משרד הפנים מעדיף היום פניות דרך אתר רשות האוכלוסין. מה צריך לעשות כדי לשנות כתובת?
מ- 1.1.2019, לא ניתן עוד לשלם עבור שירותי רשות האוכלוסין (משרד הפנים) באמצעות צ'קים. המשרד מעדיף כרטיס אשראי דרך אתר רשות האוכלוסין. שינוי דרך אתר נעשה בחינם באתר רשות האוכלוסין בקטגוריה שינוי כתובת.
השירות מיועד לאזרחי ותושבי ישראל המתגוררים בישראל ועבור ילדיהם מתחת לגיל 18. שירות זה זמין רק לאזרחי ותושבי ישראל הנמצאים בישראל בעת הגשת הבקשה בלבד. והוא ניתן בחינם.
לא בכל המקרים ניתן לבצע את שינוי הכתובת דרך האתר. במקרים אלו צריך לגשת לסניף הקרוב לבית
מי שרוצה לשנות את כתובתו לכתובת הוריהם או לכתובתו של אדם אחר יצטרך להציג אישור המוכיח את הסכמתם, או מכתב הסבר כתוב על השינוי בצירוף תעודת זהות של בעל הכתובת המיועדת.
מי שמשנה כתובת יותר מפעם אחת בתקופה של 12 חודשים, יצטרך להציג ראיות למגורים או הסבר כתוב לשינוי הנוסף בפני עובד הרשות.
אם שיניתם את כתובתם לכתובת קודמת המופיעה במרשם האוכלוסין, גם תצטרכו להציג ראיות למגורים או הסבר כתוב לשינוי בפני עובד הלשכה.
אם אתם מתכננים לעבור ליישוב קטן (המונה עד 15,000 תושבים), נדרשים להציג אישור של מזכיר הישוב בפני עובד הלשכה.
חיילים בשירות פעיל או סטודנטים להורים ששינו את כתובתם, ונרשמו בכתובת הקודמת של הוריהם, אומנם אינם זקוקים להסכמת הוריהם להירשם בכתובת החדשה, אך חייבים לעשות זאת באופן אישי בלשכה.
ילדים מתחת לגיל 18 להורים גרושים או פרודים, נדרשים להציג את הסכמת ההורה המתגורר בכתובת המבוקשת.
מי שרוצה לשנות את כתובתו לאילת, נדרש להגיש את הבקשה בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה באילת, בצירוף הוכחות למגורים בעיר.
עבור הרישום תזדקקו למספר זהות ותאריך הנפקת תעודת הזהות עבור המבקשים שחל עליהם השינוי.
החברה LEO שבעליה העיקריים הם בעלי אינבוקים תציע השכרת קורקינטים 24 שעות
בקרוב תחל לפעול חברת הקורקינטים השיתופיים LEO של אייל ברקוביץ’ במספר ערים בארץ ובעולם, ובניגוד למתחרות, היא תפעל 24 שעות ביממה במקום לסיים בעשר כמו אצל המתחרות..
חברות השכרת הקורקינטים די דומות: הלקוח מוצא את הקורקינט באמצעות אפליקציה ופותח את הנעילה – כאשר התעריף לרוב הוא 5 שקלים עבור השכרת כלי ו-50 אגורות לכל דקת שימוש. בישראל החברה תהיה פעילה בתל אביב, רמת גן, חיפה ואילת, ובחו”ל באוסטרליה, גרמניה, ספרד וצרפת.
חברת ליאו, שתחל לפעול בחודש מרץ, נכנסת לזירה תחרותית. פועלות בה כבר חברות כמו BIRD הגרמנית, וחברת WIND האמריקנית. בנוסף, החלה לפעול בארץ, כרגע בתל אביב גם חברת LIME האמריקנית.
מאחורי חברת LEO לצד כדורגלן העבר אייל ברקוביץ’, שמחזיק ב-5% מהחברה והשקיע 2 מיליון שקל. הבעלים האחרים והעיקריים הם כפיר ודרור בן-שושן (70%), המחזיקים ברשת הקורקינטים INOKIM. שותף נוסף הוא אלעד ורד (20%). היתר מחזיקים משקיעים פרטיים.
לחברת אינוקים (Inokim) ותק של 7 שנים בפיתוח ושיווק קורקינטים חשמליים, וניסיון בתחזוקה של יותר מ-200 אלף יחידות ששווקו בישראל, ארה”ב, אירופה ובמזרח.
בחברה מציינים שהמודל של ליאו תוכנן עם סוללה נשלפת וכי אפשרות להחלפה מיידית לסוללה מלאה יוצרת חיסכון של כ-40% בהוצאות התפעול של צי הכלים.
לקורקינטים צמיגים עם אחיזת שטח משופרת לתשתיות עירונית, ויכולת להתמודדות עם מדרונות קשים”.
ליאו מאפשרת לשמור קורקינט עבור רוכב שנמצא בדרכו לנקודת החניה של הכלי או צפוי לסיים מסלול נסיעה קרוב בתחבורה ציבורית. המטרה, אומרים בחברה, היא לספק תחבורה משלימה למשתמשי הרכבת והאוטובוסים.
עוד האפליקציה מאפשרת להכניס את הקורקינטים למצב המתנה של 15 דקות, במקרה שהרוכב מעוניין להמשיך את הנסיעה תוך זמן קצר וחושש שבינתיים הכלי יועבר לרוכב אחר. באפליקציה גם ניתנות הטבות לנוסעים
בחברת LEO צפויים להציע את הקורקינטים עם הקסדות בעת ההשקה. הרוכבים יצטרכו להחזיר את הקסדה, אך בחברה מניחים שחלק גדול מהרוכבים ייקחו את הקסדות לביתם. בנוסף, אפשר יהיה להזמין קסדה דרך האפליקציה.
השלטת בתחום הקורקינטים היא BIRD זו חברה האמריקאית שנכנסה לאחרונה לשוק הישראלי והיא אולי הידועה בתחום השכרת הקורקינטים החשמליים. גם הרישום אליה הוא באמצעות אפליקציית מובייל המאפשר לאתר את הקורקינטים הקרובים ולשכור אותם. גם שם המחיר הוא 5 שקלים לנסיעה ועוד חצי שקל על כל דקה. באופן רשמי הם מיועדים רק לבני 18 אך לא ברור כיצד מתבצעת האכיפה.
ההטענה בבירד היא באמצעות מודל שיתופי שבו משתמשי האפליקציה יוכלו להטעין את הקורקינטים הקרובים לביתם בדירתם. עבור כל קורקינט מקבלים עד 70 שקל, 20 שקל לקורקינט. תלוי במיקום ובמצב הסוללה
הם החלו בשיתוף עם אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן הם הורחבו למקומות נוספים. מספר המשתמשים שלה כיום נאמד ב-15 אלף
מדליף העל OnLeaks, , חשף את ה-G8, סמארטפון הדגל הבא של LG, בתמונות ראשונות.
הטלפון, שצפוי להיחשף בתערוכה, דומה לקודמו, ה-G7, בניגוד לטלפונים קודמים בדגם, בזה אין רמקול חיצוני. לא ברור אם השמע הועבר לחריץ שקשה לראות בתמונה או ש-LG הטמיעה מנגנון שמע מתחת לזכוכית המסך,.
