מעודכן ל-08/2021

מטבעות דיגיטליים

זה התחיל בתור רעיון די בסיסי שהסתובב בפורומים השונים של סטודנטים לכלכלה והנדסת תוכנה, והפך תוך כמה שנים לאחד הדברים החשובים בזירה הכלכלית הנוכחית. הם מבטאים את המיקום המרכזי של עולם המחשבים בעת הנוכחית, ואת ההשפעה שלהם על הכלכלה. אנחנו מתכוונים למטבעות דיגיטליים, ולאפשרויות החדשות שהם פתחו.

המדריך הנוכחי מתייחס בעיקר לשיטה – הבלוקצ'יין, מדובר בעצם על טכנולוגיה של הצפנה שמשמת כאבטחה להפצה ומסחר של הביטקוין, המטבע הוירטואלי העיקרי ויתר המטבעות. אם אתם מעוניינים במדריך על הביטקוין להבין מה זה? מה המשמעות? מה הרעיון? האם יש לזה בסיס? תוכלו לקרוא כאן.

ואם תרצו לדעת יותר מה המומחים אומרים , מה כיוון הביטקוין, האם מדובר בבועה או מוצר אמיתי – תוכלו להרחיב כאן

בלוקצ'יין, מטבעות דיגיטליים ומה שביניהם

את הצורה הפיזית של המטבעות ה"רגילים" אתם מכירים, כל מטבע וסימני ההיכר שלו. מטבע דיגיטלי שונה מכך לחלוטין. זהו מטבע שקיים אך ורק בעולם אחד – והוא, ניחשתם נכון, העולם הדיגיטלי. בניגוד למטבעות שלמדנו להכיר לאורך ההיסטוריה, את המטבעות הדיגיטליים אין גורם רשמי אחד שמנפיק, והם לא נמצאים לכן תחת ההשפעות של ממשלות, בנקים בודדים או גופים ארגוניים גדולים. המטבע הדיגיטלי תחת זאת מנוהל על ידי מערכת המבוססת על קוד פתוח. המטבע הדיגיטלי הנפוץ והמרכזי ביותר שיש הוא ביטקוין (Bitcoin), כשמאחוריו נמצא המטבע המתחרה לייטקוין. ייתכן שיהיו מטבעות דיגיטליים איזוטריים יותר, שמי שיוצרים אותם הם אנשים בודדים או קבוצות – מטבעות אלה יאפיינו מן הסתם פעילויות שונות הנעשות בתוך הקבוצות או בחסותן.

מטבעות דיגיטליים מבטאים את התפיסה הרחבה יותר של "שרשרת בלוקים" (בלוקצ'יין, Blockchain). תפיסה טכנולוגית זו נוכחית בעולם המחשבים והאינטרנט כיום, והיא מבטאת קיום של פעילות עסקית מבלי שיש מערכת אחת המנהלת אותו. במקום אותו גורם מנהל משמשים בלוקים מוצפנים המבוססים על שיתוף P2P (ובמקרה הזה גם קוד פתוח). למעשה, מטבעות דיגיטליים הם שהביאו לשימוש הראשון בבלוקצ'יין, כאשר המצאת המטבע והגיית התפיסה נעשו בד בבד החל משנת 2009. זאת למרות שהמונח בלוקצ'יין היה קיים בספרות האקדמית עוד מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.

איך זה עובד?

