדולר התחזק מול השקל. זאת בעיקר בעקבות נאומו ה"נצי" של יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאואל, אשר הבהיר באופן חד משמעי כי הריבית בארה"ב עומדת להמשיך לעלות עד שהאינפלציה תחזור אל היעד.
לדברי פאואל, "שיקום יציבות המחירים עשוי לקחת זמן ודורש שימוש עוצמתי בכלים שיש ברשותנו על מנת להחזיר את הביקוש וההיצע לאיזון טוב יותר. ריביות גבוהות יותר, צמיחה איטית יותר ושוק עבודה חלש יותר יצליחו להוריד את האינפלציה, אבל הם גם יגרמו כאב מסוים למשקי הבית ולעסקים. אלה המחירים הלא נעימים של הפחתת האינפלציה".
יולי 2022 – הדולר סגר את החודש במגמת היחלשות ברמה של 3.41 שקלים לאחר שבמהלך החודש שייט ברמה של 3.53 שקלים, שיא של שנתיים. בנק ישראל אומנם העלה את הריבית לרמה של 1.25%, אבל הריבית בארה"ב עדיין גבוהה מבישראל, ועובדה זו, יחד עם התחזיות להמשך העלאתה, גרמו לישראלים להמיר שקלים לדולרים. בנוסף, גידור השקעות שמבצעים גופים מוסדיים מפני הירידות של החודשים האחרונים בשווקים, גרם להם לרכוש דולרים, וכך תרם להתחזקות המטבע האמריקאי.
ההיחלשות לקראת סוף החודש נבעה בעיקר מהתמתנות הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב. בהודעת הריבית של הפד הרגיע היו"ר ג'רום פאואל את המשקיעים ונתן להם להבין שהריבית תעלה פחות ממה שחשבו קודם לכן.
מטבע הדברים בישראל מתעניינים במיוחד בשער החליפין של הדולר מול השקל, אבל לאחרונה ניתן להבחין בתופעה מעניינת במיוחד שבה הדולר המתחזק כמעט שווה בערכו לאירו, כאשר שערו של האירו הוא כעת הנמוך ביותר זה כעשרים שנה. משבר האנרגיה המתהווה ביבשת בגלל הסכסוך עם רוסיה, החששות ממיתון והריבית שעדיין נמצאת ברמה אפסית לעומת הריבית העולה בארה"ב אף על פי שעלתה ביולי לראשונה זה 11 שנה, מחלישים את המטבע האירופי.
והוא לא היחיד שנחלש מול הדולר. למרות היחלשות השקל, מטבעות אחרים בעולם נחלשו אף יותר מול המטבע האמריקאי. הסיבה היא ההייטק הישראלי, שמייצא לחו"ל ומכניס מטבע זר לארץ. אלא שההייטק, בישראל ובעולם, חווה כעת משבר שהיקפו ומשכו עדיין לא ברורים. ככל שיתארך ויחריף, היצוא הישראלי עלול להיפגע, פחות מט"ח ייכנס לארץ, והשקל ייחלש.
היכנסו כאן למידע ונתונים על שער הדולר הרציף, שער הדולר היציג, חישובי המרת מט"ח ועוד
יוני 2022 – הדולר מזנק לרמה של 3.50 שקלים. האינפלציה שנמצאת בשיא (8.6% בארה"ב – שיא שלא נראה כמותו זה 41 שנה) והעלאות הריבית שיהיו כנראה חדות ורבות מהצפוי בגללה, מבריחות את הציבור מהשווקים וגורמות לו לרוץ אל הדולר, שנחשב בדרך כלל למקלט בטוח בזמנים של משבר. מתחילת השנה התחזק המטבע האמריקאי ב-11%.
מאי 2022 – חודש של תהפוכות. הדולר סגר את החודש בשער של 3.33 שקלים לאחר שבמהלך החודש זינק ל-3.44 שקלים. המטבע האמריקאי לא ביקר בשער הזה מאז משבר הקורונה והוא חזר לרמה הזאת במקביל לירידות בשווקים הפיננסיים. הדולר נחשב לאפיק השקעה יחסית בטוח (איך משקיעים בדולר?), סוג של חוף מבטחים בשעות משבר ומשקיעים נוהרים אליו. מעבר לכך, הירידות גורמות למשקיעים זרים לממש בשקלים ולקנות דולרים שחוזרים לארץ המקור – והתנועה הזו מעלה את שער הדולר. הנחת הבסיס של רוב הכלכלנים היא שבטווח בינוני-ארוך הדולר יירד. עם זאת, משהו בהנחת הבסיס הזו מתערער, שכן ההנחה הזו מתבססת על צמיחה ביצוא הטכנולוגיה מישראל. אלא שמשבר עולמי משפיע כמובן גם על חברות הטכנולוגיה ועל הצורך שלהן ברכישות שקלים לתשלומים לעובדים ולספקים). מכאן, שפקטור שאמור לגרום לייסוף מתמשך בשער הדולר עלול-עשוי להיעלם.
אפריל 2022 – הדולר מטפס מעל 3.31 שקלים. זאת על רקע החולשה בשוקי ההון בעולם וההתחזקות הכללית של המטבע מול מטבעות בעולם, בין היתר על רקע המחסור ההולך וצובר תאוצה בחומרי גלם, שנובע מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הדולר הוא מטבע שנוטה להתחזק כאשר הצמיחה והנזילות מאיטות ברחבי העולם, ונחלש כשהן מואצות. העלאת הריבית בארה"ב מקטינה את הנזילות וככל שהריבית תעלה, יעלה בהתאם גם שער הדולר.
פברואר 2022 – הדולר ברמה של 3.22 שקלים. הצהרות הפדרל ריזרב האמריקאי בדבר העלאת ריבית קרובה בארה"ב, לראשונה זה כמה שנים, גורמות להתחזקותו של המטבע האמריקאי מול מטבעות בעולם, שכן משמעות הצעד היא צמצום של הנזילות בשווקים.
אוקטובר 2021 – הדולר ברמה של 3.16 שקלים. המטבע האמריקאי ממשיך לשקף חולשה מול השקל, מה שמועיל ליבואנים – שמשלמים בחו"ל בדולרים ומקבלים יותר שקלים בישראל, ומזיק ליצואנים ולמגזר ההייטק שמקבלים דולרים בחו"ל ומשלמים בישראל בשקלים.
אוגוסט 2021 – הדולר ברמה של 3.2 שקלים. תוכנית הרכישות שעליה הכריז בנק ישראל בתחילת 2021 נמצאת בעיצומה, אבל נראה כי הדולר לא מתרשם ממנה וממשיך להפגין חולשה, על רקע החולשה בכלכלת ארה"ב.
מאי 2021 – הדולר ברמה של 3.27 שקלים. המטבע האמריקאי נחשב למקלט בטוח בעתות של אי ודאות ומשברים, וכעת הוא מתחזק על רקע המתיחות הביטחונית בעקבות מבצע "שומר החומות".
פברואר 2021 – בנק ישראל רכש בינואר כ-7 מיליארד דולר על מנת לתמוך בשער הדולר, מה שמהווה שליש מסך הרכישות השנתי עליו הכריז בחודש שעבר. הרכישות הללו עזרו באופן זמני והעלו את שער הדולר עד למחיר 3.30 שקלים, מחיר שיא לשנת 2021, אך מאז הדולר החל שוב להיחלש עד למחיר של 3.23.
כעת נותר לראות אם ההתערבות של בנק ישראל תצליח למנוע את המשך התחזקות השקל, והאם השקעה של כשליש מהסכום השנתי תגרום לכך שבנק ישראל ייאלץ להשקיע סכום גדול אף יותר מ-20 מיליארד השקלים שתכנן להשקיע במהלך כל השנה.
ינואר 2021 – כצפוי, השקל המשיך להתחזק אל מול מטבעות העולם. ושערו מול הדולר נמצא בשפל של כ-25 שנה, כאשר השער ירד עד ל-3.11 שקלים לדולר. בנק ישראל רכש בכל שנת 2020 כ-20 מיליארד דולר במטרה לחזק את הדולר ולעצור את התחזקות השקל, אך בפועל הפעולה לא צלחה.
כצעד מנע בנק ישראל פרסם בהודעה חריגה את כמות הדולרים שיקנה מראש בשנת 2021 והצהיר שיקנה 30 מיליארד דולר בשנת 2021, מה שהקפיץ בטווח הזמן הקצר את הדולר בכ-5% למחיר של 3.231 שקל לדולר. אך לא בטוח שפעולה זו תשפיע בטווח הארוך כמו ש-20 מיליארדי הדולרים שנרכשו בשנת 2020 לא בלמו את הירידה החדה.
ספטמבר 2020 – מדד ה-S&P 500 בארה"ב חזר לרמת השיא עם תחילת משבר הקורונה, ולא נראה שהוא הולך להיעצר. מרבית השווקים בעולם תיקנו את הירידות של חודש מרץ, כאשר הבורסה הישראלית תיקנה מחצית הדרך, ורחוקה כ-20% מהרמה שלפני פרוץ משבר הקורונה.