. אם הצליחה LG לפצח את הטכנולוגיה ששיאומי ואחרות לא הצליחו, יוכל ה-G8 ילאפשר צליל משטח פנים גדול, ואולי להביא חידוש בולט בתחום האודיו.
גם לו מצלמה כפולת עדשות בחזיתו ובמסך שאינו נטול שוליים בדומה לדגמים האחרונים של וואווי וסמסונג. עוד אפשר לראות סורק טביעות האצבעות בגב. ההערכות הן שלטלפון יהיו מסך בגודל 6.3 אינץ', מעבד הסנאפדאגון 855 של קוואלקום ו-6 גיגה-בייט של זיכרון פעולה, מצלמות 16 ו-20 מגה-פיקסל בגב וסוללת 3,300 מיליאמפר-שעה.
LG, לא מאשרת ולא מכחישה את ההערכות. החברה מחפשת עכשיו שחקן שיחזיר אותה לשוק המובייל, לאחר שנים של האטה. בעבר כשל ה-G5
ן
לאחרונה הציגה LG טיזר למכשירים שלה עם הכיתוב להתראות למגע. הדבר מרמז על כניסתן של מחוות שלא יצריכו מגע במסך, למשל הוראה בקול או .
תנועה
בעבר העיתון הקוריאני The Investor דיווח כי LG מתכוונת להציג ללקוחות עסקיים את הסמארטפון המתקפל שהיא מפתחת. זה יקרה מאחורי דלתיים סגורות בביתן הפרטי של החברה – בדומה למה שעשתה סמסונג בתערוכת CES בלאס וגאס.
לפי ההערכות LG תציג מכשיר נוסף, מלבד ה-G8, שיהיה בעל שני מסכים, מקדימה ומאחור. דובר מטעם החברה מסר: "חוץ מהמכשיר החדש בסדרת ה-G – שייתכן שיקראו לו G8 – עדיין לא הוחלט סופית אילו דגמים ייחשפו בתערוכה בפברואר".
מותג הסוללות הוותיק אנרג'ייזר מגיע גם לשוק המובייל. אף שכבר הציגה מכשירי אנדרואיד שמייצרת עבורה חברת אבניר הצרפתית, עתה חשפה סדרת סמארטפונים חריגה בהיקפה – 26 דגמים. החברה הודיעה שתשיק סמארטפון בעל סוללה בעוצמה אדירה של 18,000 מיליאמפר-שעה; לשם השוואה, לגלקסי Note 9 של סמסונג, בעל זמן סוללה מרשים של יומיים, יש סוללת 4,000 מיליאמפר-שעה. ההשלכות הן שהמכשיר של אנרג'ייזר, בתצורה בלתי יוכל להספיק לימים שלמים ללא טעינה עד שבוע. הסוללה המדוברת כנראה לא תשולב בכל הדגמים המתקדמים ביותר בשל המחיר
לצד הסוללות יהיו לדגמי אנרג'ייזר החדשים מסך שמכסה את כל חזית הגוף ומצלמת סלפי שנשלפת מפרופיל הטלפון. בדגמים אחרים תהיה מצלמת סלפי רגילה .
הדגמים יושקו במסגרת ארבע סדרות מוצר: Power Max, Ultimate, Energy, ו-Hardcase. כולן יהיו במחיר שווה לכל נפש ויתחרו במכשירי הקטגוריות המוזלות והביניים. מכשיר ה-Ultimate U620S Pop יתכבד במסך 6.2 אינץ' ללא שוליים, שלוש מצלמות בגבו ומצלמת סלפי נשלפת עם חיישני 12 ו-2 מגה-פיקסל. כמו כן יהיו לו סורק טביעות אצבע בכפתור ההפעלה שלו, סוללת 3,200 מגה-פיקסל ומרחב אחסון של מ-128 גיגה-בייט. אלו הופכים אותו לתחרותי מאוד לעומת וואווי, וואן פלוס, אסוס ושיאומי.
. טלפון בעל סוללה שכזו צפוי לשקול כ-350 גרם, כמעט פי שניים מסמארטפון עילית. המכשירים יתבססו על מעבדים של מדיה טק הטייוואנית, ולרובם יהיה זיכרון פעולה של 4 עד 6 גיגה-בייט, וכן מצלמות 16 מגה-פיקסל גם בגב וגם בחזית. המחירים טרם נחשפו, אבל ליין הטלפונים צפוי להיחשף במלואו ב-25 בפברואר 2019, בתערוכת הסלולר MWC בברצלונה.
ייתכן שהסוללות הענקיות ישכיחו את התביעה נגד היבואנית בישראל שמכרה סוללות שונות מאשר באריזה. באוגוסט 2018 חייב אותה בית המשפט לחלק כ-250 אלף סוללות חינם. אנחנו היינו מחכים לסוללה של המכשיר החדש.
התחרות בענף מביאה את חברות הסלולר להעלות מחירים. אלו גורמים לנטישת לקוחות, לכן נראה השנה קיצוצים בחברות הוותיקות
בינואר 2019 נחלשו מפעילי הסלולר הוותיקים בנוגע לניודי מספרים. על-פי הנתונים, הניסיון להעלאת המחיר בגולן טלקום, בסלקום ובפרטנר כשל, ומנויים נוטשים.
הנטישה הגבוהה ביותר היא בפרטנר למרות המבצעים האגרסיביים ב-012 מובייל. החברה משמרת מדיניות עקבית בכל הקשור לשימור לקוחות דרך 012 מובייל, ולא רוצה להיגרר לתחרות על לקוחות שמחפשים מחירים נמוכים בלבד, ובכל זאת איבדה 7,000 מנויים בחודש
גם גולן טלקום מתנדנדת מחודש לחודש בתחום הגיוסים, ונראה שהיא רגישה לכל ניסיון להעלאת מחיר, כיוון שנתפסה הכי זולה בשוק. גולן טלקום ניסתה לתקן את הנטישות בינואר על רקע העלאת מחיר מתונה שניסתה, והדבר עלה לה בנזק של נטישת לקוחות.
סלקום, שגם ניסתה להעלות מחירים, סיימה את החודש עם נטישה של 4,200 לקוחות; ופלאפון עם נטישה של 4,700 לקוחות – על אף המדיניות המוצהרת של החברה לשמור על נתח שוק באמצעות מחירים ומותגי משנה מוזלים.
בגזרה החיובית החודש מובילה We4G, בחבילה קבועה של מחיר נמוך של 40 ג'יגה לכל החיים, ולמרות שמתחרותיה נמצאות עם חבילות דומות ואפילו יותר מושכות,היא שואבת אליה לקוחות מכל החברות, שכנראה מוצאים אצלה שילוב של שירות טוב ומחיר טוב. We4G סיימה את החודש עם קרוב ל-12 אלף ניודים חדשים נטו (מתניידים מחברות מתחרות , לא כולל מצטרפים חדשים).
גם הוט מובייל יצאה בחודש שעבר עם מבצע אגרסיבי מוגבל לשבועיים לבני משפחה. המבצע הביא את החברה לגיוס חיובי, לאחר שבחודשים האחרונים היא הייתה עם גיוס שלילי בגלל העלאת מחיר וגיוס לקוחות פרימיום.
