המדדים הכמעט אפסיים של השנים האחרונות והריבית האפסית של בנק ישראל מחזקים יותר ויותר את האפשרות שהבנק המרכזי יוריד את הריבית לטריטוריה שלילית, והדבר גורם לבלבול ולאי ודאות הולכת וגדלה. מה זו ריבית שלילית? מה עושים כשיש ריבית שלילית? מה זה אומר? במקום לקבל ריבית על הפיקדונות, נצטרך לשלם? זה אבסורד, אבל זה רק נדבך אחד של ריבית שלילית. (קראו כאן על ההשפעה של המדד השלילי על המשכנתא שלכם – זה לא מה שחשבתם!)
ריבית שלילית היא מצב מוזר וקיצוני בשווקים, אבל החל משנת 2014 זה המצב בגוש האירו, לצד מקומות נוספים. זה התחיל בכלל בדנמרק שב-2012 הפתיעה את השווקים עם ריבית שלילית, נמשך בגוש האירו ב-2014 וחלחל למקומות נוספים – יפן בתחילת 2016, וזה עלול להגיע גם לארה"ב.
המשמעות של ריבית שלילית היא שבנקים לא נותנים תשואה/ריבית על הפיקדונות שלהם אלא גובים תשלום. זה נשמע לא הגיוני, אנחנו רגילים שאם אנחנו מפקידים בפיקדון בבנק אנחנו מקבלים ריבית, אפסית אומנם , אבל לפחות מקבלים משהו. ובכל זאת, בגוש האירו, ביפן ובמקומות נוספים, זה קיים. איך זה קורה? במצב הנורמלי של ריבית חיובית, אנשים מפקידים 100 אלף שקל ומקבלים אחרי שנה 100 אלף שקל ותוספת ריבית, נניח של 300 שקל (0.3%), ובסה"כ 100.3 אלף שקל. אם הריבית תהפוך לשלילית, נניח של מינוס 0.1%, אזי יהיו בנקים שבהם אחרי שנה יהיה בפיקדון סכום נמוך יותר. לדוגמה, סכום של 99.9 אלף שקל (100 אלף פחות ריבית של 0.1% שמשולמת לבנק). זה מצב קיצון, סוג של עיוות שוק שלא היה בהיסטוריה, אבל זה כאן והשאלות הן איך מתמודדים עם זה? האם זה יגלוש לישראל? ואיך זה ישפיע על ההשקעות שלכם ועל שוק הדירות? (כאן תוכלו לקרוא איך ריבית שלילית משפיעה על מחירי הדירות).
אבל לפני שמסתכלים קדימה, חשוב להבין את המגמה בעבר. כאן, הטבלה מדברת בעד עצמה – הנה ריבית הפריים בשנים האחרונות. ריבית הפריים מבטאת את ריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5%. כפי שניתן להתרשם, הריבית ירדה בצורה משמעותית בשנים האחרונות, ואגב, במשך תקופה מאוד ארוכה ועד לא כך כך מזמן, הריבית הזו היתה דו-ספרתית – כן, 11%, 15%, אפילו 18%, וזה היה משנות ה-80 ועד 2003. מאז, המגמה היא של ירידה, אם כי במשך תקופה, לפני המשבר של סוף 2008,, הריבית נעה בין 5% ל-8%. המשבר טרף את הקלפים – הבנקים המרכזיים בעולם וגם בישראל הפחיתו את הריבית כדי לעודד צמיחה וצריכה, ומאז אנחנו בפחות מ-5%. כמה פחות? הנה הטבלה –
פברואר – 1.734
מרץ ואילך – 1.6%
פברואר – 2.482%
מרץ עד יוני – 2.25%
יולי – 2.242%
אוגוסט – 1.968%
ספטמבר עד דצמבר – 1.75%
מאי – 3.11%
יוני עד אוגוסט – 2.75%
ספטמבר – 2.72%
אוקטובר עד דצמבר – 2.5%
פברואר עד מאי – 4%
יוני – 3.98%
יולי – אוקטובר – 3.75%
נובמבר – 3.5%
דצמבר – 3.47%
ריבית שלילית בישראל?