כמו הביטקוין, המטבע הדיגיטלי הראשון שהשוק בשנת 2009, גם טכנולוגיית בלוקצ'יין פותחה על ידי מתכנת או קבוצת מתכנתים אלמונים, תחת שם הקוד – "סאטושי נקאמוטו". אף אחד לא באמת יודע מי עומד מאחורי השם הזה. המטבע התחיל עם גרסה דיגיטלית למטבע שיהיה ניתן להשתמש בו בעסקות עמית־לעמית (P2P), ללא צורך בגורם חיצוני כלשהו. בשוק הבנקאי המסורתי נחוץ גורם שלישי – מתווך, בנק מרכזי, בנק שמנהלים רישום ומעקב אחרי הכספים שעוברים סליקה, ובכלל אחראים על הסליקה השוטפת. אבל בעולם הדיגיטלי אפשר לוותר על זה, אבל נדרש מעקב אחרי הכספים (והעברות הכספים). אז איך עושים זאת? הפתרון הוא בטכנולוגיה. הטכנולוגיה מאפשרת מעקב, רישום, וידיעה מוחלטת איפה נמצא הכסף בכל רגע נתון. הטכנולוגיה הזו היא בעצם הבלוקצ'יין – שמאפשר בעצם תחליף לבנקים, ומאפשר רישום של הכסף במערכת, כאשר הרישום הזה כולל יתרות ותנועות ומונע הונאות. הרישום הזה, וזה היופי נמצא בו זמנית אצל כל המשתמשים במטבע הזה – זאת בעצם השרשרת, כולם "כאילו" משמשים כבנק אחד גדול – המידע הזה לא יכול להיעלם. המידע הזה כולל את כל החשבונות, יתרות, תנועות, ואת ההיסטוריה של התנועות והיתרות – אז, אם כך, למה צריך בנק?

כל המידע שנעשה בפרק זמן קצר (דקות – עד עשר דקות) נסגר ונחתם עם נוסחה מתמטית מורכבת שבצם סוגרת את חבילת המידע שנקראת – בלוק. הבלוק הזה מצטרף לשרשרת ארוכה של בלוקים וננעל בחתימה דיגיטלית ייחודית שקשורה לבלוק הקודם, וכך בעצם קיימת הגנה כפולה. באופן כזה, קיימת הגנה מפני רמאויות. כאשר משתמש ישנה פרט בבלוק קודם, הוא לא יוכל, כי המידע הזה כבר משמש את הבלוקים החדשים ולכן ההוראה/ השינוי לא יתקבל במערכת. עם זאת, כשמדובר על אבטחת מידע הרי שזו מלחמה שוטפת בין המפתחים (גם המפתחים בקוד פתוח – קוד שכל מתכנת בעצם יכול להוסיף לו) לבין ההאקרים, ואלו עשויים להפתיע. אם כי, ההיקף החישובי שנדרש כדי לפרוץ הוא ענק בכל קנה מידה, והסיכוי שזה יקרה רגע, נקרה קטן.

היתרונות של בלוקצ'יין

בלוקצ'יין בכללותה מציעה מספר מעלות ביחס לאופני ניהול אחרים, כפי שאנחנו מכירים אותם. הראשון הוא אבטחת המידע. כפי שעסקים וארגונים רבים חווים על בשרם מדי שנה, בסיס הנתונים המרכזי שהם מתבססים עליו נחשב לעקב אכילס של אבטחת המידע, עם סכנת חדירה מוחשית יותר מאשר לתשתיות אחרות. במקרה של בלוקצ'יין, הניהול הוא מבוזר ומבוסס על הקוד הפתוח. המשתמשים בונים שכבה על גבי שכבה של בלוקים, בכל אחד נתונים מוצפנים בשילוב מפתחות ציבוריים או פרטיים. כדי לבצע שינוי חייבים לשחזר את כל הבלוקים הקודמים. לא ניכנס יותר מדי לנושא של אבטחת המידע, אבל התמונה הכללית היא שאבטחת המידע העומדת בבסיס הבלוקצ'יין היא כאמור משופרת ביחס למה שלמדנו להכיר. ייתכן מאד שתפיסה ארגונית זו תבוא לידי ביטוי מוחשי יותר בארגונים בשנים הקרובות.