התחרות בענף מובילה כאמור לקשיים בחברות המובילות. סלקום כבר הצהירה שיהיו קיצוצים בהוצאות השנה, אבל היא כנראה רק סמן ראשון לקיצוצים בעוד חברות.
העלאות המחירים אצל השחקניות הוותיקות גרמו למעבר לחברות הזולות, למשל רמי לוי גייס בינואר 2,600 לקוחות חדשים, 019 מובייל, שמשווקת על בסיס מחיר רשמה בעבר חודשים עם אלפי גיוסים, אבל בינואר 2019 היה לה גיוס חיובי של כמה מאות לקוחות בלבד.
למרות שנים קודמות שבהן לא גבו עורכי דין שכר טרחה ולמרות האגרות הגבוהות על הגשת תביעה ייצוגית, השנה השיאנים מקבלים שכר טרחה של מעל 5 מיליון שקל
בכנס השנתי התשיעי לתביעות ייצוגיות בישראל, של מרכז "הלכה ומעשה" הציג עורך דין אסף פינק את דירוג שכר הטרחה בתביעות ייצוגיות השנה.
סכום שכר-הטרחה הגבוה ביותר שנפסק לעורכי-דין במסגרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בשנה החולפת היה קצת מעל 10 מיליון שקל. השכר שולם לעורכי-הדין אורלי בן-עמי ודוד מזרחי, במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברות דלק-מוטורוס ופורד, וזהו השכר השני בגובהו מאז ומעולם. הסדר הפשרה הושג בבקשה להכרה בתביעה כייצוגית. טענת התביעה הייתה שדלק-מוטורס, יבואנית רכבי פורד לישראל, שיווקה רכבים מדגמי פורד-פוקוס ופורד-פיאסטה שבהם מותקנת תיבת הילוכים כפולת מצמדים, ובאלו התגלו תקלות חוזרות ונשנות אצל לקוחות רבים.
הוחלט כי דלק-מוטורס ופורד ישלמו פיצוי בהיקף של כ-70 מיליון שקל לבעלי מכוניות פורד-פוקוס ופורד-פיאסטה. ההסדר כלל גם את שכר-הטרחה לעורכי-הדין בתיק, וכן גמול תובע בסכום 150 אלף שקל..
השיא הקודם של שכר טרחה בייצוגית היה ב-2015 . עו"ד אהוד גוט, ממשרד עורכי-הדין בלטר-גוט-אלוני, גבה את שכר-הטרחה הגבוה ביותר שנפסק עד אז -כ-12 מיליון שקל. זו הייתה תביעה ייצוגית שניהל גוט נגד חברת מקורות ומדינת ישראל, בגין הקצאת מניות של קבוצת מקורות, תוך קיפוח המיעוט.
, בן-עמי ייצגה גם בתביעה הייצוגית שהוגשה נגד חברת הדלק "טן". התביעות נגד חמש חברות הדלק הגדולות הפועלות בישראל ("סונול", "דלק", "פז", "דור-אלון" ו"טן"), בגין הסדרי הדלקן. אז השיגה השבת 3 מיליון שקל לציבור .
זו השנה הראשונה שבן-עמי ומזרחי הגיעו לשכר-הטרחה הרב. הסיבה בעיניהם זה המשך המגמה שנרשמת בשנים האחרונות בבתי-המשפט, שלפיה יש שכר ראוי בעבור השגת הישגים לטובת הציבור. בתיקים המשמעותיים שמביאים תועלת לציבור שכר-הטרחה הוא בהתאם
שכר-הטרחה השני בגובהו שנפסק השנה במסגרת הסדר בתביעה ייצוגית, נפסק במסגרת ההסדרים שנחתמו בפרשת "תביעות הדלקנים". זה הכינוי של חמש תביעות שהוגשו נגד חברות הדלק הגדולות, בשל גבייה מופרזת מלקוחות הדלקן. התביעות הסתיימו לאחר שנים רבות של התדיינות משפטית. לפי הסדר פשרה פיצתה קבוצת דלק את לקוחותיה בסכום כולל של כ-33.3 מיליון שקל,עוד התחייבה דלק לשנות את ההתנהלות בנוגע למחירון הדלקן. הסדרי פשרה נחתמו גם בין התובעים הייצוגיים לשאר חברות הדלק הנתבעות.
עורכי-דין סיני אליאס וצבי פשדצקי ייצגו בשתי תביעות בפרשה, בראשונה זכו לשכר של כ6 מיליון שקל ; ובשנייה כ-1.7 מיליון.
במקום השלישי הסדר הפשרה בתביעת האלטרוקסין של עורכי הדין עו"ד יעקב דוידוביץ', יוחי גבע, איתן פלג, אסף נוי, דוד אור-חן, עובדיה כהן וארנון גרפי, שגבו שכר-טרחה של 6 מיליון שקל. לפי התביעה חברת פריגו (בעלת הרישום והמפיצה של האלטרוקסין) שינתה את מרכיב התרופה לטיפול בבלוטת התריס, בלי לדווח לחולים. כשאושר הסדר פשרה בפרשה, ניתן פיצוי בסך כ-45.7 מיליון שקל לציבור, וכן מיליון שקל גמול לתובעים הייצוגיים בתיק.
פרשת" הדלקנים" חוזרת גם למקום הרביעי, שבמסגרתה נפסק שכר טרחה בגובה של כ-3.2 מיליון שקל לעו"ד אסף שילה, שייצג תובעים ייצוגיים נגד חברת דור-אלון אנרגיה.
הנתונים מראים על שינוי מגמה לעומת שנים קודמות שבהן עורכי דין שהחזירו כסף לציבור לא גבו שכר טרחה. השנה גם שרת המשפטים הטילה אגרות עבור הגשת תביעות ייצוגיות
8,000 שקל אגרה על תביעה ייצוגית
בשנת 2018 הוגשו כ-1,250 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות. לעומת כ-1,441 בקשות לאישור שהוגשו בשנת 2017; וכ-1,500 בקשות שהוגשו בשנת 2016.
ההסבר המרכזי לירידה במספר התביעות שהוגשו הוא השינוי שחל באגרה המוטלת על הייצוגיות. ב-2018 נכנסו לתוקפן התקנות החדשות המטילות אגרות משמעותיות על המבקשים לאשר תביעה ייצוגית. לפי התקנות החדשות, המגישים בקשות לאישור תובענות ייצוגיות לבתי-משפט השלום, יידרשו לשלם אגרה בסך 8,000 שקל – 3,000 שקל עם הגשת הבקשה, ו-5,000 שקל הנותרים בסיום ההליך.
במקרה של הגשה בקשת ייצוגית לבית-המשפט המחוזי, גובה האגרה יהיה כפול – 16 אלף שקל, 5,500 שקל מתוכם ישולמו עם הגשת הבקשה, והיתרה תשולם בסיום ההליך.