על פי לא מעט כלכלנים לא מעטים ולאחרונה הצטרפו גם הכלכלנים של סיטי בנק ישראל תהיה אחת המדינות שתצטרף למדינות עם ריבית שלילית. בסיטי מעריכים כי קיימת סבירות גבוהה שבנק ישראל יאמץ ריבית שלילית בהמשך 2016. הריבית כיום היא 0.1% ועל פי ההערכות הכלכנים היא תרד למינוס 0.1%. בסיטי מסבירם כי "בהתחשב בתקופה הממושכת שבה האינפלציה אינה מגיעה ליעד שהציב הבנק, אנו צופים כי הסבלנות של בנק ישראל תפקע והוא יכריז על מדיניות המשלבת ריבית שלילית והתערבות אגרסיבית יותר בשוק המט"ח. בבנק ישראל אמרו עם החלטת הריבית האחרונה – "בנק ישראל יבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו".
לאחרונה אמרה יו"רית הפד ג'נט ילן כי היא אינה שוללת שימוש בכלי של ריבית שלילית, וביפן החליטו כאמור בתחילת השנה על ריבית שלילית של מינוס 0.1%.
ריבית שלילית, לעומת ריבית ריאלית שלילית?
ריבית היא נתון אבסולוטי, וכך גם ריבית שלילית. לדוגמה, ריבית שלילית של מינוס 0.1% מבטאת הפסד של עשירית האחוז – השקעתם 100 אלף שקל, אחרי שנה יש לכם 99.9 אלף שקל. ריבית ריאלית מבטאת את היחס בין הריבית לבין האינפלציה/מדד המחירים לצרכן. אם לדוגמה המדד הוא 2% והרווחתם על ההשקעות 3%, אז בקירוב יש לכם תשואה ריאלית של 1% (ריבית ריאלית של 1%), אבל אם ההשקעות מספקים לכם רק 1%, אז הפסדתם ריאלית 1% (ריבית ריאלית שלילית של 1%).
הריבית של בנק ישראל מבטאת ריבית שלילית ריאלית או ריבית ריאלית אפסית. למשקיעים זה הרבה יותר גרוע, למשקיעים סולידיים בפיקדונות הבנקאיים שמקבלים במקרה הטוב את ריבית בנק ישראל גלום הפסד משמעותי ביחס לאינפלציה הצפויה, אם כי יש לבחון זאת ביחס למדד הצפוי על פי הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות. אבל גם שם המצב לא מזהיר – המדד צפוי להיות ב-2016 סביב 0.5%, בפיקדונות הבנקים מקבלים במקרה הטוב את הסביבה הזו – כלומר ריבית ריאלית אפס, ובמקרה הרע – ריבית ריאלית שלילית.
בנק ישראל מנווט כבר כמה שנים במציאות מדומה – טווח האינפלציה שהוא מגדיר לא רלוונטי; הריבית הנמוכה, הכלי שהיה אמור להיות הכי אפקטיבי של הבנק, לא עוזר, לא מרים את הצמיחה, אלא מנפח בועות ענקיות בשוק הנדל"ן ובשווקים הפיננסים, ולכן יש בהחלט מצב שהבנק יחליט להוריד עוד יותר את הריבית. התוצאות של המהלך הזה יכולות להיות הרסניות עוד יותר לשוק הדירות ולשווקים בכלל.
נזכיר שבשנים 2008-2009 בעקבות המשבר בשווקים, בנק ישראל העמיד את הריבית הריאלית על מינוס 1%, ואז מחירי הדירות זינקו. אז אנשים החליטו לרוץ ולקנות דירות – התשואה בהן טובה לעומת הריבית הריאלית באפיקים סולידיים. עכשיו, ייתכן תרחיש שאפילו הריבית עצמה שלילית – ואז רבים ישאלו את עצמם מדוע להחזיק כספים בבנק, קדימה – נקנה דירות, התשואה שם היא כמה אחוזים טובים, ובטח שלא שלילית! (כאן, תוכלו לקרוא על ההשלכות של ריבית שלילית על שוק הדירות)
ריבית שלילית – למשוך את הכסף מהבנק?
