יבוא אישי דרך באינטרנט הוא הטבה ענקית לרוכשים. גם זול יותר מאשר לרכוש בארץ, גם אין מע"מ, פשוט נהדר וזו הסיבה שישראלים רבים רוכשים דרך ענקיות הקמעונאות באינטרנט – אמזון, עליבבא, eBay ונוספות. אז נכון שזה מוגבל ל-75 דולר, אבל רבים עושים קניות חוזרות כך שאין באמת אפקטיביות לרף הזה, אלא מדובר ברף לכל משלוח. מכל מקום, התעשיינים ובעיקר הסוחרים והקמעונאים ובצדק מבחינתם התנגדו לחוק ומתנגדים כעת להטבות הנוספות שבפתח.
ועל מה בעצם מדובר? ועדת הרפורמות מתחילה לדון בהצעת חוק התכנית הכלכלית כאשר בכוונתה לדון באפשרות לייבא בייבוא אישי עד 5 מוצרי תעבורה מאותו סוג במשלוח (היום ניתן לייבא בייבוא אישי 4 מוצרי תעבורה מאותו סוג בשנה). וכן בכוונתה לקבוע כי מוצרי צריכה שנועדו לשימוש אישי או מוצרים שלצורך התקנתם, הפעלתם ותחזוקתם לא נדרשת מעורבות בעלי מקצוע, המיובאים בייבוא אישי, יהיו פטורים מחובת עמידה בדרישות תקן רשמי. על רקע אי הבהירות בנושא כיום, המכס מעכב העברת מוצרים לרבבות אנשים.
יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה אמרה על רקע דיוני הוועדה:"אנשים קונים באינטרנט ולא יודעים כמה הם ישלמו בסוף. מוצר שנעצר במכס גורר תוספת תשלום על האכסון ועל השגת האישורים כדי להוציא את החבילה מהמכס. עד היום לא היו כללים ברורים שהגדירו איזה מוצר דורש אישור ואיזה לא, וזו מציאות בלתי נסבלת. לא ייתכן שהציבור לא ידע אם מותר לקנות מוצר כלשהו או שהוא דורש אישור".
הרפורמה ביבוא אישי הולכת לשנות את המציאות הזאת. פעם ראשונה אנחנו נגדיר מוצרים שיש להם אישור אוטומטי להיכנס לישראל לשימוש אישי ומשפחתי. המידע יהיה זמין לציבור וכל אחד יוכל לחשב את המחיר הסופי למוצר ואיזה אישור הוא דורש. זו רפורמה שתגביר את התחרות במשק ותוריד את יוקר המחיה לציבור".
החוק הזה מתווה מסגרת חשובה מאוד, שנרצה להתקדם איתה, אבל הוא גם משאיר הרבה מאוד דברים ברמת תקנות עתידיות והחלטות ממשלה. אני מבקשת ממשרדי הממשלה לשבת ולראות מה מאלה ניתן כבר היום להכניס לתוך מסגרת החקיקה, כדי לתת למהלך תוקף נוסף, וכן למצוא פתרונות פרואקטיביים יותר ליידע את האזרח על כל ההקלות ברגולציה, בכדי שהמהלך יצלח".
שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הגיעה לדיון להציג את העבודה שנעשתה לפני הבאת הצעת החוק: "עמדתי בראש ועדת היגוי ממשלתית להסרת חסמים ביבוא אישי במטרה להפחית את יוקר המחייה במוצרי צריכה. כבר היום אנו רואים עלייה בחבילות המגיעות מחו"ל וסקר מראה כי פערי המחירים הם הגורם המוביל בכך. עם זאת, סברנו כי כחלק מהרפורמות השונות ליצירת תחרות בתחום היבוא צריך ללמוד מהם החסמים בפני היבוא האישי, ונתנו הזדמנות לכלל הציבור להביע דעתם. הצרכן היום לא יודע מה ייעצר לו במכס, גם בגלל שההגדרה של 'כמות סבירה' איננו ברורה לו, וגם בגלל שאינו יודע אם מוצר מסוים דורש אישור מקדים של משרד ממשלתי מסוים".
"הוועדה סברה שלא צריך לדרוש מהאזרח לדעת מראש את ההגבלות על כל מוצר, ולפתח מומחיות בזה, וצריך לפשט עבורו את הדברים, יחד עם הנגשה ושקיפות של מידע רב יותר. אנחנו גם סברנו שרגולטור צריך להבדיל בניהול הסיכונים בין יבוא מסחרי לאישי, כי כמות המוצרים הנכנסת משקפת סיכון שונה".