מטרת האגרות היא להילחם בתופעת תובענות-הסרק. אלא שהן מקבלות ביקורת רבה מצד משפטנים, פעילים חברתיים ועמותות חברתיות, המשתמשים ב תובענות הייצוגיות להילחם בעוולות של החברות הגדולות, שאין הרבה דרכים חלופיות להילחם בהן. בענף אומרים שמהפכת האגרות פגעה גם בתובעים ייצוגיים לגיטימיים שנמנעים מהגשת תביעה לאור האגרות החדשות. עם זאת מעניין לראות את העלייה בייצוגיות שמוגשות על ידי עמותות, כיוון שאלו זוכות .לפטור מאגרה. אלו מגישות כעשר בקשות לחודש
מחקו השלמת סיסמאות אוטומטית, העדיפו שירותי ענן מאובטחים ורוקנו את סל המחזור – הקבצים שמגלים עליכם הכול
המידע שאנחנו נותנים ברשת עלול לסכן אותנו ולשמש האקרים ושאר שוזרי זדון כדי לפגוע בנו, לגנוב לנו זהות, להשיג את כספנו או לסחוט אותנו. איזה מידע כדאי למחוק.
השלמת מספרי אשראי וסיסמאות
דפדפנים מסוימים זוכרים את מספרי האשראי. אם לא משתמשים בזיהוי דו שלבי – לדוגמה קוד שנשלח בסלולרי או סורק טביעות אצבע – הפורץ יכול לקבל גישה למספרי אשראי ואימות. לכן כדאי להפעיל אימות שלבי ולמחוק את האופציה להשלמה אוטומטית והשלמת סיסמאות. עדיף לשחזר את הסיסמה
בנקים רבים נותנים לנו מידע במחשב לעיתים קרובות בצורת קובצי PDF, שמורידים ופותחים או מתייקים לשימוש מאוחר יותר. פורץ שיחדור למחשב שלכם מחפש קבצים כאלה למטרות סחיטה, גניבת זהות ועוד. מיד לאחר שהורדתם את הקובץ היכנסו לספריית ההורדות במחשב ומיחקו כל אחד מהקבצים ; מי שרוצה לתייק אותם בצורה מסודרת, יוכל לעשות זאת בענן כמו של גוגל דרייב
תמונות
כמו כן כדאי לא לשמור תמונות על המחשב עצמו, בעיקר אישיות. אבל לא רק, גם תמונות המכילות פרטי מידע עליכם או תמונות שלא הייתם רוצים שכל העולם יידע עליהן או תמונות של ילדים. אפשר להעלות את התמונות לשירות ענן מאובטח, או לכונן חיצוני ולחבר אותו כשצריך.
סל מחזור
בסל המחזור של החלונות נמצאים דברים שמחקתם אך עדיין על המחשב. המטרה היא שתוכלו לשחזר מסמכים שמחקתם בטעות. אבל לעיתים קרובות אנחנו שוכחים את הפריטים בסל המחזור, וזה חושף את כל מה חשבנו שמחקנו. אם בכל זאת חשוב לכם לשחזר, היום יש שירותי גיבוי ושחזור אוטומוטיים הן בתוכנות והן בשירותי ענן
פרטי אנשי קשר
פרטים על עצמכם אתם פחות כותבים, אבל פרטים על אחרים, כולל מספרי טלפון ומידע נוסף יכול לשמש פורצים כדי לכרות עליכם מידע. לא מצפים שתמחקו את כל פרטי אנשי הקשר אבל כן אפשר לעבור על קבצים עם פרטים מרובים דוגמת אקסל ולמחוק אותם. אלו כמה צעדים בסיסיים. תוכלו לקרוא עוד במדריך הון לפרטיות ברשת.
לא לשכוח להוציא חשבונית וקבלה על תקבול באפליקציות. תשלום דרך אפליקציה הוא תשלום ככל תשלום אחר והוא חייב להירשם בספרים.
מס הכנסה עוקב ובודק את התשלומים האלו, ומבחינתו כמובן מדובר בהכנסה ככל הכנסה. הנה מקרה לא נעים – מבדיקת אפליקציית "ביט" ששימשה להעברת תשלומים בין הלקוחות של חנות לצעצועים וממתקים במגדל העמק, נמצא שלא נרשמו הכנסות בסכום כולל של 1,500 שקל.
במס הכנסה שאלו ובעלת החנות הסבירה: "בן זוגי היה צריך להוציא חשבונית ירוקה אבל לא התפנה לכך". בקיצור, להוציא מהר חשבוניות.
ומקרים נוספים: תירוץ יצירתי במיוחד ניתן על ידי מנהל בית ספר לנהיגה ששבועיים לפני הביקורת קיבל שני תשלומים במזומן משני לקוחות שונים בסך של 2,100 ₪, ולא תיעד אותם בספרי העסק בטענה: "הלקוחות שילמו לפני שבועיים ולא רשמתי כי באותו יום היה גשם ונפלה החומה שמפרידה ביני לבין השכן שלי ונהיה לי בלאגן בראש"…
ביקורות אלו ואחרות היו חלק ממבצע ביקורת שערך משרד פקיד שומה עפולה, בעסקים שונים בעפולה ובסביבה, שהתחלק לשנים, הראשון, בשעות הבוקר המוקדמות עד לשעות אחר הצהרים והשני, בשעות הערב והלילה. המבקרים ביקרו בכ-200 ביקורות בתי עסק שונים מהן עלה כי בקרב 16% מהעסקים שנבדקו לא רשמו הכנסות כנדרש לפי החוק.
באולם אירועים בבית שאן נמצאו 4 צ'קים בסכום כולל של 18,000 ₪, שלא נרשמו בספרי העסק של האולם. בעל האולם מיהר להסביר לבודקים: "הצ'קים הם פיקדונות לאירועים עתידיים. על חלקם רשום פיקדון ולגבי האחרים שלא רשום עליהם פיקדון הם מיועדים לפיקדון והבטחת האירוע כדמי רצינות". בחנות ממתקים ברמת ישי נרשם תירוץ "חמוץ" במיוחד, נוכח העובדה שלא נרשמו הכנסות בסך 1,075 ₪ מחלק מהמכירות שנעשו בשבועיים שלפני הביקורת. בעל העסק אמר שהוא עומד לסגור את העסק ונמצא שם רק כדי להחזיר סחורה לספקים ולהקטין התחייבויות". עורך דין "איטי" במיוחד, שמשרדו בעפולה, הסביר לחוקרים כך: "בגלל הבעיה שאני איטי בכתיבה, אני רושם בערב את התקבולים", כשנשאל מדוע לא רשם הכנסות שהתקבלו בכרטיס אשראי. מסעדן מיוקנעם, שאף הוא לא רשם הכנסות מכרטיסי אשראי הסביר: "הידיים שלי היו מלוכלכות עם כפפות כי הכנתי המבורגר". לעומתו, בעסק לשטיפת מכוניות שבו לא נרשמו הכנסות במזומן, התקבל ההסבר הבא: " הלקוחות מיהרו השאירו את הכסף, ואני התפניתי לשטוף רכב אחר, רציתי לרשום יותר מאוחר כי הידיים היו רטובות". בחנות לפירות וירקות בטבעון, נמצא עודף בקופה הנובע מתשלומים במזומן שלא נרשמו, כתוצאה מכך שלא נוהלו סרטי הקופה. ההסבר המעניין שניתן היה: "חצי שנה אני אומרת לטכנאי לבוא ולתקן לי את הקופה והוא מתחמק ממני".
פעילות הביקורת נערכה כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור. זאת, במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור ושימור יכולת ההרתעה, הרחבת המודיעין, בין היתר על ידי עריכת מבצעי שטח, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.