בהתאם, השקל התחזק אל מול הדולר (וגם אל מול מטבעות אחרים) ונסחר באזור 3.40 שקלים לדולר. אם המגמה תימשך אנחנו צפויים לראות את השקל ממשיך להתחזק אל מול מטבעות העולם, ואת הדולר יורד לשערים נמוכים שלא נראו פה כבר שנים.
מרץ 2020 – לאחר שנים של התחזקות השקל, הדולר מתחזק מול רוב המטבעות המובילים בעולם ומול השקל בפרט. לקראת אמצע החודש הלחץ על בנק ישראל צפוי לגבור לאחר שיפרסם הפד האמריקאי את החלטת הריבית שלו. בפברואר התחזק הדולר מול רוב המטבעות העיקריים בעולם.
הסיבה להתחזקות הדולר היא התפרצות נגיף הקורונה והתפשטות נרחבת בעולם. כצפוי, בתקופת משבר השווקים יורדים בצורה חדה והמשקיעים בורחים לדולר שמתחזק עד לרמה של 3.82 שקלים בשיא. הצפי הוא שהשקל יתאושש אל מול הדולר והשווקים יתקנו את הירידה בהמשך השנה.
אוקטובר 2018 – אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס: "כרגע רק היחלשות השקל נראית גורם סיכון משמעותי להתחממות אינפלציה, אך בינתיים ההיחלשות שלו נרשמת בעיקר מול התחזקות הדולר בעולם. מול יתר המטבעות השקל שומר מתחילת החודש על יציבות".
אוגוסט 2018 – אייל גורביץ' המנתח הטכני של ביזפורטל סבור שהדולר ימשיך לעלות (הרחבה כאן)
הדולר בשיא של השנתיים האחרונות – מעל 3.7 שקלים, הכלכלנים סבורים שהכיוון מעלה יימשך (הרחבה כאן)
האנליסט הנריק גולברג מבנק נומורה היפני סבור שעליית הדולר בחודש האחרון היא התחזקות עונתית שמושפעת מהישראלים הרבים שנוסעים לחו"ל. נומורה היה מהבודדים שהמליצו למשקיעים למכור שקלים מול הדולר במרץ השנה, בשעה שעמד על 3.44 שקלים.
יולי 2018 – למרות העלייה בדולר בחודשים האחרונים, אייל גורביץ' המנתח הטכני של ביזפורטל סבור שהדולר הולך לרדת – "בכל ממדי הזמן הדולר משדר על כיוון שלילי. גם בממד הזמן הבינוני הוא רווי ולכן מעלה את הסבירות ולפיה מהלך העליות הגיע לידי מיצוי". להערכתו, הדולר יידרדר עד 3.45 שקלים לדולר.
יוני 2018 – הדולר מתחזק מול השקל – נסחר סביב 3.65 שקלים לדולר, והאנליסטים והכלכלנים מסבירים את העלייה "יש פה סיפור עולמי וסיפור מקומי". אומר רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי של קסם קרנות נאמנות ו-ETF מקבוצת אקסלנס, "הסיפור העולמי הוא שהדולר נמצא במהלך של התחזקות מול שורה ארוכה של מטבעות מובילים בעולם – כמו האירו, הין היפני, הפרנק השוויצרי ועוד. הסיבה העיקרית לכך היא תהליך עליית הריבית בארה"ב.
"ברמה המקומית, מכיוון שהריבית על הדולר עולה ואילו הריבית על השקל לא עלתה, המצב שנוצר הוא שעלויות הגידור כיום הן 2.6% ברמה שנתית, מה שמוריד משמעותית את כדאיות ביצוע הגידור. יש לכך השפעה גם על מגמת הגידורים של הגופים המוסדיים. אם אין גידורים, לא מוכרים דולרים. אחרי הרבה שנים, אנחנו מתחילים לראות תזוזה לכיוון של עלייה בחשיפות למטבע בשל העלייה בעלויות הגידור.
"ברמה המקומית נוצרו והתרחבו פערי הריביות הריאליים. נוצר מצב שבו פער הריביות הריאלי, הכולל גם את השפעת האינפלציה בנוסף לריביות הנומינליות, התרחב משמעותית לטובת הדולר. גורם שלישי ברמה המקומית הוא הגירעון המסחרי שהגיע במאי לרמת שיא. אחרי המון שנים, עברנו לעודף יבוא ביחס ליצוא: היצוא נחלש – בעיקר תרופות ורכיבי אלקטרוניקה – ומצד שני יש יציבות ואף עלייה קלה ביבוא, כתוצאה מצריכה פרטית חזקה, מעליית השכר בישראל וגורמים נוספים.
"לגבי ההמשך, יכולת חיזוי של שערי חליפין היא מורכבת מאוד, אבל אם מתייחסים לתיאוריות הכלכליות, כל הסימנים מעידים שהשקל צריך להמשיך להיחלש מול הדולר בטווח הבינוני". (להרחבה בדהמרקר)
כלכלני לאומי שוקי הון: "הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם בהמשך שנת 2018, מה שמקטין במידה מסויימת את הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית משמעותית בתיק ההשקעות, באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל. זאת, בעיקר בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות. יש לבחון בכל תיק השקעות מהי החשיפה המטבעית הרצויה, ולהשתמש בגידורי מטבע על פי הצורך, על מנת שלא לחרוג מחשיפה זו".
בועז אילון, תטא בית השקעות, מספק תחזית טכנית לשער הדולר : "המצב שנוצר מספק אפשרות לתיקון מעלה בשער הדולר שעשוי להגיע עד 3.75 אבל אל תתבלבלו, רוב הסיכויים הם שכל עלייה היא זמנית ותיקון בלבד למגמה היורדת. הסימנים שמגדילים את סיכויי הירידה הם: המגמה ארוכת הטווח שבה יורד שער הדולר משער 5 בשנת 2002; שבירה מטה של המשולש המתכנס ארוך הטווח; שבירת שפל נמוך יותר מזה של 2014 שהיה 3.41; הנתונים האובייקטיביים הם שנוצר עודף של דולרים בארץ בגלל ריבוי הנפקות של חברות ישראליות לחברות מחו"ל שמכניסה מיליארדי דולרים לישראלים; הריבית הדולרית הגבוהה ומאמצי בנק ישראל לחזק את הדולר ממתנים מאוד את הירידה אבל אין בכוחם להפוך את הכיוון ארוך הטווח; לפיכך התחזית היא אפשרות להתחזקות זמנית נוספת עשעויה להגיע עד 3.75 שלני המשך ירידה. היעד לשער הדולר הוא 3.2 עד אמצע 2019".
כלכלני לידר שוקי הון מעריכים פיחות עונתי בקיץ – "שע"ח של השקל פוחת ב-0.45% בשבוע הראשון של חודש יוני לאחר ייסוף של 2.6% בחודש מאי. מה עשוי להביא להתחדשות מגמת הפיחות המתון בחודשים הקרובים? ירידה בעודף בחשבון השוטף: ביום רביעי הקרוב הלמ"ס תפרסם את נתוני מאזן התשלומים לרבעון ראשון. לפי נתוני היבוא והיצוא ברבעון ראשון (גם סחורות וגם שירותים) של נתוני החשבונאות הלאומיים, צפויה ירידה חדה בעודף בחשבון השוטף ברבעון ראשון, בפרט בשל הזינוק ביבוא מכוניות ברבעון זה. לאחר עודף של 2.6 מיליארד דולר ברבעון אחרון של 2017 ,העודף ברבעון ראשון עלול לרדת ל-1.2-1.5 מיליארד דולר בלבד (תחזית שלנו).
"עונתיות בחודשי הקיץ? בחודשי הקיץ קיים גידול בביקוש למט"ח על ידי ישראלים בשל עונת הנסיעות לחו"ל. בדקנו מה קרה לשע"ח של השקל בחודשים יולי-ספטמבר משנת 2011 ועד 2017 . בממוצע השקל פוחת ב-1.4% מול סל המטבעות. בחודשי הקיץ תוספת התיירים הישראלים אשר נוסעים לחו"ל מגיעה ל-0.9-1 מיליון איש (תוספת על הממוצע של יתר החודשים). בהנחה שכל תייר מוציא כ-1.5 אלף דולר לטיול בחו"ל (כולל עלות טיסות לחברות תעופה זרות) מדובר בתוספת ביקוש למט"ח של 1.5 מיליארד דולר. במקביל, לפי נתוני הלמ"ס, אין גידול עונתי של תיירים מחו"ל לישראל בחודשי הקיץ".