בלוקצ'יין מבטא במידה מסוימת את המעבר של הכלכלה העולמית ל"כלכלה חכמה" – המונח "חוכמה" הרי משויך היום בהרבה מקרים לפיתוחים טכנולוגיים ודיגיטליים. הצפי הוא שפלטפורמות המבוססות על בלוקצ'יין יהפכו לפשוטות יותר להתנהלות, מצד הגורמים המעורבים. אם ממירים הסכמים לשפה הדיגיטלית, שהופכת לשפת הקוד, ההתנהלות על פיהם עשויה לחסוך לדוגמא את פערי התיווך. כיום גורמים רבים "גוזרים קופון" וגובים עמלות אשר בכוחם של המטבעות הדיגיטליים לבטל. כך לדוגמא חברות כרטיסי האשראי שגובות עמלה על המרת מטבע, הבנקים שגובים עמלות שורה, שירותי התשלומים בהם עסקאות כרוכות בעמלה (Paypal) או אפילו המדינה שלוקחת לעצמה מכס ומע"מ על רכישות. מטבעות דיגיטליים בכלל, וביטקוין בפרט, מונעים חלק ניכר מהעמלות האלה, ולכן השימוש בהם עשוי להיות משתלם יותר מנקודת המבט של הצרכנים.

אפשרויות השימוש במטבעות דיגיטליים

מבחינה מעשית, המטבע הוירטואלי ביטקוין קיים בצורה של מספרים דיגיטליים. כל אחד מהמטבעות הדיגיטליים כולל קוד ארוך ומוצפן, שמגדיר את המטבע הספציפי וגם את המשתמש שהוא נמצא ברשותו. הכסף נשמר ב"ארנקי ביטקוין", שהם קבצים דיגיטליים בתוכם רצפי מספרים – כל רצף מציין מטבע ביטקוין אחד. הרצפים האלה כה מורכבים ומוצפנים בצורה מתוחכמת, שמשאירה אבק אפילו להצפנה של מערכות הבנקים, כך שנראה שהחשש מזיוף מטבעות דיגיטליים ממש לא במקום. הפקה של מטבעות חדשים נעשית באמצעות פעולה המכונה "כרייה", שהיא בעיקרה פתירת משוואות ממוחשבת במטרה ליצור בסוף התהליך קוד מוצפן שיהיה גם ייחודי. כיום ידועה הכמות המקסימלית של מטבעות ביטקוין – 21,000,000 ביטקוין. רוב הכספים כבר נכרו, ומכאן שאין סיכום ממשי מאינפלציה של הביטקוין.

עוד משהו שצריך לדעת על מטבעות דיגיטליים הוא שהם אנונימיים. להבדיל מכרטיסי אשראי, לדוגמא, עסקאות בביטקוין לא כוללות רישום של פרטי המשתמשים. פרטי העסקאות נשמרים בתוך הרשת עצמה, והמידע מופץ על בסיס הרעיון של P2P. עבור רוב המשתמשים בביטקוין אין חשיבות של ממש לנושא האנונימיות, אבל יש כאלה שכן ישמחו אם הפרטים של העסקאות שהם מבצעים לא יגיעו לידיהם של גורמים דוגמת חברות כרטיסי האשראי. הן משיקולי פרטיות, והן על רקע העובדה שידוע כיום שהגופים הפיננסיים משתמשים במידע הזה גם בשביל להתאים עבורנו פרסומות לא רצויות.

מטבעות דיגיטליים הם מטבעות כסף לכל דבר ועניין מבחינת השימוש בהם, כך שניתן להתבסס עליהם לביצוע תשלומים ולרכישה של מוצרים – בעיקר באינטרנט, אבל ממש לא רק. השימוש במטבע הופך לנפוץ הרבה יותר בשנים האחרונות בעולם: לא תמצאו ממשלות א מוסדות רשמיים שמקבלים אותו ושמשתמשים בו, אבל בהחלט אלפי בתי עסק, חנויות, מלונות, נותני שירותים ועוד. בשנת 2013 הוערך השימוש העולמי במטבעות ביטקוין בכמיליארד דולרים, כשהמספר עלה מאז בצורה משמעותית. שווי השוק העולמי הנוכחי של המטבעות הדיגיטליים מוערך בכ-40 מיליארד דולרים. ברור שאופן השימוש הזה במטבעות הדיגיטליים מקל מאד על המשתמשים, משני צידי המתרס, והופך את התשלום לפשוט פי כמה: באמצעות מספר לחיצות כפתור בהרבה מקרים.