חברות הטכנולוגיה עמוסות בעובדים ופחות בעובדות. על כל אישה בהייטק יש לפחות 4 גברים, ויש מקומות שהפער גדול פי כמה. למעשה, אם מדובר בסטארטאפ אזי היחס לרוב הרבה יותר גבוה – נשים לא רוצות לעבוד בסטארטאפ, כנראה בגלל החשש שמדובר בעומס של שעות ועומס של אחריות.
בחברות בשלות וגדולות יותר יחס הנשים טוב יותר, ועדיין – עולם ההייטק הוא עולם גברי.
רוב עובדי ההייטק בישראל – כמו גם במדינות מפותחות אחרות – הם גברים, והסיבות לכך מגוונות. סיבה אחת היא בחירות שונות של גברים ונשים לאורך כל שלבי רכישת ההשכלה וההכשרה, ואחר כך גם בשוק העבודה. השערה נוספת היא שקיים קושי לנשים, שכבר רכשו את הכישורים רלוונטיים, להשתלב בתעשייה. כלומר, חסמים בשוק העבודה מקשים על נשים להשתלב בענפי ההייטק באותם שיעורים כמו גברים.
הכלכלן הראשי בחן לעומק את פערי ההשתלבות והשרידות בתעשייה של מי שכבר רכש את הכשרה הרלוונטית באמצעות מעקב אחר דפוסי התעסוקה והשכר עד לשנת 2015 של בוגרי ובוגרות תואר ב- "מקצועות ההייטק" בשנת 2006; ובאופן דומה אחר עובדים ועובדות שכבר נקלטו בתעשייה, ובשכר גבוה יחסית, בשנת 2008.
"רוב בוגרי מקצועות ההייטק (כ- 70%) – גברים ונשים – לא עוזבים את התעשייה מרגע שנכנסו אליה, ונשארים לעבוד בה גם שנים לאחר סיום התואר", נכתב בסקירת הכלכלן הראשי.
"שיעור העוזבות את התעשייה גבוה רק במעט משיעור העוזבים. מאידך, קיים פער מגדרי ברמה ובקצב התפתחות השכר של העובדים והעובדות בתעשייה. פער זה אינו מבוטל כבר בשנים הראשונות להשתלבות בשוק העבודה, והוא הולך וגדל עם העלייה בוותק
"הסבר עיקרי לפער בקצב התפתחות השכר הוא ההשפעה השונה שיש להורות על עובדים ועובדות. בעוד שתוואי עליית השכר של נשים יורד כתוצאה מהולדת הילדים, קצב עליית השכר של גברים אינו מושפע מהותית מהמעבר להורות.
"קנס האימהות – ההשפעה הנאמדת של הילדים על שכר האימהות בהשוואה לנשים ללא ילדים – עומד בהייטק על 9% לאישה עם ילד אחד ו- 15% לאישה עם שני ילדים.
"הפערים המגדריים בענפי ההייטק אינם ייחודיים – הן פערי השכר המגדריים והן "קנס האימהות" הם באותו סדר גודל גם לבוגרי משפטים.
"בעבודה קודמת שנערכה באגף הכלכלן הראשי נמצא כי מבין בוגרי מקצועות ההייטק באקדמיה, שיעור נמוך יותר של נשים עובדות בתעשייה; ושהפער מתרחב עם העלייה בגיל הבוגרים. עם זאת, בעבודה הנ"ל הניתוח היה ברמת הממוצעים לשנתון גיל, והם אינם לימדו בהכרח על רמת השרידות של מי שבפועל השתלבו בתעשייה. במיקוד זה אנו עוקבים לאורך זמן אחר אותם פרטים, מכאן שהניתוח עשוי להוביל לתוצאות ומסקנות שונות; ובכך חשיבותו.
"מעקב אחר אותם פרטים לאורך זמן היא דרך מקובלת לבחון פערים מגדריים בהתפתחות הקריירה של צעירים וצעירות עם רקע השכלתי דומה. במחקר מפורסם משנת 2009, בחנו חוקרים מהרווארד ואונ' שיקאגו (Bertrand, Goldin & Katz) את התפתחות התעסוקה והשכר של כ- 10,000 בוגרי ובוגרות MBA מאוניברסיטת שיקאגו. הם מצאו כי בעוד פערי השכר בין הבוגרות והבוגרים היו נמוכים יחסית בתחילת הקריירה, קצב התפתחות השכר היה שונה. כך, תשע שנים אחרי סיום התואר הבוגרים הרוויחו פי 1.6 מהבוגרות (שכר שנתי של כ- 400 אלף דולר לגברים, לעומת 250 אלף דולר לנשים). הפער המגדרי נפתח בעיקר בשנים בהן אותן בוגרות הפכו לאימהות, דבר שהתבטא, בין היתר, בירידה בכמות שעות העבודה של אותן נשים.
70% מהעובדים בהייטק לא עוזבים את התחום
"הממצא המרכזי בעבודה זו הוא כאמור שרוב בוגרי מקצועות ההייטק (כ- 70%) – גברים ונשים – לא עוזבים את התעשייה מרגע שנכנסו אליה, ונשארים לעבוד בה גם שנים לאחר סיום התואר; כששיעור העוזבות את התעשייה גבוה רק במעט משיעור העוזבים. מאידך, קיים פער מגדרי ברמה ובקצב התפתחות השכר של העובדים והעובדות בתעשייה. פער זה אינו מבוטל כבר בשנים הראשונות להשתלבות בשוק העבודה, והוא הולך וגדל עם העלייה בוותק.
"בחינת מידת ההשתלבות והשרידות של נשים וגברים בענפי ההייטק בעבודה זו מתמקדת במעקב אחר שתי קבוצות:
"בוגרי תואר במקצועות ההייטק בשנת 2006 – קבוצה זו כוללת את כל מי שסיים לימודי תואר ראשון בישראל באחד מ"מקצועות ההייטק" באקדמיה, ולא המשיך ללימודים מתקדמים. מקצועות ההייטק הם: מדעי המחשב; מערכות מידע; מערכות מידע ניהוליות; הנדסת חשמל; הנדסת מחשבים; הנדסת אלקטרוניקה; והנדסת מערכות מידע. קבוצה זו מונה 1,939 פרטים.
"הסמיכות בין מועד סיום התואר הראשון של המשתייכים לקבוצה זו לנתוני השכר והתעסוקה ששימשו אותנו בעבודה זו (2015-2008) מאפשרת מעקב איכותי אחר המגמות בתעסוקה ובשכר של הבוגרים כבר בשנים הראשונות להשתלבותם בשוק העבודה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הבוגרים והבוגרות בציוני הפסיכומטרי, בגיל, ובמאפיינים אקדמיים נוספים".
"עובדים (ילידי 1985-1975) שעבדו באחד מענפי ההייטק בשנת 2008 והרוויחו לכל הפחות את השכר החציוני בתעשייה באותה שנה (כ- 16,700 ₪), להלן "הייטקיסטים ב- 2008". קבוצה זו מונה 40,603 פרטים במדגם.
"הבחירה להגדיר עובד כ- "הייטקיסט" באמצעות השכר או הלימודים האקדמיים נובעת, בין היתר, ממגבלת נתונים. שכן אין בקבצים המנהליים מידע לגבי משלח היד (תחום העיסוק בפועל) של העובדים, אלא רק מידע לגבי השכלתם ולגבי הענף בו הם מועסקים. עם זאת, בהינתן שהשכר הוא ביטוי טוב לתרומתו של העובד לארגון, לדידנו אלו הן הגדרות מספקות המאפשרות לזהות את העובדים או המיומנויות להם ביקוש רב במשק ובתעשיית ההייטק.