UBS בתחזית גלובלית על הדולר ושערי המט"ח – " האירו יהיה חזק מול הדולר. האירו יעמוד להערכתנו ברמה של 1.25 דולר בסוף השנה, כלומר מכאן הוא צפוי להתחזק מול הדולר ב-5%-6%. הליש"ט תתחזק יותר מול הדולר. הליש"ט תגיע לרמה של 1.42 דולר ולאחר מכן תמשיך להתחזק ל-1.48 דולר לליש"ט, כלומר להערכתו – התחזקות של 10%-12%. הסיבה לכך, היא שנתוני המאקרו הטובים שמגיעים מאירופה לא מגולמים בתוך המחירים היחסיים של המטבעות, אבל הנתונים בארה"ב כן מגולמים במחירים כך שמהבחינה הזאת עדיף להתמקד במטבעות אירופים. הדולר חזק מדי ביחס למטבעות האחרים".
מאי 2018 – בחודשיים האחרונים הדולר שינה כיוון ועלה (סוף סוף) כשהוא נושק ל-3.6 שקל לדולר. מדובר בעלייה של כ-6% בחודשיים, ורוב האנליסטים/ כלכלנים סבורים שהדולר ימשיך לעלות, אם כי בקצב נמוך משמעותית. בלידר שוקי הון מעריכים שהדולר ייסחר בעוד שנה מהיום במחיר של 3.7 שקל לדולר. כלומר, הדולר יתחזק, אך באופן מתון להערכתם.
מארס 2018 – בפברואר השקל חזר להתחזק והדולר ירד ל-3.4 שקל. הסיבה העיקרית – המלצות של כלכלנים רבים להשקיע בשקל. בבנקי ההשקעות – מריל לינץ' ומורגן סטנלי כותבים בסקירה שלהם לרכוש שקלים (ולמכור דולרים) – "אל תנסו לעמוד נגד הרוח, בנק ישראל לא יעצור את התחזקות השקל", כותבים האנליסטים של בנק אוף אמריקה מריל לינץ' למשקיעים. "לבנק ישראל נוח עם רמות שערי החליפין, ולא צפוי המשך התערבות אגרסיבי", כותבים במורגן סטנלי. הסקירות האלו פורסמו לאחר מפגש של נציגי הבנקים הזרים עם אנשי בנק ישראל, כך שזה ככל הנראה המסר שעבר, אם כי מדובר כמובן במסר בעייתי שאינו הקו הרגיל של בנק ישראל. כך או אחרת, המלחמות של בנק ישראל הם לעג לרש. הבנק רוכש דולרים בשנים האחרונות בהיקפים מטורפים ואין לזה בסופו של דבר שום השפעה על המסחר, הדולר עולה כאשר בנק ישראל רוכש וחוזר מיד למחיר הקודם כשבנק ישראל יוצא מהתמונה.
עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל – "הגורמים הבסיסיים ממשיכים לתמוך בהתחזקות השקל. בסיכום 2017 העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ב-10.5 מיליארד דולר (כ‑3 אחוזים מהתוצר), עודף משמעותי, אך ירידה לעומת השנתיים הקודמות. להערכתנו, במהלך הרבעונים הקרובים העודף בחשבון השוטף כאחוז מהתוצר צפוי להמשיך ולרדת בקצב מתון. אך הוא צפוי לחזור ולהתרחב במהלך השנתיים הבאות בעקבות הגידול הצפוי ביצוא הגז הטבעי ובשל ההשקעות הקודמות (והחדשות) של אינטל בישראל שיגדילו את היצוא. לכן, הגורמים הבסיסיים עדיין תומכים בחוזקו של השקל".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "בחמישי ובשישי (תחילת מארס) לא נקבע שער יציג של בנק ישראל על רקע העובדה שבנק ישראל לא נמצא במסחר והיו גורמים שניצלו את העובדה הזאת ומכרו מט"ח בהיקפים גדולים, חלקם גם ספקולנטים. היצעי מט"ח גדולים נרשמו מצד אחד והמעבר השני בנק ישראל הוריד את היקפי ההתערבות שלו בשוק המט"ח בצורה דרמטית. אם בנק ישראל לא ירכוש 2-3 מיליארד דולר בחודש, אזי יירשמו בכל חודש היצעי מט"ח בהיקף זה שאין מי שיספוג אותם בשוק.
"נכון לעכשיו יש עיוותי שוק ובנק ישראל ער לעניין העובדה הזאת. אם הדולר מבצע מהלך התחזקות אל עבר 1.21 דולר לאירו ובאותו הזמן שהדולר מתחזק בעולם הוא נופל מול השקל, אז ברור שיש כאן עיוות ופועלים שחקנים כנראה זרים. בנק ישראל יהיה חייב להתערב במסחר ובצורה עקבית, אחרת נחזור לרמות השפל של 2008 כשהדולר נסחר בשער של 3.22 שקלים. מפרסומים שונים עולה כי בנק ישראל העביר בפגישה עם בנקים זרים מסר כי הוא אינו מתכוון להתערב בשוק המט"ח בצורה משמעותית ולפיכך החליטו אותם בנקים שהשקל לפני מהלך התחזקות. אנחנו ממשיכים להעריך שעודפי מט"ח גדולים יביאו להמשך התחזקות השקל, אולם בנק ישראל ששומר על מדיניות חסויה ורוצה לייצר אי וודאות, לא בהכרח יחשוף את הקלפים שלו וייתן לכוחות השוק לדרדר את שער הדולר לשפל במהירות.
"להערכתנו בנק ישראל מגדיל את שיעור יתרות המט"ח ביחס לתמ"ג. ברור שבנק ישראל לא יוכל לשנות מגמה גלובלית, אבל הוא כן יכול להתערב כשיש עיוותי שוק וכשהוא מזהה שיש גורמים אינטרסנטים".
פברואר 2018 – אמיר כהנוביץ' מנהל מחלקת מאקרו של אקסלנס סבור שהדולר בכיוון מעלה – "השקל הפך בחודש האחרון למטבע הנחלש בעולם וזה יותר מסוכן מה'מתחזק בעולם'", אומר כהנוביץ' ומוסיף – "המשקיעים בורחים מהשקל, גם על רקע התדרדרות המצב הביטחוני. רואים את זה בחודש האחרון – השקל נחלש בחודש הזה מול היורו ב-5.0% ומול הדולר ב-3.6%,וזה התעצם בשבוע האחרון. בנק ישראל רוכב על ההיחלשות ומנסה לנכס אותה לרכישות המט"ח שלו שעד כה לא ממש הוכיחו את עצמן. בחודש ינואר יתרות המט"ח שלו גדלו מ-113 מיליארד ל-117.6 מיליארד. נראה שבנק ישראל היה צריך כמה F-16 בתחמושת המוניטרית שלו , יותר אפקטיבי ובטוח יותר זול. אנחנו לא נותנים הנחות לגבי שינויים עתידיים בשערי החליפין ומתייחסים אליהן כגורם סיכון, כך גם לגבי ציפיות האינפלציה. את סיכון היחלשות השקל לצמודים מוטב לנהל באמצעות פיזור ההשקעה למט"ח. היחלשות השקל מסוכנת במיוחד לתעשיית ההייטק שמתחרה על מהנדסים בשוק הבינלאומי ועלולה לחוות 'בריחת מוחות'".
כלכלני בנק לאומי מצפים להמשך הפיחות – "השקל הוסיף להיחלש מול הדולר על רקע התחזקות הדולר בעולם ופוחת בכ-2% מול הדולר. ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות בזירה המקומית עשויות להביא לפיחות נוסף של השקל בטווח המיידי".
ינואר 2018 – רוני גיטלין, מנהל מסחר בזירת עסקאות ומט"ח בבנק לאומי, מדגיש כי – "שער הדולר ברמה קריטית בפרספקטיבה היסטורית. בעשר השנים האחרונות זו הייתה נקודת שפל ממנה השער עלה. זה קרה כבר פעמיים: ב-2011 וב-2014. בשנת 2008, שער הדולר ירד אפילו ל-3.20 שקל לדולר – הרמה הנמוכה מאז 1997. ב-2011 לאחר הירידה ל-3.40 שקל לדולר, החל הדולר לטפס עד שהגיע ל-4.1 שקל לדולר; ב-2014 הדולר עלה עד שהגיע לרמה של 4.05 שקל לדולר, והשאלה הגדולה היא מה הולך לקרות עכשיו. אם הדולר יתחיל לעלות כפי שקרה בעבר, הוא בהחלט יכול לטפס לרמות גבוהות בהרבה מהשער הנוכחי. אם הגורמים הרלוונטיים לא יצליחו לשמור על הרמה והדולר יפרוץ למטה, אנחנו יכולים לראות את הדולר מגיע לשפל של 3.20 שקל לדולר. שער כזה טוב אמנם ליבואנים ולרוכשי המוצרים מחו"ל, אבל מדובר בפגיעה קשה לתעשיית הייצוא הישראלית".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, אומר במקביל להמשך הירידה בדולר – "על רקע הציפייה למהלכים מצד הבנק המרכזי האירופאי שאשר יתמכו בהעלאת ריבית האירו ובנתונים הכלכליים החיוביים בגוש האירו, נחלש הדולר אל מול האירו. בזירה המקומית, היחלשות הדולר בעולם, בתקופה בה רושם המטבע האמריקאי רמות שפל של 3.5 שנים מול השקל, תרמה לצלילת שער הדולר לעבר רמת 3.405 שקלים לשקל. ייסוף השקל גורם לפגיעה ישירה במשק הישראלי, כאשר חברות מתקשות להתחרות בייבוא זול, ומנגד, נאלצות להתמודד עם ייצוא בתנאי נחותים, בזמן שערך התמורה השקלית לייצוא הולך ויורד מיום ליום.