כדי להשיג מטבעות דיגיטליים ניתן להשתמש בפלטפורמות המבצעות את הכרייה, אבל זה פחות מומלץ למשתמש פרטני כי מדובר בפעולה המצריכה משאבים רבים ונמשכת זמן רב – מה גם שעלול להיות מצב בו תהיה כמות פחותה יחסית של מטבעות שניתן לכרות. אפשרות אחרת ומעט נוחה יותר עבור המשתמש הממוצע היא להמיר כספים דוגמת שקל, דולר או אירו לביטקוין באמצעות אתרים ייעודיים של בורסה דיגיטלית. יש אתרים שמבצעים זאת אבל גם כספומט פיזי, הנמצא בשגרירות ביטקוין בתל אביב (ניתן באמצעותו רק להמיר שקלים לביטקוין, ולא בכיוון השני). כאן בדיוק שער החליפין של הביטקוין משחק תפקיד.

שער המטבע – במגמת עלייה, אבל…

יש להדגיש שאין ממש שער חד משמעי למטבע הביטקוין כמטבע דיגיטלי, אבל הוא כן נסחר בין סוחרים בזירות שונות לפי השער שנקבע לו. השער הזה נמצא במגמת עלייה רוב הזמן, אבל עם תנודתיות מאוד גבוה, וכמובן שאי אפשר להתנבא לגבי מחירו בהמשך – זה יכול לרדת בדיוק כפי שזה עולה. בשנים האחרונות הביטקוין שובר שיאים כשבשיאו (נכון לפברואר 2021) הגיע למחיר של 57,000 דולר.

מחיר הדולר בזמן אמת-

ושוב חשוב להבהיר – המטבע מפגין תנודתיות גבוהה מאד, עם עליות וירידות לסירוגין: אלה מושפעים ממגמות כלל עולמיות של רכישת המטבע, גורמים כלכליים ברמה הגלובאלית (למשל בחירתו של דונאלד טראמפ לנשיא ארצות הברית או מגמות במטבעות זרים בעולם). כך למשל בסוף 2013 עלה המטבע משווי של כ-120 דולר לשווי הגדול מכך פי עשרה. ב-2014 הוא איבד אחוז ניכר מהשווי שלו, כשברוב 2015 הוא עמד על כ-250 דולרים "בלבד". התוצאה היא שבשנים 2013, 2015 ו-2016 הוא הוגדר כמטבע שהביצועים השנתיים שלו היו הטובים ביותר, אבל לעומת זאת בשנת 2014 הוגדר כמטבע שביצועיו היו הגרועים ביותר. מכאן נובע שלמרות שהמטבע לכאורה חסין מפני נסיבות נקודתיות הקשורות לגורמים שמנפיקים מטבעות – בנקים או מדינות – הוא כן מושפע בשינויים שחלים בזירה הכלכלית הבינלאומית עם הזמן.

יש לציין שלמרות אבטחת המידע המשופרת בבסיס המטבעות הדיגיטליים, עדיין לא כל הנוצץ הוא זהב ביחס אליהם. העסקאות האנונימיות משכו בתחילת הדרך פושעים למיניהם, שמצאו דרך חדשה ויעילה עבורם לטשטוש עקבות. היו מספר מקרים נקודתיים שהראו את הבעייתיות של השימוש במטבע, למשל מעילת ענק בגובה של 450,000,000 דולרים שהביאה לפשיטת רגל של Mt. Gox, מי שהייתה בורסת הביטקוין המרכזית והגדולה ביותר בתבל. למרות האנונימיות של המטבע, כן היו מקרים בהם הצליחו לפזר את מעטה האנונימיות של עסקאות המטבעות הדיגיטליים – למשל הגישה של הממשל האמריקאי למלביני הון בפרשת Silk Road.

כך או כך, נראה שהמטבעות הדיגיטליים, כמו גם פלטפורמות אחרות מבוססות בלוקצ'יין, ימשיכו להיות משמעותיים מאד בשנים הקרובות. מהפכה של ממש בעולם הכלכלה? יכול מאד להיות.