"מהתפלגות השכר ניתן ללמוד שככל שרמת השכר עולה, כך שיעורן היחסי של הנשים קטן. מסיבה זו, לא נסתפק במעקב אחר שיעורי ההשתלבות והשרידות בתעשייה, אלא נבחן גם את קצת התפתחות השכר של "השורדים והשורדות"; שכן חסמים בשוק העבודה, ובמיוחד אלה הרלוונטיים לעובדים משכילים, עשויים להתבטא בשכר לא פחות מאשר ברמות התעסוקה.
"למרות שבתעשיית ההייטק שיעור הנשים ברמות השכר הגבוהות נמוך ביחס לשיעור בשאר המגזר העסקי; הפערים המגדריים בענפי ההייטק אינם בהכרח ייחודיים, זאת כשגם בשאר המגזר העסקי שיעור הנשים יורד ככל שעולים ברמות השכר"
נשים מרוויחות פחות
ניתוח התעסוקה והשכר של בוגרי 2006
כלכלני האוצר מציגים בתחילת עבודתם את ממצאי ניתוח התעסוקה בשנת 2006 ולאחר מכן את הנתונים לשנים מתקדמות יותר.
הממצאים לגבי בוגרי מקצועות ההייטק, ילידי 1985-1975, בשנת 2006 – קבוצה זו מונה בסה"כ 1,939 פרטים, מהם 1,536 גברים (79%) ו- 403 נשים (21%). בקרב הבוגרים ובקרב הבוגרות, ככל שהגיל עולה כך שיעור המועסקים בהייטק קטן; אולם, הרוב הגדול של הבוגרים לא עוזבים את התעשייה ונשארים לעבוד בה גם כעשור לאחר סיום התואר. בנוסף, לא ניכר כי יש הבדל משמעותי בשיעורי ההשתלבות של הבוגרים בתעשייה, שכן שיעורי התעסוקה של הבוגרים והבוגרות בשנת 2008 דומים (עם יתרון קל לבוגרות). עם זאת, שיעורי השרידות שונים, זאת כאשר "שיעורי הנשירה" של הבוגרות גבוהים ביחס לשיעורים המקבילים בקרב הבוגרים.
"הנתונים מלמדים על פער בין המינים במידת השרידות בתעשייה, אך פער זה אינו גדול, כשרוב הנשים שלמדו את המקצועות הרלוונטיים באקדמיה משתלבות ועובדות לאורך שנים בתעשייה, בדומה למקביליהם הגברים.
פער גדול יותר ניכר ברמה וקצב התפתחות השכר של העובדים והעובדות שנתיים אחרי התואר יש פער לא מבוטל ברמת השכר הממוצע של גברים ונשים העובדים בתעשייה – פער העשוי לנבוע מהבדלים ברמות הוותק (בממוצע הבוגרים מעט מבוגרים מהבוגרות), יכולות המיקוח ו/או גורמים אחרים. פער זה הולך וגדל עם הזמן, עד שמגיע לשיא של כמעט 5,000 שקל בשנת 2015 (פער של 16% ברמת השכר). בחינה דומה לגבי המגמות בשכר החציוני מובילה למסקנה זהה.
"בהשוואה לאלטרנטיבות התעסוקה האחרות, שכרם של 'השורדים' בתעשייה גבוה משמעותית משכר 'הנושרים'. פער זה מלמד כי עזיבת התעשייה אינה נובעת לרוב מאלטרנטיבות עדיפות בענפים אחרים, בכל הקשור לשכר ותנאי תעסוקה. במילים אחרות, נראה שהשרידות בתעשייה משתלמת".
ניתוח התעסוקה והשכר של ההייטקסיטים ב- 2008
הבדיקה של האוצר נמשכה כאמור גם בשנים עוקבות – "המעקב אחר בוגרי מקצועות ההייטק בשנת 2006 אפשר לזהות את דפוסי ההשתלבות והשרידות של קבוצת עובדים הומוגנית יחסית. עם זאת, הממצאים שהוצגו לעיל עשויים להיות רלוונטיים במיוחד למתכנתים בוגרי מדעי המחשב, שהם רוב בוגרי מקצועות ההייטק, ואולי פחות לקבוצות אחרות של עובדי הייטק אשר גם להן עשוי להיות ביקוש רב בשוק העבודה. לכן, בחלק הבא של המסמך נציג בצורה דומה מעקב אחר מי שכבר השתלב בהייטק בשכר גבוה יחסית (מעל החציון) בשנת 2008. יתרון נוסף למעקב אחר קבוצה זו נובע מכך שלקבוצה זו משתייכים יותר עובדים, ובפרט 29,271 גברים (72%) ו- 11,332 נשים (28%).
"המסקנות שעולות מהמעקב אחר ה- "הייטקיסטים" של שנת 2008 זהות למסקנות מהניתוח על בוגרי מקצועות ההייטק ב- 2006: סיכויי העובדות לנשור מהתעשייה מעט יותר גבוהים, כשלאורך זמן הפער בשכר של "השורדים" גדל".
נושרים מההייטק – לאן הם הולכים וכמה הם מרוויחים?
באוצר בחנו את אלו שעזבו את ההייטק לטובת משרות אחרות – כמה הם מרוויחים? "בדקנו את מאפייני התעסוקה בשנת 2015 של מי שלמדו את מקצועות ההייטק ו/או השתלבו בתעשייה בשכר גבוה יחסית (הייטקיסטים), אולם לא עבדו בתעשייה בשנת 2015. כלומר, נבדוק את ה"נושרים" מהתעשייה. במיוחד, נרצה לבחון אם ה"נושרות" מהתעשייה השתלבו בענפים ייחודיים, מה שעשוי לרמוז על הסיבות לנשירה.
"מהנתונים עולה כי שיעור "הנושרות" גבוה משיעור "הנושרים", אם כי לא באחוזים ניכרים. גורם אחד הוא שיעורי תעסוקה נמוכים יותר של נשים באופן כללי, וגורם שני הוא מעבר לתעסוקה בענפים אחרים. מבחינת היקפי ההשפעה של כל אחד מהגורמים – נראה כי בקבוצת ההייטקיסטים בשנת 2008, שיעור הנשים הלא מועסקות מה- "נושרות" הוא כשליש, בעוד שבקבוצת בוגרי 2006 מחצית מה- "נושרות" כלל אינן מועסקות.
"רבים יחסית מבין הגברים ש- "נשרו" עובדים בענפי תעשייה שאינם עתירי טכנולוגיה; בעוד שבקרב הנושרות יש יותר שעברו לעבוד בענפים בהם שיעור הנשים גבוה, כמו ענפי החינוך והבריאות (15% מקרב הנושרות, לעומת 7% מקרב הנושרים).
הורים והייטק – האם זה הולך ביחד?
תוצאות הבדיקות של האוצר, יחסית צפויות – יש פערים בהישרדות (גברים שורדים יותר בהייטק) ויש פערים בשכר (גברים מרוויחים יותר). השאלה למה?