לשער הדולר היציג, ומחשבון הצמדה
"חברות רבות גידרו את התחייבותן המטבעית באמצעות עסקאות עתידיות, אחרי שרכשו את הדולר ברמות של 3.5 שקלים ולמעלה מכך. חברות אלה נדרשות להמציא ביטחונות לבנקים, כנגד עסקאות ההגנה. בהיעדר ביטחונות ועל רקע הייסוף החד המתמשך, שער הדולר-שקל מתקרב לסף המדרון התלול אשר עשוי להביא אותו במהירות לעבר רמת 3.2 שקלים ואף פחות מכך. במשרד האוצר ובבנק ישראל המבוגר האחראי כנראה נרדם בשמירה, ושכח את מחויבותו לשמירה על תנאי סחר נוחים לתעשייה המקומית, לצד, הבטחת עתיד התעסוקה במשק. ברמות שערים של 3.2, כאשר עלות מהנדס תוכנה התייקרה בתוך שנה ביותר מ-20% רק בגלל השינוי בשער החליפין וזאת עוד מבלי להתחשב בעליית השכר במשק, הרי בכך נעלם או נמחק יתרון משמעותי שהיה בהעסקת אנשי תוכנה ישראלים.
"בבנק ישראל בחרו להתעלם לחלוטין מהמתרחש בשוק המטבע המקומי, שכן, מדיווחי בנק ישראל שפורסמו רק בשבוע האחרון, למדנו כי בנק ישראל לא רכש דולרים במסגרת המדיניות לקיזוז השפעת הגז במהלך הרבעון הרביעי, ואלו בדצמבר, כאשר שער הדולר קרס חדות, בחר בנק ישראל לרכוש רק 100 מיליון דולר בלבד, סכום פחות מהיקף הרכישות בבוקר יום מסחר של ברוקר ישראלי. הניסוי שבנק ישראל והאוצר מבצעים על הגב המשק יצליח, אבל התעשייה תקרוס".
כלכלני לידר שוקי הון בגישה אחרת. למרות שרבים סבורים שהדולר יעלה לעומת השקל, בלידר סבורים שעוד שנה מחירו יהיה 3.48 שקל – עלייה זניחה ביחס למחיר הנוכחי. "בשנת 2017 היורו התחזק ב-16% מול הדולר, זאת למרות שלוש העלאות ריבית הפד מעבר לציפיות השוק בתחילת השנה. בנוסף, בניגוד לכישלונות האחרים של טראמפ בשינוי מדיניות כגון בתחום ביטוח הבריאות וביטול Obamacare", מדגישים כלכלני לידר, "טראמפ הצליח להעביר רפורמה יחסית משמעותית בתחום הורדת המסים על הסקטור העסקי ועידוד ההשקעות. כמוכן קיימת הטבה להחזרה של רווחים של חברות אמריקאיות לארה"ב. מנגד, באירופה דראגי הודיע על מדיניות של tapering – צמצום היקף רכישות האג"ח על ידי ה- ECB. בשני האזורים ארה"ב ואירופה, הנתונים הכלכליים היו חזקים יחסית והפתיעו לטובה. אינפלציית הליבה נותרה נמוכה גם באירופה – 0.9%, וגם בארה"ב – 1.5%".
אז מה הביא להיחלשות הדולר ולמה הוא צפוי להערכתם להמשיך ולהיות חלש? ובכן, בלידר מסבירים כי ההיחלשות בפרט לקראת סוף השנה נובעת מהלחץ הבסיסי להתחזקות היורו על חשבון הדולר וגן לפערי הגירעונות בין אירופה לארה"ב – "חשוב לזכור שקיים לחץ בסיסי להתחזקות היורו: אירופה נהנית מעודף בחשבון השוטף של 3.1% תוצר, מול גרעון בחשבון השוטף של 2.5% בארה"ב. כלומר קיים לחץ בסיסי להתחזקות היורו והיחלשות הדולר.
"השווקים מודאגים מ-deficits twin. התוכנית של טראמפ צפויה להגדיל את הגירעון התקציבי באופן משמעותי ב-1 עד 1.4 טריליון דולר בעשור הקרוב. עלייה בגירעון התקציבי צפויה לתרום לגידול בגרעון במאזן התשלומים. המשק האמריקאי נמצא בניצול מלא של גורמי ייצור ולכן הורדת מסים לא בהכרח תביא לגידול מהיר בפעילות בארה"ב, אלא צפויה להביא לגידול ביבוא כדי לספק את תוספת הביקושים המקומיים".
כלכלני בנק לאומי סבורים ששער החליפין של הדולר נמוך מדי – "הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם במהלך שנת 2018", כותבים כלכלני לאומי, "התרחבות זו ממתנת את הלחץ לתיסוף השקל, ויכולה אף להביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית בתיק ההשקעות באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל ללא גידור החשיפה המטבעית. זאת, גם בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות. עוד נציין כי התיסוף שנרשם בשקל מול הדולר במהלך שנת 2017, נבע רובו ככולו מהיחלשות הדולר בעולם, במקביל לאופטימיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים".
דצמבר 2017 – אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המאקרו של מיטב דש, בראיון מיוחד להון – "השקל-דולר זה סיפור מדהים. אין שום מטבע בעולם שהתחזק מול הדולר בחמש השנים האחרונות, חוץ מהשקל. והשקל התחזק ב-10% בתקופה זו מול הדולר. כמובן שזה מוסבר בעודף השקעות בחברות ישראליות, עודף בחשבון השוטף ועודף ייצור, אבל יש עוד מדינות שיש בהן עודף ייצור והשקעות בחברות טכנולוגיה – ולכן נראה שהשקל התחזק קצת יותר מדי. דווקא במבט ל-2018 יש סיכוי שהכיוון ישתנה. וזאת מכמה סיבות: צפויה האטה בצמיחה במשק הישראלי. סטנלי פישר אמר בזמנו כי 'למשק חזק יש מטבע חזק', כך שאם המשק נחלש, המטבע צפוי להיחלש יחד אתו. בנק ישראל לא הולך להעלות את הריבית, בעוד שבנקים אחרים בעולם כן יעלו ריבית. זה אמור להחליש את השקל. כמות גדולה מאוד של כספים נכנסת אל הגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיה והחיסכון לטווח ארוך. חלקו של הכסף הולך לחו"ל, והחלק הזה הולך וגדל – עוד סיבה ללחץ על השקל. לסיכום, אם אני מסתכל על השנה הקרובה, גדל הסיכוי להיחלשות השקל הבלתי מנוצח" (לראיון המלא)
נובמבר 2017 – כלכלני בנק אגוד, בראשות ראש תחום מחקר והאנליסטית הראשית אורלי אברהם, כותבים בסקירתם השבועית כי להערכתם "הדולר צפוי להתחזק אל מול המטבעות העיקריים בעולם בטווח הבינוני-ארוך. זאת בשל ציפיותינו לגידול בפערי הריביות בין ארה"ב לעולם, צפי להמשך העלאות ריבית בארה"ב בקצב מתון ומדוד, וחוזקה היחסי של הכלכלה האמריקאית מול רוב המדינות בעולם. "מפרסומים עולה כי ישראל צפויה להיכנס למדד האג"ח הממשלתיות WGBI של בורסת לונדון בתקופה הקרובה וייתכן שכבר בדצמבר. למהלך עשויות להיות השלכות משמעותיות על המטבע הישראלי באופן ישיר ועל ציפיות האינפלציה באופן עקיף. מדובר בהרחבה של מדד אג"ח ממשלתיות עולמי שעוקב אחר ביצועי האג"ח של 23 מדינות ומשמש מדד ייחוס מקובל. הכניסה למדד היוקרתי עשויה להשפיע בשני אופנים משמעותיים על שוק ההון המקומי: מצד אחד ייתכנו ביקושים גבוהים לאג"ח הממשלתיות (על פי הערכות ביקושים בהיקף של כ- 2 מיליארד דולר), שיכניסו הון זר לישראל דבר שעלול לגרום להתחזקות נוספת של השקל דבר שעלול להכביד על האינפלציה ובכך גם ינמיך את סיכויי העלאת הריבית בארץ בטווח הקרוב" מסבירה אברהם. זאת, על רקע "פרסום פרוטוקול הפד אשר חבריו חוששים מהאינפלציה הנמוכה, מה שמוביל להערכות כי תיתכנה פחות העלאות ריבית במהלך 2018 מכפי שהעריכו עד כה".