כשהחליטו באירופה על ריבית שלילית היו חששות גדולים ובצדק – האם הציבור יוציא את הכסף מהבנקים? האם הבנקים יישארו עם בעיות נזילות? מה זה בנקים בלי הכסף של הציבור? הרי אין להם זכות קיום. המהלך באירופה היה מאוד מדוד ומדורג, ובסופו של דבר לא היתה קטסטרופה, גם בגלל שהבנקים לא גלגלו לכל הציבור את הריבית השלילית, חלקם ספג את הריבית השלילית כדי להשאיר את הלקוחות הגדולים. כך נוצרה בדלת האחורית תחרות חזקה יותר בין הבנקים. זה מבורך, והלוואי שהתחרות תגיע גם לכאן, אבל לא בטוח שזו הדרך.
אלא שמה שקרה באירופה נשאר באירופה. אירופה זו לא ישראל; יפן היא לא ישראל – אי אפשר לקבוע שאם שם הציבור לא משך את הכסף מהבנקים, כאן זה גם לא יקרה, אנחנו מדברים על מעל 300 מיליארד שקל בפיקדונות. מספיק שחלק קטן מהם יזוז למקומות אחרים, והבנקים עשויים להיות בבעיה. לא ברור אם וכאשר תהיה כאן ריבית שלילית, הציבור ימשוך את הכסף – מה שברור הוא שהמוטיבציה שלו למשוך את הכסף גדלה מאוד. הוא יעביר כספים למניות, לאפיקים מסוכנים יותר, לנדל"ן, והוא לא בהכרח ילך כמו צאן לטבח וישלם לבנקים על הזכות להחזיק בכספו. יש גבול, וייתכן מאוד שישראלים רבים לא יהיו מוכנים לשלם כסף לבנקים בגין הריבית השלילית ובצדק!
ריבית משכנתא – עדכונים על ריבית משכנתא, והאם היא תושפע אם הריבית השלילית תגיע לכאן. מצד אחד ריבית המשכנתא מתואמת עם הריבית במשק, אבל מצד שני המגמה בתקופה האחרונה היא שלי עלייה בריבית המשכנתא.
ריבית שלילית – נחזיר פחות מההלוואה המקורית?
ריבית שלילית היא לא רק על פיקדונות, ריבית שלילית לכאורה היא גם על הלוואות. ככלל, הריבית על ההלוואות מתואמת עם ריבית בנק ישראל; המלווים – בעיקר הבנקים, מוסיפים פרמיית סיכון (לכל לקוח פרמיה אחרת) על ריבית בנק ישראל, וכך קובעים את הריבית על ההלוואה שלכם. מה יקרה אם תהיה ריבית שלילית? האם הריבית על הלוואות תהפוך לשלילית? ובכן, נראה שבמצב כזה הריבית על ההלוואות תוזל עוד יותר! זו יכולה להיות בשורה ללוקחי המשכנתאות וללווים בכלל, אבל האם ייתכן מצב של תמונת ראי לפיקדונות – כלומר בעוד שהמחזיקים בפיקדונות מפסידים כסף כאשר יש ריבית שלילית, הלווים דווקא מרוויחים כסף? האם אפשרי תרחיש של הלוואה או אוברדראפט בחשבון שילכו ויקטנו? תיאורטית כן. בפועל, האשראי וההלוואות ניתנים אמנם בהתייחס לריבית השוררת בשוק, אבל בתוספת של פרמטרים שקשורים לסיכון הספציפי של הלקוחות ובתוספת מרווח הרווח של הבנק. המרווחים האלו ימנעו מצב של ריבית שלילית על הלוואות.