והתשובה קשורה להורות. "שלב המעבר להורות הוא שלב קריטי", מסבירים באוצר, "באופן כללי, לאחר הולדת הילד הראשון במשפחה שיעורי התעסוקה והשכר של אימהות יורדים משמעותית , ולא כך המצב בקרב אבות . אימהות חדשות נוטות להפחית את מספר שעות העבודה ולעבור לתפקידים (או עבודות) פחות "תובעניים", או כאלה המאפשרים יותר גמישות . בנוסף, לאימהות עשויה להיות השפעה על רמת פריון העבודה של נשים, ועל רמת החשיפה לאפליה מצד מעסיקים .
"ממצאים דומים נמצאו במחקרים על כלל שוק העבודה ולאו דווקא בענף ההייטק. על מנת לבדוק את תוקף הממצאים מהספרות גם על ההייטק הישראלי, נציג כעת ניתוח של השפעת ההורות על קבוצת בוגרי התואר הראשון במקצועות ההייטק בשנים 2005 או 2006 שנולד להם ילד ראשון בשנת 2011. הוספת בוגרי 2005 לניתוח נעשתה לצורך הרחבת המדגם. קבוצת הבוגרים מונה 3,055 גברים וכ-843 נשים סה"כ; שמתוך קבוצה זו ל-224 גברים ו-63 נשים נולד ילד ראשון בשנת 2011. אם הממצאים מהספרות רלוונטיים גם לעובדים בהייטק הישראלי, נצפה לראות שוני בשיעורי התעסוקה ובשכר של נשים סביב שנת 2011, ולא לראות שוני מקביל בקרב גברים.
"מהנתונים עולה כי קיימת השפעה ברורה של ההורות על הפערים המגדריים בתעסוקה בהייטק. כך, בעוד שבשנים 2011-2009 שיעורי התעסוקה של הבוגרים והבוגרות כמעט זהים; החל משנת 2012 (השנה שאחרי הלידה) הפערים נפתחים וגדלים"
"גם בניתוח של נתונים נוספים", מעדכנים באוצר – "ניתן להיווכח בהשפעה שיש להולדת הילד הראשון על שכר הנשים העובדות בתעשייה; כשמנגד, תוואי השכר של נשים שלא הופכות לאימהות ממשיך לעלות במונוטוניות. פער זה מכונה לעיתים בספרות 'קנס האימהות'.
"פערי השכר המגדריים וההשפעה השלילית שיש לאימהות על השכר והתעסוקה אינם ייחודיים כאמור לעבודה בענפי ההייטק, או לבוגרות מקצועות ההייטק".
ובכמה יורד השכר של אמר בהייטק? ובמילים אחרות כמה זה קנס אימהות? 9% – "השכר של בוגרת מקצועות ההייטק ההופכת לאם צפוי להיפגע ב-9% עם כניסת הילד הראשון במשפחה, וזאת בהשוואה לשכר בוגרת שלא הפכה לאם; כאשר לאחר הולדת הילד השני השכר צפוי לרדת עוד יותר ולהיות נמוך בכ-15% בהשוואה לבוגרת לה אין ילדים. עוד נמצא כי ההשפעה של האימהות על השכר דומה מאוד לבוגרות מקצועות ההייטק ולבוגרות משפטים".
קנס אימהות – נשים הופכות לאימהות ומרוויחות פחות
רוב עובדי ההייטק בישראל – כמו גם במדינות מפותחות אחרות – הם גברים. הסיבות לכך מגוונות, לרבות בחירות שונות של גברים ונשים לאורך כל שלבי רכישת ההשכלה וההכשרה. כמו כן, מקובל לחשוב שקיים קושי לנשים, שכבר רכשו את הכישורים הרלוונטיים, להשתלב בתעשייה. כלומר, שחסמים בשוק העבודה מקשים על נשים להשתלב בענפי ההייטק באותם שיעורים כמו גברים.
"בחנו לעומק את פערי ההשתלבות והשרידות בתעשייה של מי שכבר רכש את ההכשרה הרלוונטית. הממצאים – רוב בוגרי מקצועות ההייטק (כ- 70%) – גברים ונשים – לא עוזבים את התעשייה מרגע שנכנסו אליה, ונשארים לעבוד בה גם שנים לאחר סיום התואר
"שיעור העוזבות את התעשייה גבוה רק במעט משיעור העוזבים. מאידך, קיים פער מגדרי ברמה ובקצב התפתחות השכר של העובדים והעובדות בתעשייה. פער זה אינו מבוטל כבר בשנים הראשונות להשתלבות בשוק העבודה, והוא הולך וגדל עם העלייה בוותק.
"הסבר עיקרי לפער בקצב התפתחות השכר הוא ההשפעה השונה שיש להורות על עובדים ועובדות. בעוד שתוואי עליית השכר של נשים יורד כתוצאה מהולדת הילדים, קצב עליית השכר של גברים אינו מושפע מהותית מהמעבר להורות
"קנס האימהות – ההשפעה הנאמדת של הילדים על שכר האימהות בהשוואה לנשים ללא ילדים – עומד בהייטק על 9% לאישה עם ילד אחד ו- 15% לאישה עם שני ילדים. הפערים המגדריים בענפי ההייטק אינם ייחודיים – הן פערי השכר המגדריים והן "קנס האימהות" הם באותו סדר גודל גם לבוגרי משפטים.
הצפינו מכשירים, השתמשו בסיגנל במקום וואטסאפ והפעילו אימות נוסף – 12 טיפים לפרטיות ברשת
מדי יום אנחנו שומעים על עוד הפרה בנושא פרטיות של החברות הגדולות, בעיקר החברות הטכנולוגיות שדרכן אנחנו פועלים כדי "לדבר" על חברים ומשפחה (פייסבוק) , או "לחפש" כל מה שאנחנו צריכים (גוגל). חברות הטכנולוגיה הגדולות יודעות עלינו יותר מאשר אנחנו יודעים על עצמנו. קשה להילחם בהן, אבל הנה כמה טיפים שיהפכו את הגלישה במחשבים ובסלולר למעט יותר בטוחה.