בנוסף, מציינת אברהם "אנו מעלים את החשיפה המנייתית המומלצת בתיק המייצג מ- 18% ל- 22% ובתיק הספקולטיבי מ- 36% ל- 40% על חשבון אפיק מזומן, בחלוקה שווה בין ישראל לחו"ל. זאת על רקע המשך השיפור בנתוני המאקרו בעולם ותוצאות חיוביות של הדוחות הכספיים לרבעון השלישי. וסביבת ריביות נמוכה יחסית אשר צפויה להימשך בארץ ובעולם, מה שממשיך לתמוך באפיק המנייתי המהווה אלטרנטיבת השקעה מעניינת כחלק מהתיק בהתאם לאהבת הסיכון".
יולי 2017 – הדולר הוא המטבע השולט בעולם. עשר שנים אחרי הפאניקה בשווקים שהמקור שלה היה ארה"ב, ומסתבר שהמשבר הגדול, הפך את הדולר לחשוב יותר עבור שאר העולם מאשר אי-פעם בעבר. הדולר נשאר הכוח הדומיננטי במסחר העולמי. הירידה האיטית שהיתה בשיעור ההחזקות הדולריות של הבנקים המרכזיים בעולם שניסו לגוון את השקעותיהם, נעצרה. לבנקים המסחריים של יפן, גרמניה, צרפת ובריטניה יש נכסים דולרים בסכומי עתק וגם התחייבויות בדולרים יותר מאשר במטבעות המקומיים שלהם. (הרחבה כאן)
הדומיננטיות של הדולר בוחנת שוב את העולם: חוקים שנועדו להפוך את העולם הפיננסי לבטוח יותר כבר הפכו את הדולרים לנדירים יותר. וכדי להוסיף מכאוב לפצע, הפדרל ריזרב יונק כעת דולרים מן המערכת הפיננסית העולמית כשהוא מנסה להדק את המדיניות המוניטרית שלו.
שופרסל, רשת המזון הגדולה בארץ – מה כבר יכול לאיים עלייה? אה, נכון – תחרות. התחרות בעולם הקמעונאות ובמיוחד בשוק המזון חריפה. אז זהו – שמסתבר שפחות מבעבר. התחרות בעידן של אחרי מגה, נחלשה, אפילו נחלשה מאוד.
טוב, נראה שהאיום הגדול הוא רכישות מזון דרך האינטרנט, וזה בטח איום משמעותי, אבל לא בטוח שהאיום הגדול ביותר. רכישות דרך האינטרנט כאשר האתר שלך מוביל וחזק בתחום זה עשוי להיות דווקא יתרון, סוג של הזדמנות להיות שליט גם ברכישות המזון באינטרנט. נכון, יש איומים באינטרנט רחבים יות ר- מרשתות מקבילות, מחנויות רשת, מירידה צפוייה במחירים בעקבות העלויות הנמוכות יותר דרך תפעול ברשת. אז עם כל הכבוד לאינטרנט, זה לא האיום המשמעותי, ואולי לא דווקא איום בכלל.
האיום הגדול לטווח הקרוב דווקא נמצא "בבית", אבל רגע לפני כן – נזכיר לכם את הדוחות שפורסמו לאחרונה. שופרסל דיווחה השבוע על תוצאות טובות, והמניה בהתאם הגיבה בחיוב. רשת הקמעונאות הגדולה ביותר בארץ, אמנם דיווחה על קיפאון בשורת ההכנסות – כ-3 מיליארד שקל ברבעון השלישי של השנה, אך הרווח התפעולי ממשיך לעלות – 115 מיליון שקל – עלייה של 10% ביחס לרבעון המקביל ב-2016. בשורה התחתונה הרוויחה החברה 65 מיליון שקל לעומת 51 מיליון שקל ברבעון המקביל.
שופרסל מצליחה להגדיל רווחים למרות…העלייה בשכר מינימום. שימו לב לנתונים הבאים:
- רוב עובדי החברה מקבלים שכר מינימום
- שכר המינימום עלה בכמה פעימות (בשנתיים האחרונות) – מ-4,300 שקל ל-5.300 שקל (האחרונה ממש עכשיו).
- "הפגיעה" בשופרסל בשנת 2017 כתוצאה מעליית שכר המינימום (הערכות מוקדמות של ההנהלה) – 55 מיליון שקל
- "הפגיעה" הצפויה בשנת 2018 ביחס לשנת 2017 (הערכות מוקדמות של ההנהלה) – 55 מיליון שקל ביחס ל-2017 ו-110 מיליון שקל ביחס לשנת 2016
המשמעות – הוצאות השכר של שופרסל צפויות לעלות ב-2017 ב-55 מיליון שקל לעומת שנת 2016, ולמרות זאת היא הגדילה את הרווח בממוצע של 10 מיליון שקל ברבעון – המשמעות היא פשוטה, שופרסל (ויתר הקמעונאיות) גלגלו עלינו את כל העלאת השכר של העובדים ויותר מזה.
אז נכון, בשופרסל עשויים לטעון – "המחירים לא עלו, מה אתם רוצים?" וזה כנראה נכון (לפחות הפתיח של הטענה), אבל הם יכלו לרדת, ועדיין שופרסל היתה מרוויחה טוב (למרות עליית השכר). אחרי הכל, מאיזה זווית שלא מסתכלים על זה – אנחנו (הקונים) מממנים את העובדים ואת הרווחים של שופרסל, והשנה מימנו הרבה יותר משנה קודמת.
מסקנה נוספת היא שב-2018 שופרסל מתחילה את השורה התחתונה עם "מינוס" 55 מיליון שקל (ההערכות עשויות להשתנות, אך בכל מקרה יהיה מדובר בסכום באזור זה) – הוצאות השכר שלה צפויות לעלות בסכום זה. אז או שהיא תצליח שוב מעין "לגלגל" עלינו את העלאת השכר, או שיהיה לה קשה יותר לצמוח בשורה התחתונה.
כך או אחרת, צריך להגיד מילה טובה לאיציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל שמוביל אותה במעשים ופחות בדיבורים, וחילץ אותה ממשבר לא קטן מלפני שלוש שנים. שופרסל סבלה מהשוק בדיוק כמו מגה, רק שלהבדיל ממגה שלא היתה גמישה לשינויים, שופרסל עשתה מהלך עמוק של רה-ארגון והתייעלות, והצליחה לצאת מהמשבר, אפילו מחוזקת יותר.
הדוחות הכספיים של שופרסל היו כאמור טובים, והנה מה שיש לאנליסטים להגיד עליהם – מיכל אלשיך, אנליסטת באקסלנס ברוקראז' – "תוצאות תפעוליות טובות לשופרסל ברבעון הרביעי, עם יציבות ברווח הנקי והמשך צמיחה קלה ב-2018. אנו צופים יציבות ברווח הנקי ברבעון 4 (בנטרול הכנסה חד"פ בגין נדל"ן ברבעון אשתקד) עם צפי לגידול נאה בתפעולי בעקבות מספרי השוואה נוחים והמשך שיפור, אך מנגד עלייה בהוצ' המימון והמס שהיו אשתקד נמוכות. בסה"כ אנו צופים כי שופרסל תסיים את 2017 עם רווח נקי (בנטרול חד"פ) של כ-263 מ' שקל, עלייה של כ-10% לעומת הרוח הנקי (בנטרול חד"פ ב-2016). ב-2018 אנו חוזים צמיחה של 7% ברווח הנקי על רקע התוספת של ניו פארם (שסביר שתספק בהתחלה רווח נמוך ותשתפר בעתיד), שיפור בכרטיסי האשראי והמשך שיפור קל בקמעונאות".
ביחס לתחרות בין רשתות השיווק מעריכה אלשיך כי "מאז כניסת יינות ביתן התחרות במרכזי הערים הצטמצמה, מה שתמך, בשילוב עם עליית השכר, בעליית מחירים בסקטור זה. בדיסקאונט לדעתנו התחרות עדיין חזקה. בהסתכלות קדימה קיימות מגמות מעורבות: מחד מסתמנים קשיים אצל יינות ביתן, המתחרה העיקרית של שופרסל במרכזי הערים, מה שמאפשר עלייה ברמת המחירים. הפורמט העירוני של שופרסל היווה ב-2016 כ-20% בלבד מהמכירות, אך הרווחיות בו עמדה על 4.2% ביחס לכ-1.2% בלבד בדיסקאונט (שכולל את האונליין). מנגד, לאחרונה רמי לוי הודיע על כוונתו להיכנס למרכזי הערים. מהלך זה עלול להחריף את התחרות בטווח ארוך.