צחי ליבוביץ, מנהל השקעות ראשי באימפקט בית השקעות, ציין בסקירה שפרסם בתחילת 2015 כי אחד הפתרונות למצב הדפלציה שנוצר בישראל (ומאז המשיך ביתר שאת) הוא התערבות של בנק ישראל. להערכתו, בנק ישראל צריך להוריד את הריבית כמה שיותר קרוב לאפס ואף לאמץ ריבית פיקדונות שלילית כפי שהנהיג הבנק המרכזי האירופאי לאחרונה בגוש האירו. הסיבה לכך היא שהאינפלציה השלילית גורמת לאפקט הריבית הנמוכה לקטון. מטרת הריבית הנמוכה היא לגרום למעשה לכך שלבעלי הפיקדונות המחזיקים בכסף פנוי לא יהיה תמריץ להשאיר את הכסף בבנק עקב הריבית נמוכה והאינפלציה השוחקת ויחפשו להשקיע אותו בנכסים ריאליים ופיננסיים או – וזה יותר טוב למשק – יסיטו כסף לצריכה מוגברת יותר, דבר שעשוי להניע את הכלכלה קדימה.
זה אולי תרחיש לא רחוק, אבל מסוכן מאוד – המשק הישראלי לא בנוי על ריבית שלילית בפיקדונות. הציבור עלול למשוך כסף מהפיקדונות ולהשאיר אותו מתחת לבלטות או בכספות, הוא יעביר כספים דווקא לשוקי המניות והאג"ח. כלומר, לא משנה מה הוא יעשה בכסף, זה יכול לנפח בועות נוספות וחדשות, ומעבר לכך – ריבית שלילית בפיקדונות לא הוגנת ולא הגונה כלפי רבבות אנשים שאין להם אלטרנטיבה חוץ מאשר לשים את הכסף בבנק, אנשים שלרוב גם לא יודעים ולא מבינים כמה הם מקבלים על הפיקדון שלהם. עם זאת, צריך לזכור שבמצבים מסוימים ולאורך תקופות מוגבלות זה יכול להוות פתרון, ולראיה – גוש האירו.
רבע ממדינות העולם עם ריבית שלילית – הציבור כועס ולא באמת צורך יותר
ב"פייננשל טיימס" התפרסמה באמצע פברואר 2016 כתבה מקיפה על הריבית השלילית (תרגום בגלובס) – השורה התחתונה שלה היא – ריבית שלילית יכולה להיות אסון לשווקים, ובינתיים היא בטח שלא עוזרת ולא מגדילה צריכה: "לפי סקר שהקיף 13 אלף בני אדם באירופה, ארה"ב ואוסטרליה – אם יותר בנקים ינסו לחייב את בעלי הפיקדונות שלהם בריבית, חוסכים רבים יגיבו בשלילה", נכתב בכתבה. "הסקר נערך על-ידי איפסוס להזמנת הבנק ההולנדי ING. יותר מ-75% מהנסקרים אמרו שיוציאו כספים מחסכונותיהם אם הריבית תהיה שלילית. רק 12% העריכו שיוציאו יותר כסף על צריכה – המטרה העיקרית של הבנקים המרכזיים. היו שאמרו שהם יחסכו אפילו יותר. רוב הנסקרים העריכו שיעברו להשקעות מסוכנות יותר או יצברו כספים ב'מקום בטוח'".
ואם זה המצב בחלק גדול מהעולם, אז למה לכל הרוחות בכלל חושבים על ריבית שלילית בשוק שלנו? אצלנו התגובות יכולות להיות חריפות יותר – הנה סקר מעודכן שנערך בגלובס – סקר ריבית שלילית. התוצאות ברורות – אם תהיה ריבית שלילית, אנשים פשוט יעבירו את הכספים למקומות אחרים – הם לא יפסידו עליהם כספים!
למדריכים קשורים –
ריבית שלילית והשפעתה על מחירי הדירות?
מדריך ריבית (רמה בסיסית – מונחים, הסברים, הדגמות)