הצפינו את הטלפונים. מדובר בתהליך פשוט שיקשה על מי שלוקח לכם את הטלפון או נחשף אליו להוציא ממנו מידע. אפשר להיעזר בחבר, במדריכים ברשת או במומחה
נעלו את המכשירים באמצעות קוד. זה ימנע ממי שיגנוב לכם את המכשיר להיחשף למידע
השתמשו פחות ואל תאשרו שימוש במיקום שלכם (גוגל ופייסבוק נוטים אחת לתקופה לבקש ממך אישור כזה)
השתמשו במנהל סיסמאות כמו Lastpass ו-1password. במקום להשתמש בסיסמה אחת עבור אתרים שונים. מנהל הסיסמאות זוכר סיסמה אחת ומטפל בשאר
אפליקציות כמו וואטסאפ ואפילו טלגרם שומרות מידע שאנחנו לא יודעים מי נחשף אליהם. אפליקציית סינגל לעומת זאת הוכיחה שהיא לא מוכרת את המידע לזרים
השתמשו בפורטון מייל במקום ג'ימייל – בתוכנה זו המידע מוצפן בדפדפן והחברה אינה נחשפת אליו, להבדיל מגוגל, השומרת את המידע עליכם
הפעילו אימות נוסף. זה יכול לכלול אישור דרך הטלפון הסלולרי, מידע שרק אתם יודעים או קוד שניתן לכם על ידי החברה
ועבור מידע שאנחנו לא רוצים שייחשפו אליו נעדיף דפדפנים קטנים יותר מכרום, אקספלורר או ספארי ורווחים פחות. פיירפוקס למשל אינו למטרת רווח
התקינו תוכנת אבטחה
סיימתם עם האפליקציות? כבו אותן שלא ימשיכו לצבור עליכם מידע, אף שהיו דיווחים על לקיחת מידע על מיקום גם כשהאפליקציות סגורות
מלבד כלים טכנולוגיים וסיסמאות, ההיגיון הבריא הוא ההגנה הכי טובה: אל תמסרו פרטים אישיים מזהים כגון: מספר טלפון, כתובת, מקום עבודה או לימודים. אשרו רק אנשים שאתם מכירים ברשתות החברתיות. אל תעבירו סיסמאות לצד שני, כבו מצלמות שלא בשימוש. בתמונות בדקו שהן לא מסגירות עליכם פריטים שלא תרצו שאחרים יידעו, כמו כתובת מגורים או פרטים אחרים
הגדירו בכל רשת חברתית או מכשיר את הגדרות הפרטיות
אז זה עדיין לא מבטיח לכם פרטיות באנונימיות מולחטת, אבל זה בהחלט מקטין את הסיכונים שלכם להיחשף. עם זאת, חשוב שתדעו – גוגל, פייסבוק ובכלל רוב האתרים כיום משתמשים בפרסום ממוקד – הם עוקבים אחרי כתובת ה-IP שלכם ומטרגטים אליה כאשר אתם גולשים את התכנים שחיפשת בעבר, דרך באנרים ואפשרויות נוספות. אם נניח חיפשתם קרן השתלמות והגעתם לכתבה מסוימת. בכתבה הזו, אתם נצבעים (כתובת ה-IP שלכם) וזה מותר ולגיטמי, ובפעם הבאה שתגלשו למקום מסויים אתם עשויים להיפגש עם באנר / פרסומת בתחום של המפרסם שמטרגט אתכם. אין כאן דליפת מדע עליכם; יש כאן, שימוש בכתובת ה-IP שלכם לצרכי פרסום, וברוב האתרים על פי התקנון שלהם, יש שימו בקוקיז' / עוגיות, שבעצם עוקבות אחרי הגלישה שלכם.
מדובר בשיתוף פעולה ראשון בישראל המאפשר ללקוח פרטי לקבל תשלום מגוף עסקי או ציבורי באמצעות אפליקציית תשלומים
בנק הפועלים וחברת הראל ביטוח חתמו על הסכם לביצוע תשלומי תביעות וקיזוזים באמצעות אפליקציית ביט
מדובר בשיתוף פעולה ראשון בישראל המאפשר ללקוח פרטי לקבל תשלום מגוף עסקי או ציבורי באמצעות אפליקציית תשלומים. השירות מאפשר ללקוחות הראל, גם אלו שאינם לקוחות בנק הפועלים, לקבל החזרים באמצעות אפליקציית ביט של בנק הפועלים, ואלו מגיעים ישירות אל חשבון הבנק שלהם. כל עוד הלקוח מאשר את קבלת ההחזר מהראל.
אם לא התקנתם את אפליקציית התשלומים תצטרכו להתקין אותה לטלפון הסלולרי כדי לקבל את ההחזר. השירות חינם עבור הלקוח והוא ייכנס לתוקף ב-1 באפריל 2019. הראל כנראה תשלם לביט עמלה על כל תשלום שתבצע.
עד עתה תשלומי קיזוזים ותשלומי תביעות היו על בסיס מנגנון של משלוח צ'קים עם תפוגה של כמה חודשים, והסיבה היא שלחברת הביטוח לא היו פרטי חשבון הבנק של הלקוח – כי לא מסר אותם או הגיע דרך סוכן ביטוח. זה גרר גם עלויות לחברות הביטוח של הנפקה ומשלוח צ'קים ועיכב תשלומים למבוטחים. ההסכם עם ביט יחסוך את כל אלו.
גם בתשלומי תביעות מדובר במהפך, ובמקום העברה בנקאית שנמשכת כמה ימים התשלום יועבר במהירות לחשבון הבנק של התובע הזכאי.
לאומי בחודשים האחרונים במגעים מול חברת הביטוח AIG להתקשרות דומה. הפועלים ולאומי מנסים להציע שירותים דומים גם לחברות ביטוח אחרות ובהן ביטוח ישיר, חברות כרטיסי האשראי בעצמן פיתחו טכנולוגיית תשלום מהירה דומה, וגם הן פונות לחברות הביטוח בהצעות מתחרות. משמע יש תחרות ישירה בשוק התשלומים בין הבנקים הפועלים ולאומי שנדרשו למכור את חברות כרטיסי האשראי שלהם- ישראכרט ולאומי קארד על פי רפורמת שטרום להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים.
זאת בהמשך לעליות בעולם, גם האגח הקונצרניות התאוששו לעומת דצמבר החלש
למרות הירידות החדות של חודש דצמבר שגרמו לתשואה שלילית בחלק גדול מהחסכונות לשנת 2018, ינואר מיטיב עם החוסכים בצפי לתשואה ממוצעת של 3%, בשל העליות החדשות בשוקי ההון בארץ ובעולם
כאמור בדצמבר 2018, היו ירידות חדוות שמדו בממוצע על כ-2.5% ובחלק מהמקרים הביאו לתשואה שלילית בחסכונות לשנת 2018. קופות הגמל הקנייתיות שחלק נכבד מנכסיהן מושקע במניות ובחודש הקודם הניבו תשואה שלילית שנעה סביב 5%-6%, עלו בינואר יותר מ-6%.
בשל עליות השערים בשוקי המניות בארץ ובעולם, באגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות בארץ עלו גם תשואות הקופות בינואר. בארה"ב נרשמה בינואר מגמה חיובית כאשר מדד ה-S&P עלה ב-7.9%, מדד הדאו ג'ונס עלה ב-7.2% ואילו מדד הנאסד"ק קפץ ב-9.7%.
באירופה, ה-DAX הגרמני עלה ב-5.8%, ה-CAC הצרפתי עלה ב-5.5% וה-Eurostoxx 50 עלה ב-5.3%. וביפן מדד הניקיי עלה בשיעור של 3.8%.
גם בשוק המניות בארץ נרשמו עליות שערים יפות: מדד ת"א 35 עלה ב-6.2%, מדד ת"א 125 עלה ב-6%, מדד ת"א 90 עלה ב-5.7% ואילו מדד יתר 50 עלה בשיעור חד של 11.3%.
באגרות החוב הממשלתיות נרשמה תשואה חיובית בשיעור של 1.3%, ואגרות החוב הצמודות למדד עלו ב-1.5% ואגרות החוב השקליות עלו ב-1.4%.
שוק האג"ח הקונצרני המקומי שספג מכה עקב הנפילות העולם התאושש ורשם עליות שערים. מדד התל בונד 20 עלה ב-1.7%, מדד התל בונד 40 עלה ב-1.2% ומדד תל בונד 60 עלה ב-1.5%. אגרות החוב הלא מדורגות עלו ב-3.1%.