אלשיך מסכמת כי "שופרסל נמצאת במצב מצוין והמומנטום, שצפוי לכלול המשך תוצאות טובות עם אפשרות לפוטנציאל כתוצאה משינויים ביינות ביתן – הוא ללא ספק נוח ביותר, אך כדאי לקחת בחשבון כי מבחינת תמחור, החברה נסחרת במכפילים גבוהים ביחס לעבר של כ-20.9 בגין התוצאות החזויות ל-2017 וכ-19.0 בגין התוצאות החזויות ל-2018 (הערכת אקסלנס ברוקראז', בנטרול המיעוט המחזיק בכרטיסי אשראי). תמחור המניה אינו משקף אפסייד גבוה ואנו ממשיכים להמליץ בתשואת שוק במ"י של 19.8 שקל (ללא שינוי) – לעומת מחיר שוק של כ-22.5 שקל".
מעודכן ל-03/2018
משכנתא במגזר הערבי – למה 20% מהאוכלוסייה מקבלים רק 2% מהיקף המשכנתאות? איך זה שהנכסים במגזר הערבי לא רשומים בצורה מסודרת? ומה הפתרונות ?
המשכנתאות במגזר הערבי הן בהיקף נמוך מאשר אמור היה להיות – שיעור המגזר הערבי באוכלוסייה עולה על 20%, אבל המשכנתאות של המגזר הערבי בכללותו מסתכמות בכ-2% מהיקף המשכנתאות בכלל. איך זה? איך בעצם 20% מהציבור לוקח רק 2% משכנתאות? אז בראש וראשונה מדובר בעניין גיאוגרפי,, במקומות בהן המגזר הערבי נמצא, מחירי הדירות יחסית נמוכים לעומת מחירי דירות באזורי הביקוש במרכז הארץ. אבל זו סיבה שמנית, הסיבה העיקרית היא שהם פשוט לא מקבלים וחלקם גם לא מבקש. הבעיה הגדולה היא הכשלים המבניים שקיימים בתחום המשכנתאות ללקוחות מהמגזר הערבי.
בבנק ישראל מנסים להבין את הכשלים בשוק, ומניתוח מאגר נתונים של השנים האחרונות הם מגיעים למסקנה כי קיים הבדל בריבית המשכנתא בין המגזר הערבי למגזר היהודי – "מניתוח הריבית על המשכנתאות עולה כי קיים פער נמוך, של כ-0.1 נקודות אחוז, בריבית בין לקוחות מהמגזר הערבי ללקוחות מהמגזר היהודי ביישובים מעורבים. לעומת זאת, עבור יישובים שאינם מעורבים, נמצא כי ביישובי המגזר הערבי הריבית על המשכנתאות גבוהה בכ-0.3 נקודות אחוז בהשוואה ליישובי המגזר היהודי.
"הפער האמור בריביות הנו בנטרול הבדלים בחלק ממאפייני הסיכון של הלווים", ממשיכים בבנק ישראל ומוסיפים – "הפער משקף ככל הנראה את הסיכון הנובע מהקושי במימוש הנכס על ידי הבנק ביישובים ערביים במקרה של כשל הלווה. בנוסף, ייתכן שהפער משקף אף פערים ביציבות התעסוקתית של הלווה ומשתנים נוספים שאינם קיימים במאגר הנתונים".
וממה באמת יכול לנבוע הפער? בבנק ישראל טוענים שקיימות מספר סיבות – "קשיים ברישום הנכס והעמדתו כבטוחה- הכשלים המבניים הקיימים בתחום הדיור ביישובי המגזר הערבי, ובראשם היעדר רישום הבעלות על נכסים והקושי במימושם, מובילים לנגישות נמוכה של לקוחות המגזר למשכנתאות ולהשפעה על גובה הריביות.
"כמו כן, המבנה התחרותי של תחום האשראי לדיור במגזר הערבי – הקשיים במשכון ובמימוש הנכסים הביאו לכך שחלק מהבנקים הדירו בעבר את רגליהם משוק האשראי לדיור ביישובים ערביים, ולכן התחרות בשוק זה מצומצמת יותר. עם זאת, בעשור האחרון חל גידול של כ-90 אחוזים במספר הסניפים ביישובים ערביים. המיקוד העסקי הגובר של הבנקים ביישובים הערביים פועל להגברת התחרות בשירותי הבנקאות במגזר".
אז מה עושים? ובכן, על רקע הקשיים המבניים האלו, חלק מהבנקים החלו להציע הלוואות לצורכי דיור למגזר הערבי לתקופות ארוכות (של מעל 10 שנים ואף עד 20 שנים) ללא משכון נכס. "הלוואות אלה מתאפיינות בהיקפים מצומצמים יחסית עבור משק בית בודד והריבית עליהן גבוהה יותר מהריבית על משכנתאות, שכן מדובר בהלוואה ללא בטוחה", אומרים בבנק ישראל וממשיכים – "על מנת לסייע בהגברת היצע האשראי לדיור למגזר הערבי ושיפור תנאי ההלוואות ללוים מהמגזר יש לקדם תכניות ממשלתיות לרישום זכויות במרשם המקרקעין, דבר אשר יגדיל את היכולת של הלווים להעמיד את הנכסים כבטוחה, יפחית את הסיכון שבהלוואה, וישפר את היצע האשראי ומחירו. בהקשר זה, תכנית הממשלה והרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים (החלטה מספר 922 בנושא פיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2016-2020), צפויה לסייע ללקוחות המגזר ליטול משכנתאות בשנים הקרובות, שכן היא מגדילה את היקף הבניה הרוויה על קרקעות ממשלתיות במגזר הערבי, בהן הבעלות על הדירות ניתנת לרישום.
"מאפייניו הייחודיים של שוק הדיור במגזר הערבי מוכרים בקרב קובעי המדיניות וקיבלו ביטוי בהחלטות, בתוכניות ממשלה, בוועדות ובדוחות שונים. כך למשל, דו"ח ועדת אור (2003) שם דגש על היעדרן של תכניות מתאר ותכניות אב ביישובי המגזר הערבי כגורם להתפתחותה של תופעה נרחבת של בניית בתים ללא רישיון. התייחסויות דומות ניתן לראות גם בהצעת הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה לפתרון סוגיית התכנון והדיור במגזר הערבי (2011), בדו"ח צוות 120 הימים להתמודדות עם מצוקת הדיור ביישובי המיעוטים (2015) ובהחלטת הממשלה בנושא פיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2020-2016 (החלטה מספר 922). החלטה זו קבעה בין השאר כי יש להנחות את משרד הבינוי והשיכון לסבסד את עלויות הפיתוח ביישובים אשר יכרתו הסכמים לבנייה רוויה בקרקע של רשות מקרקעי ישראל.
מגזר ערבי – בעיה ברישום הנכסים
"הכשלים המתוארים במגזר הערבי בהליכי התכנון, השיווק, הפיתוח והרישום באים לידי ביטוי, בין היתר, בקושי משמעותי ברישום של בעלי הזכויות במרשם המקרקעין – ולכן באים לידי ביטוי בקושי בתהליך שיעבוד הנכסים לצורך העמדת אשראי לדיור. לאור קשיים אלו, נאלצים חלק מהלקוחות במגזר הערבי ליטול הלוואות לצורכי דיור כהלוואות צרכניות (ללא משכון נכס). הלוואות צרכניות אלו מתאפיינות בסכומים גבוהים יותר ובמח"מ ארוך יותר, בהשוואה להלוואות צרכניות שאינן לצורכי דיור. בנוסף, ניכר שוני בהרכב הביקוש לדיור בין המגזר הערבי למגזר היהודי: במגזר היהודי מרבית הדירות נרכשות, בעוד שבמגזר הערבי מרביתן נבנות באופן עצמאי.
"הנגישות לאשראי הדיור במגזר הערבי – סוגיית נגישות המימון לצורכי דיור (משכנתאות) במגזר הערבי עלתה לסדר היום הציבורי בשנים האחרונות. הטענה המרכזית שהועלתה בהקשר זה היא כי נגישותם של לקוחות המגזר הערבי לאשראי לדיור נמוכה באופן משמעותי מזו של לקוחות המגזר היהודי. מהנתונים שמצויים בידי הפיקוח על הבנקים עולה כי שיעור המשכנתאות שהועמדו בין השנים 2014-2010 עבור לקוחות המגזר הערבי הינו כ-2%, והוא זעום בהשוואה לחלקם היחסי באוכלוסייה, העומד על כ-21.4%.
"ביישובים המעורבים שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי עומד על כ-4%, בהשוואה לחלקם היחסי ביישובים אלה העומד על כ-24%. ביישובים שאינם מעורבים שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי עומד על כ-1% בלבד, בהשוואה לחלקם היחסי ביישובים אלה העומד על כ-20.5%. בעיית נגישותם של לקוחות המגזר הערבי לאשראי לדיור בולטת גם בהשוואה ללקוחות יהודיים באשכול חברתי-כלכלי נמוך, המאפיין את מרבית הלקוחות הערביים
"ריבית המשכנתאות – בהתבסס על מספרן המצומצם של ההלוואות לדיור שניתנו ללקוחות המגזר הערבי, כאמור לעיל, נבחנו הריביות על הלוואות לדיור הן ביישובים מעורבים והן ביישובים שאינם מעורבים. ממצאי הבדיקה מראים כי ביישובים מעורבים קיים פער נמוך (אך מובהק) של כ-0.1 נקודות אחוז בריבית על המשכנתאות בין לקוחות ערביים ולקוחות יהודיים בעלי מאפיינים דומים (על פי הנתונים שברשותנו, שאינם מלאים). לעומת זאת, ביישובים שאינם מעורבים נמצא כי הריבית על המשכנתאות עבור לקוחות המגזר הערבי גבוהה (באופן מובהק) בכ-0.3 נקודות אחוז בהשוואה ללקוחות המגזר היהודי (כאשר הריבית המשוקללת הממוצעת בין השנים 2014-2010 עמדה על 2.7% בשנים אלו)".