עדכונים

פברואר 2021- אחרי שבתקופת הקורונה המטבע נסחר סביב שער של 8,000 דולר, במחצית השניה הביטקוין התחיל להמריא ושובר שיאים חדשים חודש אחרי חודש. נכון להיום שיא כל הזמנים של המטבע הוא 57,000 דולר למטבע.

נובמבר 2017 – תמר יסעור ראש תחום הבנקאות הדיגיטלית בבנק לאומי מתייחסת למטבעות הוירטואליים ולטכנולוגיית הבלוקצ'יין – "אם עד היום הפינטק עשה דיגיטציה לבנקאות המסורתית, היום כללי המשחק משתנים, שוב משתנים, זה הרי מתרחש אחת לתקופה. עולם הבלוקצ'יין שובר את כללי המשחק. הגורמים המתווכים לאט לאט מתייתרים, כבר לא צריך אותם, כי כשמדינה כמו רוסיה משיקה קריפטו-רובל זה סדרי עולם חדשים. בעולם של קוד פתוח וטיים טו מרקט יותר מהיר הפינטק יכול לעשות דברים מדהימים. אבל זה מסוכן. גם המעצמות החדשות של הארבע – ארבע מעצמות האינטרנט גוגל, פייסבוק, אפל ואמזון, מתחברות לעולם הזה של הבלוקצ'יין. אולי פה תהיה סימטריה בחלוקתה משאבים והזדמנות שווה לכולם ואז זה מבורך כמובן; אבל אם לומדים מההיסטוריה בסוף כנראה ישתמשו בזה לרעה".

ספטמבר 2017 – רוברט שילר, פרופסור בייל, חתן פרס נובל לכלכלה, ומומחה עולמי לזיהוי בועות – "מטבע הביטקוין הוא דוגמה חיה למצב של לבועה. ההתלהבות מהמטבע הווירטואלי היא לא רציונלית. מדובר בדוגמה העכשווית הטובה ביותר לבועה ספקולטיבית והתלהבות לא רציונלית". אבל בעודו אומר זאת המטבע הוירטואלי ממשיך לשבור שיאים – לא להאמין – 5,000 דולר למטבע

יולי 2017 – סוחר אלמוני במטבעות וירטואליים הרוויח 228 מיליון דולר בחודש. הסוחר השקיע 55 מיליון דולר ושוויו אחרי חודש – 283 מיליון דולר. לא ידועים פרטיו של הסוחר, כשלמעשה הדבר היחיד הידוע עליו הוא קוד הזיהוי של הארנק הווירטואלי שלו – x00A651D43B6e209F5Ada45A35F92EFC0De3A5184.

הרווח נוצר במסחר במטבע – אתר (ether), שהוא סוג של שילוב בין המטבעות הוירטואליים – אטריום וולוקצ'יין (Ethereum blockchain).

השווי של המטבעות הוירטואליים ובעיקר הביטקוין והאתר זינק בחודש שעבר למעל 100 מיליארד דולר.

אתר, הוא המטבע הווירטואלי השני הפופולארי ביותר אחרי הביטקוין, והוא משמש לשלם עבור אפליקציות או תכניות בבלוקצ'יין.

מאי 2017 – מי שהשקיע בביטקוין עם השקתו היה מרוויח פי 700,000 – לא נתפס, אבל אם בוחנים את העסקה הראשונה של הביטקוין לעומת מחירו הנוכחי מגלים שמי שהחזיק מטבעות בערך של 100 דולר, ולא מכר על פני התקופה – שבע שנים בסה"כ – מחזיק כיום במטבעות בערך של 73 מיליון דולר – להרחבה בביזפורטל

מדריכים נוספים:

ביטקוין – איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?

 הליש"ט – כל מה שצריך לדעת 

האירו – כל מה שצריך לדעת 

האם הבנקים גובים מכם עמלות יקרות? ככה תוכלו לגלות!

כלכלה שיתופית – מה זה? איפה זה קיים? ואיך זה משפיע על החיים שלנו?

מלחמת המטבעות הגלובאלית – מה יקרה לשקל?