"הוועדה קבעה כלל אחיד ופשוט עבור הצרכן, מול כל משרדי הממשלה, לגבי כמות סבירה, כאשר במשלוח יחיד בעלות של מעל אלף דולר הכמות תהיה עד חמישה מוצרים, ובמשלוח מתחת לאלף דולר הכמות תהיה 30 מוצרים. כמו כן קבענו מדרג חוקיות, אשר כל משרדי הממשלה יחלקו את כל המוצרים שתחת אחריותם על פיו: הדרגה הראשונה לא תכלול דרישות חוקיות כלל, הדרגה השנייה תדרוש הצהרה, והרמה השלישית כבר תדרוש בדיקת מסמכים או בדיקה פיזית. צו היבוא האישי שיסדיר זאת בעתיד ייכתב בלשון נהירה לכל אזרח, ויוקם גם אתר אינטרנט ייעודי בו האזרח יוכל להכניס את המוצר ולראות את כל הכללים לגבי היבוא שלו"
עו"ד דן כרמלי, משנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר: "האיגוד לא מתנגד לייבוא אישי ומבין שהוא מהעולם החדש שהקמעונאים המקומיים צריכים להתחרות במסגרתו, אך חייב להיות בסיס שווה לתחרות. הפער המשמעותי הוא במע"מ, אותו היבואן חייב לשלם, ומכן שזה מועבר לאזרח, בעוד אדם פרטי פטור ממע"מ ברכישה מקוונת עד 75 דולר. האפליה הזו כבר קיימת, והתיקון המובא כאן רק יעמיק אותה, עד למצב שגם הקמעונאים הגדולים ביותר לא יעמדו בו ויקרסו, ומדובר ב-256 אלף מועסקים המפרנסים כמיליון איש. אין כאן גם הגבלה על כמות המשלוחים שרשאים לעשות, כל עוד הכמות סבירה בכל משלוח, וייתכן שנעבור כאן לייבוא מסחרי, כתחפושת של ייבוא אישי, כשכל השנה פורים".
"מדרג החוקיות שהאוצר דיבר עליו הוא דבר נכון מאוד, אבל לא קיבל כלל ביטוי בחוק עד כה, אלא רק בהחלטת ממשלה, והחוק שוועדה זו העבירה רק לאחרונה לבטל תקנים מקומיים לטובת תקינה בינ"ל גם הוא מצוין, אבל בהצעת החוק היום פשוט מבטלים תקנים לחלוטין. ההיגיון מאחורי אכרזת תקן הוא התאמות לטובת בריאות ובטיחות הציבור – אז במסלול מסחרי הדאגה הזו חשובה ובמסלול פרטי היא לא? מוצצים, למשל, הם מוצר עם תקן רשמי, ולא בכדי, אז אין חשיבות לאחריות כאשר זוג הורים מביאים 30 מוצצים שהתינוק מכניס לפה?"
יו"ר הוועדה השיבה: "המוצצים הם דווקא דוגמה מצוינת למצב בו הורים הופכים עבריינים בעל כורחם, הן בשל המחירים והן בשל חוסר ידיעת התקינה. הורים רוצים מוצץ מחברה מוכרת וטובה, בשביל לא להסתכן, וכבר היום המון קונים מוצצים בחו"ל, בגלל היוקר בארץ, ואין להם דרך לדעת שיש תקן רשמי למוצץ. בסוף יש גבול כמה זה אחריות המדינה וכמה אחריות על ההורים".
עידו סופר, אגף תקציבים במשרד האוצר: "ועדת ההיגוי דנה בהערות משרד הבריאות לגבי מוצרי תינוקות בתקנים רשמיים, וקבעה בדו"ח שלה, עליו חתומים גם נציגי משרד הבריאות, גם שיש אחריות הורים בנושא, וגם שממילא נושא הייבוא של מוצרים אלה לא נאכף כיום, ולכן אימצה את ההצעה גם לגביהם, וועדת השרים אישרה את דו"ח הוועדה".
יעקב וכטל, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה: "זו סוגיה מורכבת שנדונה בכל העולם, כי ברור שיש סיכונים במה שנקבע כתקן, ויש גם מגמה עולמית של קנייה מקוונת שאין אפשרות להילחם בה. בניהול הסיכונים הזה הוחלט לקדם את ההקלה, אבל הוחרגו מוצרים שנדרש בעל מקצוע להפעילם, או להתקינם לפי החוק, וכן הוחרגו מצרכי מזון, תעבורה ומכשור רפואי מסוימים, כפי שנראה בהקראת החוק.