עוד עולה מניתוח הנתונים – הלווים מהמגזר הערבי מתאפיינים בהכנסה נמוכה יותר של משק הבית, בשיעור מימון גבוה יותר ובתקופה ממוצעת לפירעון ארוכה יותר בהשוואה ללווים מהמגזר היהודי – גורמים המעלים את הסיכון בהלוואה. "לעומת זאת, ביישובים שאינם מעורבים שיעור המימון בהלוואות שנטלו לווים מהמגזר הערבי נמוך יותר מאלו במגזר היהודי" מציינים בבנק ישראל וממשיכים – "הפערים בהכנסות משק הבית נמוכים יותר (אולם קיים פער ניכר באשכול החברתי-כלכלי הממוצע). בנוסף, מרבית ההלוואות לתושבי המגזר הערבי ביישובים שאינם מעורבים ניתנות ללקוחות אשר אינם מחזיקים בחשבון עו"ש בבנק המלווה, מה שמעיד על הכרות מוגבלת של הבנק עם נוטל ההלוואה.
"הסברים אפשריים לפערים בנגישות למשכנתא עבור נכסים ביישובים יהודיים לעומת יישובים ערביים – קשיים ברישום הנכס והעמדתו כבטוחה לצורך לקיחת משכנתא ביישובים הערביים – חלק ניכר מהנכסים ביישובים הערביים בנויים על קרקעות מושע (בעלות משותפת על מקרקעין) ללא חלוקה מסודרת לחלקות או בבעלות משפחתית. בעיה זו מקשה על הלווים להעמיד את הנכס הספציפי כבטוחה לצורך קבלת אשראי לדיור.
"קשיים במימוש הנכס במקרה של חדלות פירעון הלווה – מאפייניו הייחודיים של שוק הדיור במגזר הערבי מגבילים את יכולת המימוש של הנכס בידי הבנק במקרה של חדלות פירעון, ובכך מגדילים באופן טבעי את הסיכון בהלוואה.
"המבנה התחרותי של תחום האשראי לדיור במגזר הערבי – הקשיים במשכון ובמימוש הנכסים הביאו לכך שחלק מהבנקים הדירו רגליהם משוק האשראי לדיור ביישובים ערביים, ולכן התחרות בשוק זה מצומצמת. בעקבות זאת, חלק מלקוחות המגזר הערבי נאלצים ליטול הלוואות צרכניות כחלופה למשכנתאות . מנגד, בשנים האחרונות הבנקים מרחיבים את פעילותם בקרב המגזר הערבי והדבר משתקף, בין היתר, בפתיחת סניפים רבים ביישובים ערביים, בשונה מהמגמה ביישובים היהודיים והמעורבים. נתוני הפיקוח על הבנקים מראים כי מספר סניפי הבנקים במגזר כמעט והוכפל בעשר השנים האחרונות. המיקוד הגובר של הבנקים במגזר הערבי צפוי להוביל להגברת היצע השירותים הפיננסיים למגזר הערבי, ובהם היצע האשראי לדיור.
"הועדות השונות שעסקו לאורך השנים בקידום פתרונות לסוגיית הדיור במגזר הערבי העלו מגוון רחב של צעדים בהם ניתן לנקוט . על מנת לסייע בהגברת היצע האשראי לדיור למגזר הערבי יש לקדם תכניות ממשלתיות לרישום זכויות במרשם המקרקעין. רישום מסודר במרשם המקרקעין של הזכויות בנכסים יוכל להגדיל את היכולת של הלווים להעמיד את הנכסים כבטוחה ולכן יפחית את הסיכון שבהלוואה. כמו כן, מימוש החלטת הממשלה צפוי להגדיל את היצע הדירות למגזר הערבי, ולאפשר לתושבי המגזר ליטול משכנתאות בגין נכסים אלה, הניתנים לרישום ולשעבוד כבטוחה.
איגוד הבנקים מגיב – אנחנו לא אשמים
איגוד הבנקים מעביר את התפוח אדמה הלוהט למגרש אחר. לגישתם, המערכת הבנקאית משקיעה בשנים האחרונות מאמצים גדולים לשיפור הנגישות לאשראי במגזר הערבי על מנת להתגבר על הקשיים המבניים במגזר זה – "במסגרת מאמצים אלה, גדל מערך הסניפים במגזר הערבי ב-90% בעשור האחרון", מסבירים באגוד הבנקים, "לעומת עלייה של 4% בלבד במספר הסניפים ביישובים יהודיים.
"בשנים האחרונות מגמה זאת התעצמה, כאשר משנת 2010 גדל מספר הסניפים ביישובים ערבים ב-32% (לעומת צמצום של 7% במספר הסניפים ביישובים יהודים). במקביל, נעשה מאמץ מיוחד לגוון את מוצרי האשראי ללווים מהמגזר הערבי, כדי לסייע ולאפשר חלופות ללווים שאין ביכולתם למשכן את הנכס כנגד הלוואה לדיור.
"בנוסף לכך, המערכת הבנקאית מנהלת דיונים עם גורמי ממשל, בהם המועצה הלאומית לכלכלה, כדי למצוא פתרונות לקשיים ביישובי המגזר הערבי, ובעיקרם העדר רישום בעלות על הנכסים. ככלל, הלוואת משכנתא ניתנת כנגד שעבוד הנכס לבנק, אולם ביישובים רבים במגזר הערבי אין רישום מוסדר של החלקות ושל הנכסים, ובהעדר רישום כזה לא ניתן לשעבד את הנכס כנגד הלוואה.
"הבנקים מנסים למצוא פתרונות לבעיה זאת, במקרים רבים באמצעות מתן אשראי ללא משכון, בהיקף גדול יותר ולתקופה ארוכה יותר בהשוואה לאשראי צרכני, כדי לתת מענה לקשיי הלקוחות. ככלל, רמת הסיכון של אשראי זה, שאינו מגובה בבטוחה, גבוהה יותר, וסיכון זה בא לידי ביטוי במחירו. אנו מצטרפים לבנק ישראל בקריאה לממשלה לקדם פתרון בעיית רישום הנכסים במגזר הערבי".
הגיע הזמן: ביטוח סיעודי ממלכתי; המימון מעודפי המיסים – אחרי שהקופה התמלאה ממיסים בגין רווח ההון במובילאיי, ואחרי שזרמו מיסים בגלל ההקלה במס על הדיבידנד עד לסוף ספטמבר, נוצר עודף של קרוב ל-20 מיליארד שקל. עכשיו מתברר שחלק גדול מהעודף הזה יילך לביטוח סיעודי – ובצדק.
"אחרי שנים של הזנחה פושעת אנחנו נותנים פתרון מלא, לא נשאיר אף אזרח בלי כיסוי סיעודי", אומר שר האוצר כחלון, ומבטיח בעצם מהפכה בתחום הביטוח הסיעודי.כחלון לצד שר הבריאות יעקב ליצמן, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וסגן שר האוצר הרב יצחק כהן, הציגו הערב את תוכנית הביטוח הסיעודי הממלכתי.
"סיימנו עכשיו שיחה עם ראש הממשלה", אמר כחלון, "והוא בירך על התוכנית – ביטוח סיעודי ממלכתי. הוא גם חושב שזו הדרך הנכונה. משבר הביטוח הסיעודי זה אחד המשברים הגדולים שנתקלנו בהם. כמו הרבה משברים אנחנו מגיעים למשבר הזה אחרי שנים של הזנחה פושעת. הפקירו עשרות אלפי קשישים לחסדו של הגורל. מול עינינו עמדה הבטחה אחת: לא להשאיר אף אזרח ללא כיסוי סיעודי. זה הדור שבנה את המדינה ויש לנו חובה אליהם ולא נפקיר אותם".
ואכן, המצב שנוצר בביטוחים הפנסיונים ובביטוחים דרך קופות החולים הוא מחדל אחד גדול – אין בעצם ביטוח סיעודי שמכסה את המבוטחים דווקא כשהם צריכים ביטוח יותר מכל – בגילים המבוגרים יותר. האבסורד היה שדרך קופות הפנסיה הגדולות החוסכים זכו לביטוח סיעודי, אבל מי צריך ביטוח סיעודי בגיל 30, או בגיל 40? ודווקא כשיצאו החוסכים לפנסיה, התברר שברגע שהם מפסידים להפקיד בקופות הפנסיה הם לא מבוטחים.
כחלון מנסה לתקן זאת, אך חשוב להדגיש זה יעלה מיליארדים לקופת המדינה. "אנחנו ניתן מענה לכל קבוצות האוכלוסייה, וגם לדור שבנה את המדינה. יהיה מענה כולל במסגרת ביטוח סיעודי ממלכתי. לא יהיה מבחן הכנסה לילדים, ורופאים יגיעו הביתה לקשישים. רוב טיפולי השיניים לקשישים מעל גיל 75 יהיו חינם. מדובר בתכנית בהיקף של מעל מיליארד שקל. המדינה מכניסה עמוק את היד לכיס ולוקחת אחריות על האזרחים שלה.
"יש למדינת ישראל כלכלה חזקה. בחודשים האחרונים אני שומע אינסוף דיונים מה לעשות עם פירות הצמיחה. מבחינה ערכית, מוסרית וגם מבחינה כלכלית הדבר הטוב זה לשים את הכסף אצל האנשים האלה. הכסף הזה נותן רשת ביטחון ממלכתית להורים שלנו ולחלשים בחברה".
השר ליצמן החמיא לכחלון – "הוא מעולם לא אמר שאין כסף. הטיפולים יהיו יותר טובים, השעות יהיו יותר טובות ובעזרת השם יהיה בריאות".
יו"ר ההסתדרות ניסנקורן אמר כי "אנחנו משלימים מהלך של ביטוח סיעודי ממלכתי. אנחנו יכולים לבוא ולהגיד שמדינת ישראל שינתה את פניה בתחום הסיעודי. תוך תקופה קצרה נגיע למצב שחולים סיעודיים קשים יגיעו לקצבה של 5,000 שקל ומי שירצה להעסיק עובד ישראלי יקבל עוד תמרוץ של שעות והעובד יקבל תוספת שכר שתתגמל אותו על העבודה הקשה שהוא עושה. הנטל שקיים היום על הילדים במוסדות שלא נותנים לסיעודי לקבל אשפוז במוסד בגלל הכנסת הילד – יבוטל. זו בשורה אדירה שמורידה המון ביורוקרטיה. יש פה התגייסות בעזרה לסיעודי גם בביתו בשירותים רפואיים וגם בקהילה".
מכרו בזמן – הצרות של נאוי – תיק האשראי גדל, הרווח יורד!
האחים נאוי מימשו מניות ב-68 מיליון שקל, ומאז המניה ירדה ב-20%; הדוחות הכספיים מסבירים את הירידה
התוצאות של האחים נאוי ברבעון השלישי של השנה היו פושרות – הרווח הסתכם ב-15.8 מיליון שקל על הכנסות בסך 32.5 מיליון שקל, לעומת רווח של 16.1 מיליון שקל על הכנסות של 28.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברווח מוסברת על ידי גידול בהפרשה לחובות מסופקים – 2.9 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת סכום אפסי בתקופה המקבילה. כמו כן, נרשם גידול משמעותי בהוצאות הנהלה וכלליות (הכולל את שכר מנהלי החברה) מ-1.3 מיליון שקל ל-2.5 מיליון שקל.
התוצאות הפושרות האלו באים לאחר שביוני השנה מכרו האחים נאוי (שאול ודורי נאוי) בעלי השליטה בחברה 8.3% ממניות החברה בתמורה ל-68 מיליון שקל, לפי 25 שקל למניה. מאז צנחה המניה בלמעלה מ-20%.
הירידה ברווח מנוגדת לגידול בהיקף האשראי של החברה שמגיע לכ-2 מיליארד שקל. בהקשר זה, אומר אייל דבי, מנהל מחקר ני"ע ישראלים בלאומי שוקי הון – "בדומה לדוחות הקודמים של האחים נאוי, וגם לאלו שלפני הקודמים, וגם לאלו שלפניהם, הדוחות הצביעו על מגמה מוזרה ומטרידה – הרווח לא עלה למרות הגידול בהיקף האשראי.
"כאשר פתחנו את הדוח הכספי 'רצנו' מיד לשורת הרווח הנקי ברבעון והכפלנו אותה בארבע. ייחלנו לקבל מספר שחורג מהרצועה הצרה שמאפיינת את החברה תקופה כל כך ארוכה – הטווח שבין 60 מיליוני שקלים ל- 65 מיליוני שקלים. קיבלנו 63 מיליוני שקלים.
"בסוף שנת 2013 עמד תיק הלקוחות של החברה על רמה של 895 מיליוני שקלים, כאשר הרווח הנקי בשנה שלאחריה הסתכם לכדי 63 מיליוני שקלים. תיק הלקוחות הנוכחי עומד על סך של למעלה מ- 2 מיליארדי שקלים, יותר מאשר כפול, אבל באופן מוזר ולא צפוי, הרווח הנקי של החברה נשאר בדיוק באותה הרמה – קצב של 63 מיליוני שקלים לשנה.
"אנחנו בלאומי שוקי הון היינו אלה שטענו במשך תקופה ארוכה שזו דווקא תופעה ברוכה, שכן היא מעידה על שיפור תיק האשראי, הקטנת הסיכון והגדלת איתנות החברה. אז זהו, שכבר ברבעון הקודם הודינו שהטענה הזו לחלוטין מיצתה את עצמה. יש שיאמרו שבכל זאת ניתן לזהות ביטוי מסוים לצמיחה, שכן אם מסתכלים על השורה העליונה – הכנסות מימון, לפני הפרשות לחובות מסופקים – מגלים מגמה קלה של עלייה. זה נכון, אבל הבעיה היא שההפרשה הנוכחית אינה חריגה, לדידנו היא בהחלט סבירה (0.5% מסך האשראי לציבור), כך שקשה לומר שיש הטיה מהותית בשורה התחתונה".
ובכל זאת דבי משדר אופטימיות זהירה לרבעון הבא – "ניצוצות של תקווה לרבעון הבא: למרות האכזבה שלנו מהיעדר צמיחה בשורה התחתונה, אנחנו מוצאים לנכון לציין את הגידול החד בתיק האשראי ברבעון האחרון – שהוסיף 272 מיליוני שקלים, ביחס ליתרה שלו ביום 30.6.2017. זה ממש לא מעט, זו קפיצה של 16% ברבעון – זה המון! במילים אחרות, למרות הכל, גם את הדוח הבא נפתח עם תחושת ציפייה לשיפור. בינתיים, קשה לומר שמכפיל הרווח הנקי בו נסחרת כיום המניה עושה עוול לחברה. נחכה בסבלנות לרבעון הבא, אולי בכל זאת נופתע, כך שהגידול החד בתיק האשראי יתורגם לצמיחה נאה בשורה התחתונה".
לנתונים מעודכנים על מדד תשומות הבנייה
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש אוקטובר 2017 ב-0.2% והגיע 110.7 נקודות. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.4% והגיע ל-104.7 נקודות. ב-12 החודשים האחרונים – מאוקטובר 2016 עד אוקטובר 2017 – עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-1.7% בעיקר בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.5% .המדד ללא שכר עבודה עלה ב-1.2%.
חומרים ומוצרים – בחודש אוקטובר 2017 עלה מדד מחירי חומרים ומוצרים ב-0.4%. מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי ברזל לבנייה ב-5.3%.
מחירי הדירות הוכפלו בשבע השנים האחרונות, ולמרות ניסיונות של הממשלה לבלום את מחירי הדירות , עד עכשיו זה לא ממש הצליח. שר האוצר משה כחלון מהמר על תוכנית מחיר למשתכן – מעבר להורדת מחירי הדירות לזכאים במחיר למשתכן, התוכנית אמורה להוציא חלק גדול ממחפשי הדירות משוק הדירות, וכך בעצם היא תקטין את הביקוש לדירות. הקטנת הביקוש משמעה אמורה להיות על פי כללי הכלכלה הבסיסיים – ירידה במחיר. אלא שהקבלנים מודעים לכך ובהתאמה מקטינים את היצע הדירות, ואז כבר עולה השאלה – מי יותר חזק? מי משפיע יותר הורדת הביקוש, או הקטנת ההיצע שדווקא גורמת לעליות מחירים. כחלון ומשרד האוצר סבורים שהם "ינצחו" ומחירי הדירות יירדו, אבל מה אתם חושבים ?
הנה סקר על מחירי הדירות – השתתפו, וקבלו את תוצאות הסקר – אגב, במקרים רבים חוכמת ההמון עולה על חוכמת המומחים – כאן תקבלו את הערכות המומחים, אלא שראשית – חלקם בעלי אינטרס, ושנית – מסתבר על פי מחקרים רבים שנעשו, שההמון יודע המון – יותר מהיחיד, מומחה ככל שיהיה. לכן, ההשתתפות שלכם חשובה – ככל שיצביעו יותר, יהיה לסקר תוקף חזק יותר.
אז – נא להצביע ולהשפיע